ממש מסיפורי מחניים

האור שדלק 40 שנה: חמישה בכורים ממשפחה אחת נפדו במעמד מרומם | הסיפור המרגש

סיפור מרגש ומרומם נפש על כוחה של מצווה ושיבת הלבבות | יוזמה מיוחדת של חסיד בעלזא חשפה חמישה בכורים ממשפחת עולים מיוחדת, שבמשך עשרות שנים לא קיימו את מצוות פדיון הבן |  המעמד המופלא שנערך בירושלים סחף את הקהל כולו לשמחה של מצווה | הסיפור המלא, ותיעודים (חרדים)

פדיון הבן המרגש (צילום: יצחק וובר)

זהו סיפור שמזכיר את הניסים הגדולים של החג – סיפור על גחלת יהודית שדולקת בסתר, ועל חסד של אמת שמביא לתיקון נשגב. השבוע התקיים אירוע נדיר ומרגש במיוחד, בו נערכו חמישה פדיוני בכורות לבני משפחה אחת מבית שמש, בגילאים הנעים בין 14 ל-40.

האירוע המופלא נערך ביוזמתו ובהשתדלותו המיוחדת של הרה"ח ר' יצחק אלכמייסטר, מחשובי חסידי בעלזא, אשר פועל רבות בקירוב לבבות. מעמד המצווה התקיים בבית איש החסד הנודע, הרה"ח ר' נחום סנדרס, העוסק בקירוב עשרות שנים ורק לאחרונה עלה להתגורר בארץ הקודש סמוך לרבו, הרבי מבעלזא.

הרב אלכמייסטר משתף בסיפור ההתחלה המרגש: "הכל החל דרך מיזם 'מחברת הלבבות' שלנו, בו אנו מקיימים לימוד תורה בחברותא עם מתקרבים. במשך שנה למדתי עם אחד האחים מהמשפחה, המתגוררת בבית שמש. יום אחד, במהלך הלימוד, גילינו להפתעתנו שטרם נערך פדיון הבן לבנו בכורו, בן ה-17! מיד התארגנתי לסייע בכל הנדרש לקיום המצווה החשובה".

אך הסיפור לא נגמר כאן. הבכור הנרגש שיתף את משפחתו בגילוי, ואז התברר כי ישנם ארבעה פדיוני בכורות נוספים שטרם נערכו במשפחה כולה. מיד הוחלט, בשמחה עצומה, לערוך אירוע מרכזי ומשותף לחמישה פדיונות יחד!

למעמד הנשגב הוזמנו ארבעה כהנים חשובים, כדי לפדות את חמשת הבכורים בבת אחת: ה"ה הרב ירמיה מנחם כהן, אב"ד פריז, ונכדו הרב אהרן כהן, הרב ציון כהן, וכן הרב יוסף קדיש כהן.

את השמחה וההתרוממות ליווה מגיד המישרים משמח הלבבות הרב מאיר שוורץ, שסחף את כל המשתתפים בדברי הסבר מחזקים ומלאי הומור על המצווה העצומה ועל גודל המעמד.

הרב אלכמייסטר סיפר על הרקע המיוחד של המשפחה: מוצאם בגירוש ספרד, ומשם נדדו לקולומביה ולבסוף לוונצואלה, עד שעלו ארצה לפני כעשר שנים. האב והסבא, ראש המשפחה, שמר תורה ומצוות במסירות נפש רבה בחו"ל, על אף הסבל הרב והלחץ מצד הכנסייה הנוצרית. אך באופן מפתיע, סיפרו בני המשפחה, דווקא כאן בארץ ישראל היה קשה יותר לשמור על הגחלת.

מעניין במיוחד הוא שם המשפחה שלהם: "ארסי נייגס". פירושו בספרדית הוא "לא ארצנו". השם המטלטל הזה, כך התברר, לא היה מקרי – אלא נועד להזכיר להם תמיד שארצות הניכר אינן ארצם האמיתית, וכל שאיפתם היא לעלות לארץ הקודש ולקיים את מצוותיה בשלמות!

האירוע המרגש הזה הוא עדות חיה לשיבת הלבבות ולכוחה של יהדות ספרד הקדושה המתחדשת בארץ אבותינו.

פדיון הבן המרגש (צילום: יצחק וובר)
פדיון הבן המרגש (צילום: יצחק וובר)
פדיון הבן המרגש (צילום: יצחק וובר)
פדיון הבן המרגש (צילום: יצחק וובר)
פדיון הבן המרגש (צילום: יצחק וובר)
פדיון הבן המרגש (צילום: יצחק וובר)
פדיון הבן המרגש (צילום: יצחק וובר)
פדיון הבן המרגש (צילום: יצחק וובר)
פדיון הבן המרגש (צילום: יצחק וובר)
פדיון הבן המרגש (צילום: יצחק וובר)
פדיון הבן המרגש (צילום: יצחק וובר)
פדיון הבן המרגש (צילום: יצחק וובר)

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (84%)

לא (16%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

1
סיפור יפה אבל לא להגזים. למה צריך הרבה כהנים די בכהן אחד לפדות את כולם? למה הראשון המתין בכדי לפדותם ביחד עם צלם היה מצוה לפדותו מיד?
פדה"ב ס 5

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחדשות חרדים: