הרבה דמעות הורידה היהדות החרדית בגלל הפרשה האחרונה.
דמעות של הורים שהלכו לכלא, דמעות של ילדים שנשארו בלי אבא ואמא.
וגם, אסור לשכוח, דמעות של הרבה ילדים וילדות ספרדים והוריהם, שעדיין לא יודעים היכן יתחילו את שנת הלימודים הקרובה.
אבל דווקא מתוך המשבר והכאב הגדול אנחנו מוכרחים למצוא דרך לעצור את מסכת הייסורים שעוברת על רבים מבני היהדות החרדית הנאמנה.
אידיאל חיינו החשוב לנו מכל - חינוך הילדים - שאמור להיות מקור לאושר וגאווה, הופך במקרים רבים מדאי לחוויה של עצב והשפלה. חוויה שיכולה להיות נחלתם של אלו שנולדו בתוך עולם התורה או של אלו שבחרו במהלך חייהם לבוא ולהסתופף בתוך קהל ד' ואמורים היו לקבל מאיתנו חיבוק חם והזדמנות להעניק לילדיהם חינוך יהודי טהור שבו לא ירגישו סוג ב'.
שום ילד לא אמור לחוש כך.
היהדות הספרדית בכלל ועולם התורה הספרדי הפורח והמשגשג בפרט, לא ישכחו לאחינו האשכנזים ובראשם מרנן ורבנן גדולי התורה ראשי הישיבות וגאוני המוסר, את פעילותם למען הצלת עשרות אלפים מבני עדות המזרח.
כעת הגיע הזמן.
עולם התורה הספרדי בלעה"ר גדל בקצב מסחרר לממדים עצומים ומניב פירות מתוקים בדמותם של תינוקות של בית רבן, בני ישיבות צעירים, אברכי כולל, תלמידי חכמים שעמלם בתורה, מורי הוראה ודיינים היושבים על מדין.
אין אנו נצרכים להיות סמוכים על שולחן אחרים. אין צורך לראות את התמונות של הורים ספרדים ואימהות בוכיות העומדים כעני בפתח המוסדות בכדי להכניס את ילדיהם.
המהפכה שחוללנו בדור האחרון צריכה לעלות מדרגה ועולם התורה הספרדי בעידודם של גדולי הדור הספרדים והאשכנזים צריך כבר להתייצב בגאון ובלא רגשי נחיתות כשתלמודו בידו.