בנימוק הלכתי

הרב ברנדסדורפר: אסור לצום בשעת המגיפה

מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי והרב הראשי הגר"ד לאו הורו לצום ביום רביעי, אך אב"ד היכל הוראה בירושלים מביא את דברי המג"א ולפיהם חל איסור לצום בשעת המגיפה (חרדים)

(צילום: באדיבות המצלם)

בתגובה לקריאה לצום ביום רביעי הקרוב, ערב ראש חודש ניסן, מפרסם היום (שלישי) הרב משה ברנדסדורפר, אב"ד 'היכל הוראה' בירושלים פסק דין ולפיו חל איסור לצום בשעת המגיפה.

"מובא במג"א או"ח סי' תקע"ו ס"ק ב' שלא לצום בשעת מגיפה וז"ל: האידנא אין מתענין כלל בשעת הדבר דמנוסה הוא כשאינו אוכל ושותה קולט ח"ו שינוי האויר, ע"כ".

בהמשך המכתב מוסיף, "ובפרט ששמעתי מרופאים שהשתיה בתדירות כל שעה ושעה, ובפרט חמין מועיל הרבה למנוע התדבקות בנגיף זו - 'קורונה'".

ולכן הוא מכריע להלכה כי "אין לצום כלל ומי שביכלתו לפדות התענית מה טוב, והעיקר הוא תשובה ותיקון המעשים".

כזכור, מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי פרסם מכתב לציבור בו קרא "להתענות בערב ראש חודש ניסן חצי יום ולהתפלל תפילת יו"כ קטן, ועיקר התענית הוא התפילה, והקב"ה יאזין לשוועתנו ויאמר לצרתנו די וישלח רפואה שלימה במהרה לכל חולי עמך ישראל".

גם הרב הראשי, הגר"ד לאו פרסם קריאה לציבור להתענות בערב ראש חודש ניסן: "אבקש שכל מי שיכול יקבל עליו תענית, לפחות חצי יום, מי שקשה לו הדבר, או מסוכן בריאותית, יקבל על עצמו תענית דיבור".

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

הצטרפו עכשיו לקבוצת העידכונים של כיכר השבת

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

42
די די מה קורה לכם? תפסיקו כבר עם הלשון הרע. השתגעתם לגמרי? הגר''ח קנבסקי ועוד עשרות רבנים הצביעו על קורונה בגלל חוסר אחדות פילוג ולשון הרע, ולכן כולנו צריכים לשבת בדד, אז מה לא איכפת לכם כלום? מציפים את האתר בתגובות מלאות שנאה ולשון הרע . זה כבר לא בושה זה רצח, דמי החולים והנפטרים על צאוורי אלה ש
לשון הרע
41
הגר"ח אמר שאפשר להמשיך כרגיל שהישיבות ימשיכו והתלמודי תורה לבינתיים אני רואה שבני ברק מובילה עם מספר החולים השם ירחם !!!
שו'קי
40
למגיב שמכנה עצמו רפאל: תגיד, כמה משלמים לך מהעדה? זה נראה שממש בוער לך להצדיק את הגאון הר"מ ברנדסדורפר... נשמה, קבל האמת ממי שאמרה.
מיתר
39
האם דברי המג"א גם על תענית חצי יום
שלמה כ"ץ
38
רבינו הגדול רבי חיים קנייבסקי שליט"א אורים ותומים קודש קודשים יודע טוב מה שמוציא מפיו לא נפל דבר אחד מכל מילה שלו ..שימו לב ! המגן אברהם כותב בזמן הדבר וכ"ו אבל מה נקרא דבר פיתחו בשו"ע תקע"ו סעיף ב מפורש עיר השיש בה אלף אנשים ומתו בה ששה אנשים בשלושה ימים זה אחר זה הרי זה דבר . בישראל יש מעל 8
אברהם פ
דייונים הלכתיים מכריעים על פי ראיות ונימוקים. הרעפת רוב שבחים על אחד הצדדים אינה ממין הטיעונים ההלכתיים.
רפאל
37
לא ברור מה כאן המהומה. הרי מדובר על צום של חצי יום, ואינו נקרא תענית ואין קוראים בו ויחל רק יחיד אומר עננו בשומע תפילה, ולא הש"ץ, והמג"א לא דיבר כלל על חצי יום אלא שלא להתענות כלל הכונה משום סיבה שבעולם, ואין הכונה שלא להתענות חצי יום שאין זה תחת שם תענית כלל. ופשיטא שיש להתענות על כל צרה שלא תבא חצ
אישי כג
36
ככה אמר גם מרו ראש הישיבה רבינו מאיר מאזוז שליטא שאין להתענות יום שלם אלא חצי יום בלבד. א. כי הפוסקים כתבו שאין להתענות בזמן מגיפה. ב. כי כבר עבר המולד ואין לצום כמו שכתבו הפוסקים. הוא אמר את זה כבר אתמול ואין להקשות איך מרן שר התורה שכח כי זה דברים שקוראים באופן נדיר ויכול להיות שלא זכר.
חרדי החרד
גם מרן הגרח כתב שיתענו חצי יום
מרדכי
35
למספר 21 אדרבה שם באו"ח תקע"ו מבואר על מה צמים על מכת דבר, והשיעור הוא כמבואר, ואז לפי זה אין לצום כלל היום שאין זה בכלל דבר, אלא שאפילו בשעת דבר ממש כתב המג"א שבזמנינו אין לצום מפני האויר, כל שכן היום שכלל אין דין לצום, ודאי שלא מטילים צום, וכלשונו שם "כלל", כלומר אפילו חצי יום, וזה פשוט וברור.
יוסף
34
לר' משה ברנסדורפר - רב חשוב - אין אפילו מאית מחשיבותו של אביו, ככל שמדובר בזכאות לערך בוויקיפדיה. הרושם של הערך, כאילו מדובר באיזה דיין או פוסק גדול, הוא מוטעה בעליל. הוא רב אמנם, אבל לא משהו גדול יותר ממאות המו"צים של העדה החרדית, למעט העובדה שהוא מנסה לרכב על גלגלי פרסומו של אביו, ובכך לפרסם את עצ
שיחה בויקיפידיה
ב"ה הרב ברנסדופר שליט"א הוכיח הפעם את עצמו ועלה לליגה העליונה כי הוא זכר את המג"א המפורש מה שכנראה נעלם מכמה רבנים , יגעת ומצאת , מהיום אתה יכול לנשק את שולי גלימתו למרת שהוא חסיד ... גלימתו .
גדי
33
הקורונה אינה נחשבת "מגיפה" בהגדרה ההלכתית, משום שבשו"ע (הלכות תענית סימן תקעו) כתוב שמתענים על דבר, והשו"ע מבאר מהו דבר וז"ל, איזהו דבר, עיר שיש בה ת"ק רגלי ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה, הרי זה דבר. יצאו ביום א' או בד' ימים, (ד) אין זה דבר. וכו. ע"כ. ומבואר שההגדרה של דבר הוא אם יש 3
חיים
ב"ה הדברים דחוקים , כנראה יש תירוץ יותר טוב על הקושיא מהמג"א . קצת קשה להאמין על ר' חיים שליט"א שלא ידע את המג"א .
גדי
לכשנשמע תירוץ נדון עליו. בינתיים הקושיה במקומה עומדת.
רפאל
גדר מגיפה הנזכר בשולחן ערוך הוא לענין תענית. גדר מגיפה לענין פיקוח נפש הוא על פי דברי הרופאים. והיא גופא קשיא, אם אין זו מגיפה לענין תענית, על סמך מה גזרו תענית על הציבור? לאן שלא תפנה לא תמצא ישוב המניח את הדעת.
רפאל

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחדשות חרדים: