כשמטוס ממריא מארצות הברית בצהרי יום ומנחית את נוסעיו בישראל בבוקר למחרת, בתוך חג החנוכה, מתעוררת מיד שאלה הלכתית סבוכה: האם הטסים הפסידו את מצוות הדלקת הנרות?
על פי ההלכה, מצוות הדלקת נר חנוכה נמשכת עד שיעלה עמוד השחר, ואם התפספסה – אי אפשר להשלימה במהלך היום. עבור הטסים שעות ארוכות, הנוסעים ברכבות שינה (כמו אלה באוקראינה או פולין), או חולים המאושפזים בבתי חולים, מתעורר קושי כפול:
- זמן המצווה: האם הם נמצאים במקום שבו הם יכולים לקיים את המצווה בזמנה?
- איסור אש: במטוסים, רכבות ובתי חולים, קיימת בדרך כלל איסור מוחלט על הדלקת אש, מסיבות בטיחותיות מובנות.
בשנים האחרונות, נוצר פתרון חדשני שמטרתו לאפשר לציבור לקיים את המצווה בהידור, גם בתנאים מוגבלים. הפתרון הוא חנוכייה חשמלית עם "חוט להב", מתקן תאורה המדמה את פעולת הפתילה.
הצורך בחוט להב נובע ממחלוקת הלכתית לגבי סוג התאורה הכשר להדלקה בברכה:
ישנם פוסקים הטוענים כי הדלקת נורת לד רגילה אינה כשרה לברכה, ולכן, חנוכייה הכוללת חוט להב (בדומה לנורות ליבון ישנות) מציעה מענה ממוקד, שכן היא יוצרת אור באופן הדומה יותר לאור הנגרם משריפת חוט, ונתפסת ככשרה יותר לדעת רבים.
הצורך בהדלקה בטיסה או ברכבת מתבסס על פסיקות הלכה מעניינות הרואות במקום השכור או בתא השינה כבית זמני.
ישנם פוסקי הלכה, כמו המהרש"ם וערוך השולחן, הסוברים כי מרגע שהאדם שילם על מקומו במטוס או ברכבת, מקום זה נחשב "בית" שלו והוא חייב בנר חנוכה. במקרה זה, הפתרון החשמלי מאפשר לו לברך על ההדלקה.
מנגד, יש פוסקים, כמו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ועוד, שטענו כי למקומות אלו, כגון רכבת או מטוס, אין שם בית, ועל כן הנוסע פטור ממצוות הדלקת הנרות.
פוסקים אחרים, כדוגמת מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, צידדו בדרך ביניים, להדליק את החנוכייה במקומות אלו אך ללא ברכה, מתוך ספק לגבי חיוב המצווה במקום.
למעשה, פתרון ה"חנוכייה למטוס" נועד לאפשר לטסים המעוניינים לצאת ידי חובת הדעה המחייבת בצורה המהודרת ביותר, באמצעות שימוש במנורה העומדת בקריטריונים ההלכתיים של "חוט להב", ובכך להאיר את נס חנוכה אפילו בגובה עננים.
0 תגובות