בתחילת שנות ה־80 החלו משחקי המחשב להפוך לתופעה תרבותית. מחשבים אישיים נכנסו לבתים ולבתי הספר, וארגונים מהחינוך הכללי החלו להבין שמדובר לא רק בצעצוע חדש אלא במדיום שיכול לשנות את הדרך שבה ילדים לומדים. ובמילים אחרות: "אם לא ננצח אותו, נחבור אליו".
אחד הארגונים שזיהו את הפוטנציאל היה "גשר", שהוקם בשנת 1969 בידי הרב דניאל טרופר במטרה ליצור חיבור בין יהודים למסורת.
בתחילת שנות ה־80 כבר עסק "גשר" בפיתוח חומרי לימוד ובחיפוש אחר דרכים להשתמש באמצעי התקשורת החדשים כדי להגיע לילדים. בתחילה עבד הארגון על משחקי קופסה ועל רעיונות ללימוד זהות יהודית, אבל אז הגיעה הצעה ששינתה את הכיוון: סמואל ספרו, פרופסור למתמטיקה ולמדעי המחשב מקליבלנד, הציע להפוך את הרעיון למשחק מחשב.
הרעיון מצא חן בעיני טרופר, וב"גשר" הוקמה מחלקה חדשה לפיתוח משחקים חינוכיים. הצוות תכנן משחקים גדולים שיעסקו בזהות יהודית ובהיסטוריה, לצד משחקים קטנים יותר שיתבססו על משחקי ארקייד (מכונות משחק) מוכרים ויעבירו מסר חינוכי.
המהפך הגיע כאשר "גשר" גייס את יעקב קירשן, הקריקטוריסט של "ג'רוזלם פוסט". קירשן כבר היה מוכר בישראל ובקהילות היהודיות בעולם, והיה בעל ניסיון בניסויים באנימציה ובמדיה אלקטרונית. לאחר עזיבתו של ניסן זיסקן את הארגון בשנת 1983, קירשן הפך למעשה למנהל האמנותי והיצירתי של הפרויקט.
בין השנים 1982 ל־1984 נוצרו ארבעה משחקים עבור מחשב אפל 2: "לוכדי האלף־בית", "נאש קוש", "גבולות" ו"הגרסאות של ג'ורג'יה". הם נועדו להפוך רעיונות יהודיים לחוויה אינטראקטיבית, שבה הילד לא רק קורא על ההיסטוריה היהודית אלא משחק בתוכה.
יהדות זה א' ב'
המשחק "לוכדי האלף־בית", שנוצר בשנת 1983, התבסס באופן חופשי על משחק החלליות "פולשים מהחלל". במקום חלליות, השחקן נדרש לזהות אותיות עבריות ולבחור את האות הנכונה מתוך שורות של אותיות היורדות לעברו.
המשחק השני היה "נאש קוש" – גרסה יהודית משונה ומשעשעת ל"פק־מן". במקום לאכול נקודות, הדמות שעל המסך אכלה גלידה, בשר וגזר, תוך כדי התחמקות מאויבים בדמות מאכלים לא כשרים.
אבל כאן נכנס לתמונה גם הלכה לא פשוטה עבור ילדים: לאחר אכילת בשר, השחקן נדרש להמתין שש שעות (שש רגעים) לפני שיוכל לאכול גלידה. המשחק הפך את דיני הכשרות למנגנון חוקי המשחק.
בהמשך הם התקדמו למשחק השלישי "גבולות" (Borders), שיצא לאור בשנת 1983, הוא משחק פעולה המבוסס באופן חופשי על הפורמט של הלהיט "דונקי קונג". המשחק נועד ללמד היסטוריה יהודית, כדי להתקדם, על השחקן לקפוץ ולגעת בסמל של ספר תורה, פעולה המשחררת מעלית ש"מקפיצה" אותו קדימה בזמן אל השלב הבא של תקופה ההיסטורית בו התמודד עם ישראל עם רדיפות מוסג אחר.
המשחק הרביעי היה שאפתני בהרבה. "הגרסאות של ג'ורג'יה", שנוצר בשנת 1984 היה משחק נרטיבי המבוסס על בחירות.
השחקן נכנס לדמותו של בוריס גולדברג, נער יהודי במזרח אירופה בסוף המאה ה־19. לאורך המשחק עליו לקבל החלטות המשפיעות על הדרך שבה יתפתח הסיפור, כאשר בסופו של דבר המסלולים השונים מובילים אותו להגירה לאטלנטה שבג'ורג'יה.
הכל החל כאשר הפדרציה היהודית של אטלנטה התקשרה עם "גשר" כדי לפתח משחקים העוסקים בהיסטוריה היהודית של המדינה, על רקע ההכנות לציון 250 שנה להתיישבות היהודית בג'ורג'יה. "הגרסאות של ג'ורג'יה" היה התוצר המרכזי של הפרויקט, ולכן היעד הסופי של העלילה היה אטלנטה רבתי.
קירשן הציג אותו בכינוס הכללי של המועצה לפדרציות היהודיות באטלנטה בנובמבר 1983.
קירשן כינה את המשחק "רולי", והסביר את המונח בדרכים שונות: פעם כ"ספרות רובוטית", ופעם כ"שיחה שאתה ממלא בה תפקיד".
המשחק, שנוצר עבור מחשב אפל 2 והגיע על חמישה דיסקטים, היה שונה משלושת המשחקים האחרים של "גשר". לא מדובר היה רק במשחק פעולה קצר שבו צריך לפגוע באויבים או לאסוף פריטים. כאן השחקן נכנס לתוך סיפור.
גיבור המשחק הוא בוריס גולדברג, נער יהודי במזרח אירופה בסוף המאה ה־19, השחקן נדרש לקבל לאורך הדרך החלטות שמשפיעות על התפתחות העלילה. האם להמשיך ללמוד תורה? האם לצאת לעבוד? האם להתחתן? כיצד להתמודד עם הסביבה המשתנה ועם סכנת הפוגרומים? כל החלטה אמורה הייתה לגרום לשחקן להרגיש שהוא אינו צופה בהיסטוריה מבחוץ, אלא חי בתוכה.
אבל כאשר מסתכלים על המשחק דרך דמותו של הרב טוביה גפן, הבחירה הזאת מקבלת משמעות כמעט ביוגרפית.
הרב טוביה גפן נולד בשנת 1870 בקובנה שבליטא. הוא גדל בעולם היהודי של מזרח אירופה, למד תורה והוסמך לרבנות בישיבה דשם.
בראשית המאה ה־20 עזב את אירופה והיגר לארצות הברית בעקבות פרעות קישנוב. בשנת 1910 הגיע לאטלנטה שבג'ורג'יה, ושם עתיד היה לכהן כרב במשך עשרות שנים ולהפוך לאחת הדמויות הרבניות המרכזיות בדרום ארצות הברית.
הרב גפן נודע במיוחד בזכות העיסוק ההלכתי שלו באחד המוצרים האמריקאיים המזוהים ביותר בעולם: קוקה-קולה. והיה הרב הראשון בעולם שהחברה גליתה לו את סוד המתכון. ופלומבת הכשרות שלו החלה להתנוסס בכל בקבוק בעולם.
החיבור הזה לא היה מקרי לחלוטין. בקרדיטים של המשחק מופיע ד"ר דוד גפן, נכדו של הרב טוביה גפן, תחת התפקיד "מחקר היסטורי ותמונות". כלומר, מי שסיפק את החומרים ההיסטוריים למשחק היה בן המשפחה שהכיר את סיפור חייו של הרב מקרוב.
כך שגם רב שאפתן שגרם למהפכה יהודית בדרום ארה"ב ואף הפך לדמות היהודית מאחרוי מותג קוקה קולה, לא יכול היה לדעת שיום אחד סיפור חייו יופיע על מסך מחשב בבתים רבים בג'ורג'יה ובעולם כולו.
משחקי המחשב החינוכיים של "גשר" נחשבו עד לא מזמן לאבודים, אך בשנת 2020 הגיעו לידי החוקר ג'וש רנו דיסקטים ישנים שהיו קשורים לאוסף של קירשן.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הדיסקטים עברו הדמיה ושימור, ורנו החל לחקור את החומר. בשנת 2022 פרסם את ממצאיו וחשף מחדש את ארבעת המשחקים שנחשבו במשך שנים לתוכנה אבודה. וגם את השארה הרבנית למשחק הרפתקה נועז של בוריס גולדברג או של כל יהודי נודד אחר שצריך בכל שלב בחיים "לבחור נכון".
0 תגובות