במשך שנים רבות עמד המקווה הישן בחצר החסידית העתיקה בעיירה קוז'ניץ שבפולין בשיממונו. המקווה העתיק, ששימש דורות של חסידים ואנשי מעשה, נותר יבש. למרות זרם המבקרים הבלתי פוסק המגיע לשפוך שיח על הציונים הקדושים, הבעיה הטכנית של הבאת מים כשרים למקום נותרה ללא פתרון, והשאירה את המקומיים ומעט זקני היהודים הגרים באזור ללא מקווה טהרה זמין.
אולם, בסוף השבוע האחרון, תחת מעטה שלג כבד שכיסה את פולין, התחולל בקוז'ניץ מחזה מרטיט שהזכיר ימים עברו.
הכל החל כאשר קבוצה מתלמידי ישיבת "חדוות התורה" מירושלים, בראשות ראש הישיבה הרה"ג רבי משולם זושא ברנדוין, הגיעה למקום. הרב, שהכיר את המצוקה ההלכתית, זיהה את שעת הכושר, השלגים הכבדים שירדו באזור הם הפתרון המושלם ליצירת אוצר של מים כשרים ללא חשש שאובים.
אלא שהזמן דחק. הטמפרטורות החלו לעלות, והיה חשש כבד שהשלג יהפוך למים ויזרום למקווה בדרך שאינה כשרה לפני שיספיקו להניח את השלגים בבור. הבחורים במקום החלו מיד לשנע את כמויות השלג האדירות הנדרשות למילוי המקווה בשיעור ההלכתי, אליהם הצטרפו במקרה, שניים משליחיו של האדמו"ר מקוז'ניץ מתל אביב שהגיעו למקום, ובסיוע טרקטור מקומי, החלו בשינוע ערימות השלג הנקי אל תוך המקווה.
במשך שעות ארוכות, תחת הקור המקפיא של פולין, עמלו הבחורים והשליחים כתף אל כתף, כשהם מעבירים חבילות שלג עצומות לתוך הבורות, תוך הקפדה על כל דקדוקי ההלכה והדרכותיו של הרב ברנדויין שנכח במקום ועקב מקרוב אחר הכשרת המקווה.
זקני העיירה עמדו נפעמים למראה המחזה המרהיב, בחורי ישיבה צעירים מירושלים, יחד עם שליחי החצר מתל אביב, עומלים קשה להרבות טהרה בישראל.
עם סיום המלאכה והעמדת המקווה על תילו, פצחו הבחורים בריקוד חסידי נלהב בשלג העמוק, כשהם מודים על הזכות הנדירה שנפלה בחלקם להחיות מחדש את המקווה העתיק של קוז'ניץ.
0 תגובות