בשנה החולפת, המגזר החרדי עמד על המוקד התקשורתי באינספור פרשיות כואבות: עמנואל, ליבה, חוק טל, וכו´. בכל פעם מחדש הבינו כולם, רק כאשר היה מאוחר מדי, עד כמה חשובה ההסברה.
בכל פעם מחדש כאשר כותרות העיתונים זעקו חמס כנגד הציבור החרדי ה"סחטן", כולם התעוררו, שאלו ודרשו, חיפשו והציעו, אך בפועל, חלפו יום או יומיים, הסערות עברו, ועימן גם היוזמה של ההסברה החרדית.
הדבר דומה לעסק או חברה שרק בעת צרה כאשר היא מתמודדת לפתע עם בעיה שיכולה לגרום לנזק תדמיתי לחברה, רק אז מחפשת את היחצן האולטימטיבי כדי שיביא פיתרון קסם, זמני.
בעולם העסקים, האמת היא שונה לחלוטין. יש צורך באיש יחסי ציבור לטובת הצלחת העסק לא רק בימיו הרעים והקשים אלא דווקא גם בימים הטובים, להדגיש את הטוב, וליצור את הקשרים הנכונים לימים הפחות טובים.
הדבר נכון עוד יותר במערכה כמו שלנו, מערכה קולקטיבית של ציבור שלם, בה מגזר גדול במדינה מותקף ונמצא על המוקד באופן תמידי, ללא הגנה כמעט, ללא תגובה.
הבעיה היא שיש לנו מספיק טענות איכותיות, צדדים יפים ותגובות הולמות לכל טענה באשר היא. אך את זכות התגובה השמורה לנו כציבור, כקולקטיב, אנו לא מנצלים.
מלבד נציגי הציבור אשר נושא זה הינו חלק בלתי נפרד מתפקידם, איש אינו עושה זאת, והחללים במקרה הזה בניגוד לעסקים, אינם התדמית, האגו או התחושה הרעה, החללים הישירים של אותה מערכת הסתה משומנת חסרת הגנה ותגובה מצידנו, הם מיליונים של יהודים שמתרחקים מהדת, מהיהדות והמסורת, כי הם אינם נחשפים לפנים היפות של העולם החרדי, לעולם החסד העצום, לערבות ההדדית וכן, גם לעולם התורה הענף. ניתן היה למנף את הצדדים היפים שלנו. כדי להאהיב שם שמים על הבריות.
בתפקידי בוועדת הכספים ניצב אני לצידו של נציג הציבור החרדי אולי הטוב ביותר שהיה אי פעם, הישגיו הרבים ב"ה מוכרים לכל, אין תחום שלא עסק בו ח"כ הרב משה גפני בשנה החולפת וב"ה גם הצליח לטובת כלל הציבור.
החל מעולם התורה, העברת תקציבי הישיבות ומוסדות החינוך דבר חודש בחודשו ללא תקלות, הסיוע לעולם התורה בשחרור חסמים בירוקראטיים וכמובן הבשורה ההיסטורית בכך שמאבקו העיקש הצליח וכל תקציב הישיבות ייכנס לראשונה מאז קום המדינה, לבסיס התקציב.
גם בעולם הרווחה מלחמתו הבלתי פוסקת מול משרד התמ"ת למניעת הפגיעה בצהרונים והמטפלות, נחלה הצלחה רבה ומשמעותית ורשימת החלטות חדשה התקבלה לטובת הציבור, בין היתר ניאותו להעלות את גיל הילדים בצהרונים, ניתנה סוף סוף האפשרות לבוגרות סמינרים לשמש כמפקחות, בוטלו דרישות בירוקרטיות וכו´.
גם בנושא התחבורה אשר היא ללא ספק נותרה אחת הבעיות המטרידות ביותר בציבור החרדי ויש עוד הרבה מה לתקן בה, פעל ח"כ הרב גפני ללא הרף למרות עיסוקיו הרבים בוועדת הכספים.
בזכותו ניתנה הטבה משמעותית ודרמטית של חמישים אחוזים בנסיעה בתחבורה הציבורית לבנות הסמינרים כפי שהסטודנטים זוכים לה, בזכות מאמציו הבלתי פוסקים נוסד לראשונה קו אוטובוס מנתניה לבני ברק שהפך לכולם את החיים לטובים יותר.
עמידתו הבלתי פוסקת והבלתי מתפשרת בעוז ובתבונה במאבקים האידיאולוגים הקריטיים בנושא הגיור, עולם הדיינות וכו´, הצלחתו האישית בביטול היטל הבצורת והפחתת הייקור במחירי המים לכולנו, וכו´ וכו´, באמת שאין המקום להאריך, השיגי שנת תש"ע של ח"כ הרב גפני, ועימו יחד נציגי היהדות החרדית בכנסת כולם, ללא ספק היו נדירים בכמות ובאיכות.
אבל מעל לכל, ההישג המשמעותי ביותר של ח"כ הרב גפני, הוא בנושא תדמית הציבור החרדי, לא רק שהוא שימש פה לכולנו במאבקים הקשים בהם לא היה מי שידבר או יסביר, עשרות הפעמים בהם הוא סתם את פיותיהם של המקטרגים, אלא בעיקר על מאות הפעמים בהם הצליח שפשוט לא יכתבו עלינו.
אם נשוב לעולם ההסברה והיח"צ, את איש יחסי הציבור מכנים בעגה המקצועית "החייל האלמוני", זאת על הישגיו הרבים למען לקוחותיו שעושה הוא בצנעה ובשקט, על עצירת כתבות שליליות ומניעת אחרות שאיש לא יודע עליהן והשווי שלהם בלתי ניתן לתיאור.
יו"ר ועדת הכספים ח"כ הרב משה גפני של השנה החולפת הוא החייל האלמוני של כולנו. הפעולות הרבות שהשכיל לעשות בחשאיות מוחלטת מבלי להאיר את החשכה שגם כך מאפילה על כולנו, הפעמים הרבות שתקציבי הישיבות עברו להן בצורה חלקה מבלי כותרות שהיו מפרנסות את גדולי שונאנו, על זאת ועל הצלחתו שמהיום ואילך לא יהיה את החשש מאותן כתבות כי תקציב הישיבות כבר בפנים, בספר הכחול של תקציב המדינה, ראוי הוא להיות איש השנה של כולנו.