פרק א': ברשימה ספרותית שכתב הרב מנחם נאבת נכתב (בין היתר): "תמיד משעשע אותי איך חרדים "פתוחים" מתלהבים מר' גדליה נדל רק בגלל שיש לו איזו תיאוריה על גיל העולם וזה לא כפשוטו וכו'".
אכן, בשנים האחרונות בהם כותב השורות עורך את מדור 'היסטוריה ואקטואליה' באתר החרדי הגדול בעולם 'כיכר השבת', קבלתי תגובות לא פעם בסגנון: "נו, מתי תכתוב על רבי גדליה נדל ועל פרשנותו על מעשה בראשית?". לטענתו של נאבת מדובר ב"חרדים פתוחים".
נספר מעט על הפולמוס סביב 'תורתו של רבי גדליה', והביקורות כנגדה.
הרב יצחק שילת בהקדמה לספר 'בתורתו של ר' גדליה' (ירושלים תשע"ב) כתב שהדפיס "מעט מן המעט מתורתו המיוחדת". עוד נכתב שרבי גדליה היה "בן חורין שבז למוסכמות וללחצים הבנויים על בקשת כבוד ומעמד חברתי".
הרב שילת פגש את הגר"ג נדל בשנת תשל"ג (1973), ומאז נפשו נקשרה בנפשו. הרב שילת נכנס לשיעור יומי מאת הגר"ג נדל ב'מורה נבוכים', ושיעור שבועי בספר בראשית, והעריץ ביותר את רבו וכתב עליו: "הנה כאן בבני ברק.. מתהלך אדם כאחד התנאים, שמלאכתם בארץ, וגובם להם ויראה להם, ותורתם מגיעה השמימה כנתינתה בסיני".
הרב שילת העלה על הכתב את השיעורים, ולטענתו הגר"ג נדל היה מרוצה, כפי שהעיד הרב אי"ש בן הגר"ח קנייבסקי שאמר בהתרגשות: "שילת, קרה דבר נדיר. אחד למליון. ר' גדליה היה מרוצה ממה שכתבת".
בהקדמה לספר המופץ בהורדה חינמית באינטרנט נכתב שהוצאתו המודפסת של הספר לאור עולם עוררה את רוגזם של גורמים שונים בהם גם מבני משפחתו של ר' גדליה. הללו החתימו מספר רבנים מבני ברק על איסור לרכוש ולקרוא את הספר ורמזו כי הספר מכיל סילופים ושקרים.
כאמור, בספר שיצא בהוצאת הרב שילת נטען שהקטע על פרשת בראשית היה למראה רבי גדליה נדל ואישר להפיץ את תוכנה.
בספר 'יסודות ועקרונות פרשנות התלמוד' לרה"ג אליהו הכהן מרגליות (בני ברק תשע"ו) הובאה ביקרות כנגד דרכו הפרשנית של רבי גדליה נדל. בין היתר נטען שלאור הזדהותו למחצה של הגר"ג נדל עם תאוריית האבולוציה של צ'ארלס דרווין והתאוריות המתייחסות לגיל העולם והתאמה לתורה ולחז"ל, היה שנוי הגר"ג נדל במחלוקת מחמת דעותיו המקוריות.
עוד הוסיף הרב מרגליות: "גם אימוץ גישות פילוסופיות ייחודיות על ידי הרב נדל גרמו לו להיות שנוי במחלוקת".
טוען הרב מרגליות: "יש לתמוה על הרב נדל אשר אימץ בקלות רבה את התאוריות המדעיות המייחסות שנים רבות לקיום העולם ולא שת לבו ללא מעט מדענים ואנשי מדע ברי סמכא אשר שוללים תאוריות אלו". בהמשך דבריו הובאו תשעה טענות מאת אנשי אקדמיה פרופ' וחוקרים מדופלמים שטענו כנגד גישתו של דרווין".
לסיום נביא קטעים מתוך האנציקלופדיה היהודית האינטרנטית 'המכלול' לערך הרב גדליה נדל:
"רבי גדליה נדל היה מרבני חוג חזון איש ותלמיד מקורב של החזון איש. היה בעל שיטת לימוד מקורית ודעות יוצאות דופן במגזר הליטאי. הקפיד שלא להתפרנס מלימוד תורה כשיטת הרמב"ם ובשל כך עסק לפרנסתו בייצור יין ועוד.
"הרב נדל עסק גם בספרי חסידות ופילוסופיה תורנית, תחומים שבדרך כלל לא נלמדים בציבור הליטאי.
"בשנות ה-תש"ל חל שינוי בגישתו, הוא החל לעסוק בהגות פילוסופית וספרות יפה, גיבש דעות בלתי מקובלות ולא היסס לתת להן פרסום, לעיתים בסגנון חריף.
"מפעם לפעם התעוררו נגדו פולמוסים. עם זאת, בגלל ההערכה לגדלותו התורנית ומשום שלא הייתה לו השפעה רבה על הציבור הרחב, מעולם לא נודה על ידי הממסד החרדי.
"רבי יעקב ישראל קנייבסקי, 'הסטייפלער', שהעריכו מאוד, אמר עליו שבכל דור ישנו תלמיד חכם שכזה, כדוגמת האבן עזרא ורבי מנשה מאיליה. בלווייתו אמר הרב נסים קרליץ שהוא היה במדרגת "תלמיד חכם", אשר על פי הרמ"א אינה קיימת כיום, ולמעשה ישנה אצל יחידים, כמו שראינו אצל הגר"א. לרוב צינזרו בממסד החרדי את דעותיו הייחודיות והתייחסו להנהגותיו כאל דברים שאינם מתאימים לרבים".
לגבי פרשית הדפסת ספרו על ידיד הרב שילת, והאיסור לפרסמו נכתב באתר 'המכלול': "רבי מיכל יהודה ליפקוביץ רבי ניסים קרליץ ורבי חיים קנייבסקי אף פרסמו מכתב מיוחד בו הם כותבים: "ומיראתנו פן יפורסמו על שמו קטעי דברים ומהעתקות קלוטות דברים שאינם מוסמכים, ויחפאו דברים אשר לא כן ויצואיו על צדיק עתק לזאת הננו להזהיר ולהתריע שלא לסמוך ולא לתן אימון אלא במה שיודפס ע"י בניו ותלמידיו הנאמנים והמובהקים שליט"א" בהמשך הם כותבים "וזולת זה יחרדו לנפשם ובאזהרת אל תשכן באהליך עוולה".
יש לציין שבמאמר זה, מחמת הנושאים החשובים העוסקים במעשה בראשית, הקפדנו באופן מיוחד להיצמד למקורות הכתובים. ולכך ניתן את כל המקורות למאמר זה, בהם הקורא הישר יתעמק:
- 'בתורתו של ר' גדליה'. הרב יצחק שילת ירושלים תשע"ב.
- 'בתורתו של ר' גדליה' להורדה חינם באינטרנט.
- 'יסודות ועקרונות פרשנות התלמוד'. הרב אליהו הכהן מרגליות. בני ברק תשע"ו.
- אתר המכלול ערך רבי גדליה נדל.
- רשומה ספרותית מאת הרב מנחם נאבת.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות