הרב יצחק בלומנטל: 'המבשר' - עיתון חילוני לכל דבר

כן. אני מדבר על "המבשר". הם אולי לא עומדים לפשוט רגל או לסגור את העיתון, אבל הם בהחלט הפסיקו להיות עיתון חרדי. הם עיתון חילוני לכל דבר.

למרות מאמצי הרבים, איני מצליח בשום אופן להבין, מה גרם לשוטה כל שהוא להפיץ את העיתון במייל?

תשאלו - מה רע?

אסביר.

●

בבתי הקולנוע מקובל, למכור - בין היתר - פופקורן.

יום אחד, ישב אחד מבעלי העסק, וגילה שמכירות הפופקורן בשפל. מספר גרעיני התירס המפוצצים שהוא מוכר, אינו מניב לו את הרווח שאליו הוא נושא את עיניו.

ישב וחשב, ועשה מעשה. למה להסתפק בהכשר פשוט של הרבנות, אם אפשר לקבל הכשר של הבד"צים השונים? אם הרב רובין והרב לנדא והרב מחפוד והרב קיפוד-קוקוס יתנו לי הכשר, כולם יקנו רק אצלי את הפופקורן.

אך אויה. המכירות לא עלו כלל וכלל.

ידידנו היקר לא הבין, שההכשר בהחלט מוסיף לקוחות, אבל בקולנוע כנראה שלא מסתובבים רבים שמקפידים דווקא על הכשר פלוני או אלמוני.

כמו לפתוח מסעדה עם הכשר בקניון אן-בן-גן בסין. אולי יום אחד יזדמן לשם איזה שליח חב"ד בדרכים (נ.ב. זה סטרט-אפ שלי, שליח חב"ד הנודד. י.ב.) ויקנה דווקא שם, אבל כל שאר הזמן אין שום יתרון להכשר. הסיני הממוצע באותה באותו האזור אינו מתעניין באיזה הכשר האוכל שבצלחתו, אלא מעדיף לברר אם הוא עשוי מכליות כלב או מטחול-חתול.

●

אולי אימייל הוא כשר, אבל היהודים הישרים והשלמים לא אמורים להתקל בו. גם אלו שצריכים אותו לצורך עבודתם, לא אמורים להשתמש בו לקריאת חדשות כלל וכלל.

המבשר הוריד את הכיפה

עיתון חרדי לעולם לא ישלח לקוראים את העיתון במייל, כמו שעיתון חרדי לעולם לא יפתח קבוצה בפייסבוק.

אף אחד לא נכנס לקולנוע רק כדי לקנות פופקורן.

●

לצערנו, המבשר הוריד את הכיפה.

●

אני יודע שיש מהקוראים שמצקצקים בלשונם, ואומרים: נכון, אינטרנט זה לא חרדי, אבל מה רע במייל. זה רק חדשות. זה בדיוק אותו העיתון שאני מקבל בתיבת הדואר...

בשביל אלו, אערוך מבחן קצר:

אני מספר לכם על תוכניותיו של היצר הרע, ואתם תגידו לי "סטופ".

היום, עיתון במייל. בדיוק אותם החדשות כמו בתיבת הדואר.

מחר, שני עיתונים כל יום לתיבת הדואר האלקטרונית. (אם אחד טוב, מה רע בשניים?)

מחרתיים, כל כמה שעות עיתון דיגיטלי לתיבת הדואר האלקטרונית.

עבירה גוררת עבירה

יום אחר כך, עיתון דיגיטלי שמתעדכן אוטומטית לפי האירועים. (בעברית קוראים לזה אתר אינטרנט, אבל שיקום מישהו ויסביר לי את ההבדל).

יום לאחר מכן, עיתון (להלן - אתר אינטרנט) שבו יש מדור מכתבים למערכת נרחב, בו כל קורא יכול לכתוב את דעתו, או להגיב לדעה שקדמה לו. (בשפת האינטרנט = פורום).

יום לאחר מכן, שני אתרי אינטרנט. (אם אחד טוב, מה רע בשניים?)

וכך, עקב אחר אגודל, בנינו את האינטרנט הכללי. הרס המשפחה היהודית.

תעצרו שניה, תחשבו איפה הגבול, ממתי זה מתחיל להיות רע. או אז תגלו, ש"המבשר", בדיוק השבוע, עברו את הגבול. כעת הם בצד הרע.

●

וכמו שנאמר, עבירה גוררת עבירה.

אמר לי יהודי שנהג לקנות עיתון זה, שהשבוע הוא החליט להפסיק, כי פתאום הוא ראה לראשונה בעיתון זה פרסומות ללימודי תקשורת לגברים.

מבלי להכנס לנושא אם עבודה היא טובה או רעה, אבל לפתות את הגברים החרדים ללמוד מקצוע, תמיד היה טאבו מוחלט. אם המבשר שובר את זה, הרי שאינו מסוגל לעמוד על עקרונותיו.

נח לו שלא נברא משנברא.

●

לתגובות ומתנות, הארות והערות, יעוץ והכוונה:
yb@kikar.net