בעקבת חשיפת 'כיכר'

הרב הראשי הגר"ד לאו: ראוי להזכיר שאולי רשב"י הסתתר ב'מערת הנזירים'

חשיפת 'כיכר השבת' על "מערת הנזירים" ביער בן שמן - והאפשרות שהיא "מערת רשב"י", בה הסתתר התנא האלוקי מהרומאים י"ג שנים – זוכה להתייחסות ראשונה של הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו | "ראוי היה הדבר שבדברי ההסבר המובאים בכניסה ל"מערת הנזירים" יזכירו גם את העובדה הזו", כתב (חרדים)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
מבקרים במערת הנזירים - מערת רשב"י (צילום: מעיינות ונחלים נדירים בסטטוס!)

פרסום ראשון: מאז פרסום סדרת הכתבות אודות "מערת הנזירים" ביער בן שמן, ודברי חלק מהחוקרים הסבורים שהיא היא "מערת רשב"י", ובה הסתתר מהרומאים י"ג שנים, זרם המבקרים מכל החוגים והעדות, מתגבר משמעותית, ורבים נכנסים למעמקי המערה, להתפלל לישועת הפרט והכלל.

הזיהוי מתבסס על דברי הזוהר הקדוש: "רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָלַךְ לוֹ וּבָרַח למַדְבְּרָא דְלוּד (לְמִדְבַּר לוֹד), וְנִגְנַז בִּמְעָרָה אַחַת", ('זוהר חדש', פרשת כי תבוא), ומיקומה הקרוב של מערה לעיר לוד העתיקה[1], הביאה את פרופ' זאב וילנאי וד"ר שמואל זילכא להצעה זו, וזכו לכוון למסורת מהמהרי"ל דיסקין שכבר בזמנו תלמידיו נסעו להתפלל במעמקיה. (הרוצים לבקר במקום זה, יכתבו בווייז "בקעת הנזירים" – 25 דקות מבני ברק).

עוד נחשף בלעדית ב'כיכר השבת', שכבר לפני יותר משבעים שנים, משרד הדתות יזם לשפץ את "מערת הנזירים", ולהכשירה לקהל מבקרים בשל חשיבותה והאפשרות שהתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי הסתתר בתוכה שלוש עשרה שנים[2].

ברם, ברחבת המערה, אין כל שילוט המעיד על האפשרות שאדוננו רשב"י התחבא במעמקיה והיא היא האמורה בזוהר הקדוש "מַדְבְּרָא דְלוּד", ותחת זאת השלט הרשמי מספר על ההיסטוריה הנוצרית של האתר.

יצוין שאף באתר אינטרנט רשמי של עיריית מודיעין פרסמו את טענות אלו על הזיהוי של "מערת הנזירים", כ"מערת רשב"י".

מי שעסק במאמר נרחב אודות דיון גיאוגרפי זה של מיקום מערת רשב"י, הוא הגה"צ רבי יחיאל יהודה משה דנציגר מאלכסנדר רב דקהל חסידי אלכסנדר במודיעין עילית, בנו של כ"ק האדמו"ר מאלכסנדר בו הוא שלל מכל[3] (על סמך דברי רשב"י עצמו), כאילו רשב"י התחבא מהרומאים י"ג שנים במערה בישוב המכונה בימינו "פקיעין" בצפון הארץ (ובאמת לפי דבריו פקיעין מתקופת רשב"י נמצאת במרכז הארץ ליד לוד).

הגר"י דנציגר כותב שאף מדברי האריז"ל אין שום מקור שרשב"י התחבא במערה בצפון הארץ, ומדוע האריז"ל[4] העלים ולא העיד על מערה זו בשעה שסובב בכל הצפון וגילה מטמוני ארץ, ומדוע לא התייחס למקום זה?[5]

• • •

פניתי ללשכתו של הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו, כדי שיבאר את דעתו בעניין זה, ואכן קבלתי מכתב אישי מכבוד הרב, חתום בחתימת ידו, בבלנאק רשמי של הרבנות הראשית.

הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו (Olivier Fitoussi/FLASH90)

את מכתבו פותח הגר"ד לאו בחשיבות חקר ההיסטוריה בפסוק מפרשת האזינו "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר", והמשיך: "חקירת ההיסטוריה שופכת אור להבנת דברים רבים", והסביר ונימק "חלק מחיזוק אחיזתנו בארץ ישראל הוא בחיבור אל דמויות העבר שחיו פה ומורשתם. ראוי היה הדבר שבדברי ההסבר המובאים בכניסה ל"מערת הנזירים" יזכירו גם את העובדה עליה כתבת שישנה דעה שבמקום זה הסתתר רשב"י".

הרב הראשי הגר"ד לאו הפנה אותי אל המשרד לשירותי דת בענין זה ואל המרכז למקומות הקדושים, שהם הגופים האחראים על מקומות קדושים.

פנינו לשר לענייני דתות מיכאל מלכיאלי, לרב יוסף שווינגר מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, ולשר המורשת עמיחי אליהו עם דברי הרב הראשי הגר"ד לאו, ותגובותיהם יתפרסמו בבמה זו, מיד עם קבלתם.

• • •

מכתבו המלא של הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו לישראל שפירא כותב מדור 'היסטוריה ואקטואליה':

[1] לגבי העיר לוד כבר פסקו הגאון רבי בן ציון מוצפי, והראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף, שלוד של ימינו היא לוד של תקופת רשב"י. כמו כן לשון "מדבר", כוונת הזוהר למקום לא מיושב ליד העיר לוד.

[2] את המסמך מצאתי בארכיון לחקר הציונות הדתית באוניברסיטת בר אילן (PA16/100/21/148), והוא נכתב בידי המנכ"ל הנמרץ הרב ד"ר שמואל זנוויל כהנא לשר הדתות משה שפירא (ולסגנו זֶרַח וַרְהַפְטִיג) בתאריך כ"א תמוז תשי"ד (22 יולי 1954) ונשא את הכותרת "סקירה לבעיית המקומות הקדושים".

במכתבו כהנא מציג את: "בעיית המקומות הקדושים" שלדבריו "היא אחת הבעיות החשובות ביותר בישראל".

כהנא מציע "הרבה שטחי פעולה", בתחום שיפוץ הקברים, ובראשם "זיהוי המקומות, שיפורם, השמירה עליהם, החייאת המסורות ועיבור החומר הדוקומנטרי והספרותי הנוגע להם".

לדברי כהנא המקומות הקדושים גרמו לעליית עם ישראל, והיוו מקור של השראה וגעגועים, ונחרטו בליבותיהם של המוני העם:

"למקומות הקדושים היהודיים, יש גם ערך לאומי גדול ואף ערך כלכלי חשוב מאז. המקומות הקדושים היוו תמיד מקור של השראה וגעגועים לאומיים ושימשו ככח מושך לעליות לישראל ולהיאחז בה, והם נחרטו עמוק עמוק בליבותיהם של המוני העם".

לדברי כהנא חלק מהמקומות הקדושים וקברי הצדיקים "הוזנחו בימי השלטון הזר, ובחלקם הפכו למנזרים ומסגדים וקברים של שייכים".

מתוך רשימה של חמש מאות אתרים קדושים שהציג הנשיא יצחק בן צבי, בחר ר' שמואל כהנא: "מספר מצומצם לטיפול ראשוני", ולא הסתיר שבחירה זו נעשתה "על יסוד הערכים המיוחדים המתאימים לתקופת והמצאם של המקומות ליד צומת דרכים וישובים מאוכלסים, שיוכלו לשמש המקומות ביקור לאזרחים ותיירים ולמלא את תפקידם בפועל".

ברשימת האתרים הקדושים אותם מנכ"ל משרד הדתות ר' שמואל כהנא חָפַץ לשפץ, נמצאו הר ציון, מערות גיא בן הינום, סנהדריה, קברי צדיקים במירון, טבריה, צפת, פקיעין, שפרעם, כפר יסיף, חיפה, הר טוב, באר שבע, יבנה, ו... מודיעין בה הוצע: "תיקון המערה בדרך מלוד למודיעין הנזכרת בזוהר, התקציב המשוער 5000 לירות".

יצוין שבשורה שעסקה בשיפוץ פקיעין הגלילית, לא נאמר מאומה על מערת רשב"י (!), אלא רק נכתב בה על ישוב עתיק שהמסורת אומרת שתמיד התגוררו בו יהודים, וקברי הצדיקים שבו.

[3] במאמר שפורסם בקובץ 'ישמח ישראל' אייר תשע"ז.

[4] ברם, מקום שרבים מבני ישראל מאמינים ומחשיבים מערה זו (גם אם ללא סיבה הגיונית), צריך לומר סבור הגרי"מ דנציגר שהיא המערה בה רשב"י למד את 'ספרא דצניעותא' ואילו המערה בה התחבא ולמד עם בנו י"ג שנים היא בסביבות העיר לוד. יצוין שהגרי"מ דנציגר מסיק שהעץ שליד המערה בפקיעין איננו אותו עץ שגדל לרשב"י, שהרי אין זו מיקומה של המערה. כמו כן אין שום מקור ברור וקדום שזה אותו העץ וכותב בהאי לישנא: "ואדרבה, המעיין יראה שזהו דבר ברור כשמש שהאילן הנמצא שם אינו של הרשב"י, אלא זו דברי הבאי דמיון והשערה בלבד... צירפו את הדברים בדמיון רחב, ואמרו שזהו העץ החרובים של רשב"י".

את מאמרו מסכם הגרי"מ דנציגר: "נמצאנו למדים מכל הנ"ל שאין מקור לומר שהמערה שנתחבא בה רשב"י ור"א בנו בפקיעין, ואפילו אם כך הוא, הרי פקיעין הייתה במחוז לוד בין לוד ליבנה".

וממשיך וכותב: "ופשוט הוא ש'פקיעין' נמצאת במדברה של לוד, ומקומה באזור השפלה של ארץ ישראל – במחוז לוד, ולא בגליל הצפוני, וכפשטות דבריו של הכפתור ופרח".

[5] אלא מבאר הגר"י דנציגר שהאריז"ל לא היה במרכז, ובצפון אין כזו מערה, ולכך לא העיד עליה מרחוק.

עוד מובא במקורות רבים שרשב"י היה מקום מושבו בעיר לוד, וכנגד אלו שיאמרו שהיה "שני לוד", הגר"י דנציגר שולל בחריפות טענה זו כביכול היה שני עיר לוד אחד בצפון, והשני בשפלה וכותב על אחד שכתב כך: "דבריו תמוהים... וזהו כמו שיאמר שהיו שני 'רשב"י'...".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר