אחי החרדים, אחים אנחנו! // עמרי גפן

כותב לכם כאן אח חילוני. מדם ליבי.

עשרות שנים אני פוגש אתכם, מובילים ומובילות בחברה החרדית. תמיד הרגשתי קרבה וחיבור, גם בזכות הכבוד ההדדי והשיח בגובה העיניים, למרות השונות ביננו. לימדתם אותי שאינכם מקשה אחת ושמרביתכם חפצי שלום וכבוד הדדי. ראיתי רבים מכם פועלים ברגישות בתווך המורכב שבין שמירה על הזהות והערכים, ובין פיתוח והשתלבות בחברה הישראלית.

דווקא ממקום של הערכה עמוקה, אני כותב לכם את דאגתי ותקוותי בכנות מוחלטת – מייד לאחר המלחמה מגיעה שעת המבחן הכי חשובה שלכם בשבעים וחמש השנים האחרונות. עליכם להכריע אם פניכם לעתיד משותף איתנו או נפרדות.

הבבא ברוך סידר קידושין: המונים נהרו לשמחת בית האדמו"ר אברהם מסעוד יהודיוף

חיים רוזנבוים|15:54

"לא ניפגש שוב" | הבחורה שינתה את השם בשביל השידוכים - ואז הכל קרס

אריה רוזן|15:12

אחיות ואחים אנחנו, חרדים וחילוניים.

כעת בימי המלחמה אנחנו החילוניים באמת מרגישים אתכם כאחים. אתם נותנים לנו, אלו שנלחמים למען כולם, תחושה של גיבוי ואחדות. אנחנו יודעים שאתם מתפללים לשלום החיילים ולשלום העם כולו, ולצד זאת אתם גם מסייעים לחיילים בציוד ומזון. אנשי זק"א מבצעים עבודת קודש בזיהוי החללים ואנשי החברה קדישא קוברים ברגישות את מתינו. אלפים מבניכם מתגייסים.

חלקכם גם אחים לנשק. אך מעטים. בתקופה זו אנחנו טומנים את יקירנו בכמויות בלתי נתפסות בכל בתי העלמין בארץ. אצלנו החילונים אין משפחה אחת שהשכול והכאב פסחו עליה.

אך המשמעות העמוקה והנוקבת של היותנו אחים, חרדים וחילוניים במדינת ישראל, נטועה ביום שאחרי המלחמה. המשמעות היא העתיד המשותף שלנו ושל ילדינו. "עתיד משותף" נשמע דמיוני לרוב הציבור, גם החילוני וגם החרדי, בעיקר בעקבות השנה האחרונה שבה ידענו פילוג יותר מאי פעם.

"עתיד נפרד" נבנה על ידי הפוליטיקאים. אלו שבחרו החילוניים ואלו שבחרו החרדים. ביחד יצרו קואליציה שהביאה את המדינה למחוזותיה האפלים ביותר, בכל המישורים. הפוליטיקאים שלכם זיהו הזדמנות לחקיקה ולתקציבים אדירים עבורכם, ובניסיונם למנף זאת תרמו להרס המרקם העדין שנבנה ביננו. הם טעו.

חלק מהנזק שנגרם הוא פגיעה של אמון החילוניים בחרדים ובמוטיבציה להעמיק את השילוב והשותפות. ארגוני המגזר העסקי והחברה האזרחית, שפעלו לאורך שנים לשילוב וקידום החברה החרדית, מצאו עצמם נפגעים מהתנהלות שלוחת רסן של קואליציה שאתם שותפים בה. כל הארגונים נפגעו כלכלית בשנה האחרונה, ובאופן טבעי הם לא התכוונו להמשיך ולהשקיע כבעבר בחברה החרדית. עליכם להבין שזה יצר אכזבה מכך שאתם פוגעים במי שרוצה בטובתכם.

המרקם המשותף של חרדים וחילוניים מורכב ושברירי. בעשור וחצי האחרונים הוא נבנה על ידיכם ועל ידינו ביתר שאת. בשנים אלו, אתם עצמכם הסברתם לי שכשליש מהחברה החרדית בישראל רואה ערך בשותפות עם החילוניים. השתלבות בלימודים ובתעסוקה ושיתופי פעולה נוספים. עשרות חברות עסקיות השקיעו בשילוב נשים וגברים במערכים שלהם. עמותות רבות פעלו לקידום ושילוב. לכולם יהיה עניין ורצון להמשיך ולמנף יותר, אך בתנאי שאתם תבחרו בשותפות ולא בנפרדות.

גם לדרך שבה נעשו הדברים היתה השפעה שלילית. חלק מן הח"כים של ש"ס ויהדות התורה, ברוח הקואליציה בשנה האחרונה, התנהלו בארוגנטיות ובאלימות פוליטית, תוך התעלמות מוחלטת מהמציאות החברתית, הכלכלית והביטחונית.  לא הם הביאו את אסון השבעה באוקטובר, אך הם היו שותפים מלאים לדרך העקומה ולקריעת העם לרסיסים בשנה האחרונה והחלשה שלנו אל מול איומים חיצוניים.

האם הגיעה העת לבחון מחדש את השותפים שלכם לעתיד? גם אם הליכוד הוא השותף הטבעי של ש"ס ויהדות התורה, הרי שמוביליו יצרו בשנה האחרונה השמדת ערך עצמי ששינה את פני המפלגה ואת עתידה. בעקבות פריצת המלחמה, ועוד קודם לכן, תומכים רבים שהיו לליכוד בעבר מבהירים כי יעדיפו להיות שותפים במרכז מתון ומבוסס על הסכמות רחבות מאשר המשך הובלה אובדנית של קיצוניים חסרי יכולות ואחריות.

בשלה השעה לכך שמרבית החילוניים ירקמו שותפות ביצירת מרכז פוליטי מתון, ממלכתי ואחראי, ולא עוד ימין ושמאל. ואתם אחים ואחיות? האם מבינים שהסקטוריאליות הקיצונית היא בעוכריכם? שהשותפים הקיצוניים שבחרתם פוגעים בכם ובעתיד ילדיכם? האם כוח, כבוד וכסף הם הערכים של החברה החרדית בישראל? האם אתם מבינים כיום שהדרך חייבת להיות של דיאלוג והסכמה, ולא בכוח ובכפייה? 

ברור לי כי פוליטיקאים חילוניים מהמחנה האחר, כמו לפיד וליברמן, נתפסים בעינכם כמי שמנסים ועלולים לפגוע בכם, בפעילותם דרך שינוי חקיקה ולא בהידברות ובהסכמה. הצדק עמכם. במהות העניין, לא מספיק מקבלי החלטות בציבור החילוני מבינים כי עבורכם ערך לימוד תורה מהווה ערך עליון ושומר על עם ישראל. בדרך קבלת ההחלטות, לא ניתן ליצור הכרעה כלשהי בסוגיה כל כך משמעותית בכפייה חד צדדית.

בשותפות אמיתית ניתן יהיה להסכים גם על סוגיית הגיוס. הציבור החילוני רואה היום את הכוונות והמאמצים שלכם. אין לנו שום רצון לפגוע בציבור החרדי, וברור שכל פתרון לעניין זה יהיה מבוסס על הסכמה שתמזער את הפגיעה בציבור החרדי, הן בשמירת השבת, במניעת ערבוב בין גברים ונשים, ובהיבטים הלכתיים נוספים שידרשו.

אני מאמין שבעת הזו אתם גם אצלכם חל שינוי ואתם מבינים שיש הכרח אמיתי בהשתתפות שלכם באחריות גם על הבטחון, והבנה כי אין מדובר רק בנטל אלא גם בשליחות. בדיאלוג עם כבוד הדדי, הכרה בלומדי תורה ופטור מגיוס יתאפשר כחלק ממתווה כללי מוסכם, שבו לפחות חלק מבניכם נכללים במאמץ הלאומי בשגרה ובעיקר בחירום, גם אם זה לצורך חיזוק העורף. זה אפשרי גם בשירות לאומי, נהגי אמבולנסים, חובשים ופרמדיקים, לוגיסטיקה, הסברה ועוד.

אתם חוששים משותפות איתנו החילוניים המתונים והאחראיים? אם כן תבחנו מדוע. יתכן שחלק מזה נובע הפוליטיקאים המובילים של הקואליציה טיפחו מנגנוני הפחדה ודמוניזציה בכדי לקבל את התמיכה שלכם ולהעצים את מעמדם.

בתוך הכאב המפלח והאופל הנורא נפתח לנו גם חלון של תקווה ואפשרות לשינוי. זו הזדמנות שלעולם לא תחזור. אם נמשיך בדרך שהתוו לנו הפוליטיקאים, של פילוג ושיסוי, לא נשרוד. הם מכוונים לעתיד נפרד. אנחנו ביחד חייבים לבנות מעתה עתיד משותף. אתגר הגיוון והשונות במדינת ישראל יישאר לעד. אבל את השיסוי והפילוג שיצרו הפוליטיקאים, העם לא יסכים להכיל עוד. המחיר של מלחמות האחים קשה מנשוא.

אתם ואנחנו ביחד נדרש עם תום המלחמה, ביחד, לחבוש את פצעינו ולבנות את החברה הישראלית החדשה. המציאות הישראלית שינתה צורה. מה שהיה הוא לא מה שיהיה, וצריך לבנות מחדש חלק מיסודות החברה והשיטה, ולהגדיר מחדש את החוזה. צריך להגדיר אותו באופן שיהיה אזרחי אמיתי ולא פוליטי שקרי. צריך להגדיר אותו ממלכתי ולא סקטוריאלי. צריך שיאפשר מענה מרבי לצורכי החברה החרדית כמו גם סקטורים אחרים. צריך להגדיר אותו תוך שינוי המבנה הדמוקרטי המיושן לתצורה עדכנית ורלבנטית. צריך להחזיר את האמון.

זה מאמץ משותף שלנו כחברה אזרחית, מתוך הבנה עמוקה של המצב, הגורל המשותף, היכולת שלנו כאזרחים להשפיע, ולקיחת אחריות מעשית. החלפת הפוליטיקאים היא חלק מהדרך, אך עיקרה הוא בגיבוש של חברה אזרחית מלוכדת ומבוססת שותפות.

השאלה שמונחות כיום בפניכם, ושמחובתכם להכריע בה, היא האם אתם מוכנים להחליף את הפוליטיקאים שלכם כיום, באחרים שמבינים את הצורך באחדות ובממלכתיות? האם אתם לוקחים על עצמכם את האחריות לשלום העם היהודי ומדינה ישראל, ותוודאו שאתם בוחרים חברי כנסת שמבינים זאת ולא עסקנים פוליטיים שדואגים אך ורק לחצר שלהם? למרות ההטרוגניות שלה, האם זו תהיה התפיסה המרכזית של החברה החרדית בעתיד הקרוב? ברור שכאשר תיבנה השותפות הזו, באופן נכון, זו תהיה התפיסה גם בטווח הארוך.

אנחנו החילוניים למדנו את הלקח, בדרך הקשה ביותר. לא נסכים עוד למנהיגות יהירה ומשסעת. אנחנו נחזור לשפת האחדות, החסד והערבות ההדדית. אין לנו שום ברירה אחרת. אתם אחים ואחיות, חייבים להיות איתנו בבנייה המחודשת של החברה הישראלית.

שלא יהיה ספק – האחריות לשותפות היא גם עלינו החילוניים. מרביתנו לא מכירים ולא מבינים את החברה החרדית ואת הצרכים הייחודיים שלכם. אנחנו חייבים לשנות את זה, ולאפשר שותפות אזרחית מבלי לפגוע ולו במעט בזהות הדתית והקהילתית שלכם.

נרצה או לא נרצה, אנחנו קשורים בגורל משותף ובמרקם הדדיות בלתי נמנע. לעד נשפיע זה על זה, גם אם לא נכוון לכך. אך מי שמבין מציאות זו, יודע כי נדרשת שותפות עמוקה וארוכת טווח. ההיסטוריה של העם היהודי מלמדת שבלי אמונה לא היינו כאן. אנחנו זקוקים כיום יותר מתמיד לאמונה הזו, ביחד אתכם.

זו ההכרעה החשובה ביותר בהיסטוריה שלכם. ושלנו ביחד. השאלה המרכזית שעומדת על הפרק היא האם אתם ממשיכים בדרך שמפרידה אתכם או אם אתם מוכנים להיות שותפים מלאים לחברה האזרחית שתיבנה כאן?

• עמרי גפן - מחבר הספר "עוצמת השיתופיות – מאגו סיסטם לאקו סיסטם", ומומחה בתחומי הגישור ובניית הסכמות, האמון, מו"מ ושיתופיות.