השעה 1:00 בלילה, יום חמישי האחרון. בחמ״ל הירושלמי מתקבלת הודעה על הלוויה שמתקיימת בהר המנוחות בירושלים ו״מבקשים מאנשים להגיע כי אין מי שיבוא ללוות״. מדובר באחד הנעדרים מהטבח בדרום, בחור שזוהה רק לפני שעה.
״אני מקבלת את ההודעה וחושבת לעצמי איך אפשר לשלוח עכשיו, בשעה כזו מאוחרת, הודעה בקבוצות? ובכל זאת שולחת״, מספרת פייני סוקניק, אחת מהנשים שעומדות מאחורי חמ״ל המשפחות האבלות בירושלים. ״למעשה הייתי כבר בדרך לישון, אחרי כמה לילות ללא שינה לא יכולתי לנהוג, הזמנתי מונית ויצאתי לכיוון הר המנוחות. כבר בדרך אני מתחילה לקבל הודעות מאנשים שאני לא מכירה ״איפה זה בדיוק?״, ״יש עוד טעם לבוא?״, הגעתי לבית העלמין כך שיכולתי לשלוח מיקום מדויק.
"בשעה 2 בלילה ליוו את הבחור למנוחתו האחרונה מאות אנשים מכל הסוגים. חרדים וחילונים, חסידים וליטאים, אנשים שבאו לבד וכאלה שהגיעו בזוגות.
"יום למחרת מתקבל מידע על הלוויה של חייל בודד, דוחים את ההלוויה כי אין אנשים. החמ״ל נכנס לפעולה, ההודעה מופצת לקבוצות באיזור בית וגן ואנשים מתחילים לנהור לכיוון הר הרצל, שם ליוו את החייל לאחר חצי שעה יותר מ-1,000 מלווים, למנוחתו האחרונה".
איך הכל התחיל?
"במוצאי שבת שמחת תורה, פתחנו את כלי התקשורת כדי להבין מה קורה, דיברו אז על מאה הרוגים. אני זוכרת שאמרתי לעצמי ״מה?! מאה נרצחים ביום?״ לאט לאט בעוד המספרים מתחילים לעלות דיברתי עם כמה נשים, אנחנו יודעות לעבוד יחד לא מהיום, ושאלנו את עצמנו מה צריך לעשות ולא ייעשה. הבנו שהחל מיום שני הולכות להיות כאן הרבה לוויות בבת אחת ולא יהיה מי שיודיע עליהן. ושאנחנו לא רוצות שאף משפחה תשב לבד.
"התחלנו לאסוף מידע, אז עוד לא ידענו שיש בעיות בזיהוי ושזה הולך לקחת זמן. פתחנו טופס דיגיטלי עם הקריאה ״לאחינו ולאחיותינו, יש הרבה משפחות שמלוות את יקיריהן ויושבות שבעה, אם אתם רוצים לקחת חלק, הצטרפו״. נרשמו למעלה מ-3000 אנשים. חילקנו את הנרשמים לקבוצות איזוריות. אלפי החברים גם מעדכנים במידע חדש וגם מביאים מידע מהשטח, איפה חסרים מנחמים בזמן אמת".
איך משיגים את הדאטה?
"יצרנו קשר עם מאגרים ממשלתיים אך מסתבר שגם להם אין את כל המידע. יחד עם חמ״ל האחדות של 'כיכר השבת' וקרן תתיא, פתחנו מוקד בו יושבות 25 מתנדבות במשמרות סביב השעון ומעדכנות מידע מעודכן על כל בתי האבלים. גייסנו גם מתנדבות שמנהלות את קבוצות הוואטסאפ. בתוך ים הפייק ניוז והשמועות, המידע שיוצא מאיתנו נחשב למידע אמין ומאומת.
"חלק מהמשתתפים בקבוצות שלנו הם נציגי קהילות שמעבירים את המידע לקבוצות מקומיות ומגדילים את היקף התפוצה של המידע. למרבה האירוניה פונים אלינו גם גורמים ממשלתיים, למעשה הקמנו את מאגר המידע הגדול במדינה למועדי הלוויות וניחום אבלים".
מידע זה חשוב, אבל איך גורמים לו להגיע לעוד ועוד אנשים שרוצים לקחת חלק ולהשתתף בצער המשפחות?
"מסתבר שטוב גורר טוב וכשעושים דברים מתוך כוונה טהורה, הקדוש ברוך הוא מזמן מכפיל כוח. כך נפגש המיזם של הנשים החרדיות מירושלים עם מיזם ״נופלים״ שמתמקד בהנגשה והפצה של המידע".
״ראיתי את הבלגן בנושא השבעה וההלוויות, אני מגיע מעולמות הדיגיטל והחלטתי להקדיש את עצמי לעניין הפצת המידע, כדי שאף משפחת נופלים לא תשב לבד״, אומר ד. שמעוניין להישאר בעילום שם. ״הרמתי טלפון לחבר יקר בשם מימון בדוש, מומחה לבניית אתרים, שמיד התלהב מהרעיון ונרתם לבניית האתר בהתנדבות. שיחת אפיון קצרה, חלוקת משימות ותוך יממה הרמנו לאוויר אתר שבו אפשר בקלות למצוא את כל המידע על מועדי ההלוויות ומיקומי המשפחות שיושבות שבעה.
"כעת התחיל המירוץ אחר הדאטה, הושבנו מתנדבים ומתנדבות שפשוט סרקו את כל מודעות האבל, האתר של צה״ל וכל מקור מידע. הדאטה הפך להיות נכס. ואז קיבלנו הודעה מפייני והבנו שהמיזם שלה מחזיק את החלקים החסרים בפאזל. לשמחתנו לא היה שום עניין של אגו וקרדיט. זה לניחום אבלים? קח את כל הדאטה!
"יצרנו שיתוף פעולה עם חמ״ל המתנדבות מירושלים שבמקביל לאיסוף המידע וניהול קבוצות המתנדבים, גם החלו להעלות את כל המידע לאתר שלנו. הוספנו לאתר קישור לטופס הרשמה וכעת בתום שבוע אנחנו מדברים על כ-15,000 אנשים שונים שנכנסו לאתר.
"בדאטה שבאתר משתמשים רבנים שמעוניינים לבקר בבתי האבלים, ארגונים שעוברים בבתי האבלים ודואגים שלא חסר שום דבר וקהילות יהודיות בארה״ב שמחלקות ביניהן את משפחות האבלים ושולחות להן דברי תנחומים.
"אבל זה לא מספיק. אחרי שבוע של הלוויות ושבעות, יש שחיקה טבעית ואנחנו זקוקים לעוד ועוד אנשים שיקחו חלק במצווה החשובה שלניחום אבלים והלוויות הנופלים. בעזרת גרפיקאים ועורכי וידאו מתנדבים אנחנו מנסים להגיע לתפוצה רחבה".
כך יצא שלקבוצות הוואטסאפ המאורגנות הצטרף גם אתר שהופך את כל הפעילות למונגשת אפילו יותר. למאמץ ההפצה התגייסו גם מפורסמים כמו קובי אריאלי ושוקי סלומון שקראו לציבור להצטרף למשימה החשובה.
"שלמה המלך אמר בקהלת ״טוֹב לָלֶכֶת אֶל־בֵּית־אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל־בֵּית מִשְׁתֶּה״, זה טוב, אבל ברור שזה לא דבר כיף. אנשים אומרים לנו ״בזכותכן הלכתי ל-6 הלוויות וניחומי אבלים״ אם לא היינו מנגישים את המידע, לא היו הולכים וחס וחלילה היינו רואים משפחות שיושבות לבד.
"זה נשמע שהמיזם שלנו מתעסק במוות ובשכול, אבל הוא לגמרי עוסק בחיים. כי אנחנו לא רק עושים דף זיכרון אלא מכוונים לאלה שנשארו בחיים, למשפחות השכולות שבתוך כל הכאוס הזה, יש מהן שנשארות לבד. איזו משמעות יכולה להיות לחיים, יותר מאשר השתתפות ואמפתיה לצער שלהן".