אחרי 75 יום: בחורי 'אור ישראל' יצאו החוצה

לדבריו, "בי"ב אייר, נכנסו לתוך קפסולות בישיבה, לאחר שבועיים התחברנו כל הבחורים ביחד ומאז למעט פעם אחת שהלכנו כולנו לבריכה ולשבת נופש ב'סורוצקין', לא יצאנו".

"צריך להבין", מוסיף הבחור, "למרות שאור ישראל היא ישיבה סגורה, אבל עדיין, אנחנו יוצאים לשבת חופשית אחת לארבעה שבועות, אנחנו הולכים למכולת, לספר, לקנות כיפה וכו', אנחנו לא רק תקועים בישיבה 24 שעות, 11 שבועות, זה היה ממש קשה".

לגבי השאלה, האם החוקים הקפדניים של אור ישראל נשמרו גם בימי קורונה, אומר הבחור: "ר' יגאל (ראש הישיבה. ח"ב), הוריד מעט את הרגל מהגז ונתן לנו שחרור יותר מאשר ימים רגילים. הוא לא העיף אף בחור, פחות הקפיד על השתתפות בתפילות ובסדרים ובעיקר הוא פחת כעס, וגם אם הוא כעס זה היה פחות בעוצמה בימים רגילים".

"לפני כמה שבועות", מספר הבחור, "ראש הישיבה, אמר לנו שטוב להישאר בישיבה ושכנע אותנו, והוא אמר שמי שיפרוש בראש חודש אב זה נקרא שהוא עבר את זה בהצלחה".

"במשך התקופה, ר' יגאל מאוד חיזק אותנו, כשנכנסו לקפסולות היינו בין הישיבות הראשונות, והרה"י אמר לנו שאנחנו "האריה האחרון", וכל הזמן טפל לנו על השכם, וזה מה שעודד וחיזק אותנו, בזמן שהיינו רחוקים מהמשפחה והחברים ולא ראינו עולם בכלל, בלילה קצת בכינו מגעוגעים".

איך התעדכנתם מה קורה?

"ככלל", מתאר הבחור, "אסור להכניס מכשירים טמאים ועיתונים לישיבה. בתקופת הקורונה הייתה גמישות מסוימת. הבחורים התעדכנו דרך עיתון יתד נאמן שהגיע כל יום לישיבה, קווי הנייעס ודרך המשפחות".

"נכון לעכשיו, רוב הבחורים חזרו הביתה ובישיבה נשארו 50 בחורים, שהחליטו שהם רוצים לסיים את הזמן בישיבה. אני חזרתי היום הביתה, כי כבר לא יכולתי, היה לי קשה, אך אני שמח שהצלחתי להחזיק מעמד עד עכשיו".