צום עשרה בטבת הינו הצום היחיד שיכול לחול כיום בערב שבת, משום שבלוח השנה העברי הצומות לעולם אינם חלים בערב שבת, להוציא מצום עשרה בטבת אשר אחת לחמש שנים בממוצע חל בערב שבת, כפי שקרה השנה.
מכיוון שאין זה כל כך מצוי נסקור את ההלכות הנוגעות לצום בערב שבת, והמנהגים.
עד מתי יש לצום?
בגמרא נחלקו בזה עד מתי יש לצום. לדעת רבי יהודה, יש לסיים את הצום לפני השבת, כדי שלא ייכנס לשבת כשהוא מעונה ומפאת כבוד השבת. מאידך, לדעת רבי יוסי יש להשלים את התענית עד צאת הכוכבים. להלכה פסקו השו"ע (סי' תקסב ס"א) והרמ"א (סי' רמ"ט, ד) שיש להתענות עד צאת הכוכבים. ולכן אף מי שיקבל שבת מוקדם יש לו להתענות עד צאת הכוכבים.
טעימת מאכלי השבת: מותר לטעום את מאכלי השבת לבדוק את טעמם ובלבד שלא יטעם יותר משיעור רביעית. ויזהר שלא יבלע אלא יפלוט לאחר הטעימה. (שש"כ פמ"ב הל' סא) ויש מצווה בטעימה משום 'טועמיה חיים זכו'. (מ"ב ר"נ ס"ק ב).
תספורת: אף המחמירים בתספורת בתענית עשרה בטבת. השנה שחל בערב שבת מותרים בתספורת מפני כבוד השבת. (מהר"ח פאלאג'י בס' רוח חיים סי' תקס"ו סק"ד).
רחיצה: מותר לרחוץ כרגיל בחמין לכבוד השבת. (מ"ב תק"נ ס"ק ו).
מנחה בערב שבת
מהו זמן התפילה?
בתעניות ציבור הכהנים נושאים את כפיהם בתפילת המנחה למרות שבתפילת מנחה רגילה אינם נושאים כפיהם שמא הכהנים יהיו שתויי יין. אבל בתעניות שהכהנים בלאו הכי לא אוכלים ולא שותים שום דבר, אין חשש שיהיו שתויי יין. ולא חששו שמא יבואו הכהנים לשאת כפיהם גם בימים שאינם ימי תענית משום שבזמנם היו נוהגים להתפלל תפילת מנחה בתעניות סמוך לשקיעת החמה.
והסיבה שהצריכו בגמרא שהתפילה תהיה סמוכה לשקיעת החמה. משום שגזרו רבותינו שלא לשאת כפים גם ביום תענית, שמא יבואו לשאת את כפיהם בימים שאינם ימי תענית. ולכן ביום הכיפורים, הכהנים לא נושאים את כפיהם בתפילת מנחה. ורק בתפילת נעילה, שהיא ממש סמוכה לסוף היום, התירו חכמים לכהנים לברך את העם, שאין הדבר דומה לתפילת מנחה שבכל יום.
ונחלקו הפוסקים מהו גדר של סמוך לשקיעת החמה שמותר לישא בו כפיים.
דעת מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל: שארבעים או שלושים דקות קודם שקיעת החמה יש להתפלל מנחה והכהנים ישאו בה את כפיהם. ולא קודם לכן. אבל במקום שנהגו לישא כבר מפלג המנחה יש להם על מה לסמוך. אבל קודם פלג המנחה לא יעלו הכהנים ויש למחות ביד הנוהגים כן. (קובץ קול סיני. שו"ת יביע אומר ח"י סי' נה. ילקוט"י ארבע תעניות עמ' תקנ).
דעת הגאון אור לציון: שכבר מפלג המנחה יכולים הכהנים לכתחילה לישא כפיהם. (אור לציון ח"ב פ"ח הי"ב)
דעת הגאון החזון איש: שכבר מזמן מנחה גדולה יכולים הכהנים לישא את כפיהם. (או"ח סי' כ').
הלכה למעשה:
לכתחילה יש להתפלל מנחה סמוך לשקיעת החמה כארבעים דקות או שלושים דקות קודם השקיעה.
ומקום שמתפללים תפילת מנחה קודם פלג המנחה, הכהנים לא ישאו כפיהם.
קריאת ויחל משה ואמירת 'אבינו מלכנו'
קריאה בתורה: תפילת מנחה קוראים בתורה בפרשת 'ויחל משה' כבכל תענית (רמ"א סי' תקנ סעיף ג).
אמירת עננו: אומרים עננו בתפילה, וכן החזן בחזרת השליח ציבור. (מ"ב תק"נ ס"ק יא).
אמירת אבינו מלכנו: יש שכתבו שלא לומר אבינו מלכנו בערב שבת (ערוך השולחן או"ח סי' תקנ סעיף ב). אמנם דעת מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל (יחוה דעת ח"א סי' נד) שמנהג רבים מעדות המזרח לומר אבינו מלכנו בשבת, אך מדלגים על אותם שמוזכר בהם חטא, כגון אבינו מלכנו חטאנו לפניך. ולפי זה אף במנחה שקודם שבת יאמרו אבינו מלכנו.
אמירת תחנון: אין אומרים תחנון כדין כל ערב שבת. (מג"א סי' תקנ).
שלום עליכם וקידוש: ישתדלו להזדרז ככל הניתן לקדש משום כבוד השבת, שאין זה כבודה שהאדם שרוי בתענית. ולכן יכולים לקצר את אמירת שלום עליכם שיאמרו פעם אחת כל בית של "שלום עליכם", ולא יאמרו את שאר המזמורים. או שיאמרו אותם לאחר הקידוש.
סיכום ההלכות בקצרה:
א. זמן הצום: יש לצום עד צאת הכוכבים ולאחר מכן יעשה קידוש ויאכל.
ב. רחיצה ותספורת: יכולים להתרחץ ולהסתפר כרגיל.
ג. טעימת התבשילים: מותר לטעום (בלי לבלוע) תבשילים בהכנת האוכל לשבת. ויזהר לטעום פחות מרביעית.
ד. זמן תפילת מנחה: יש להתפלל סמוך לשקיעת החמה כארבעים דקות קודם השקיעה. והמתפללים קודם לכן אם אין מנהג ברור בידם, ימנעו הכהנים מלשאת את כפיהם. ויש שמקילים שהכהנים ישאו כפיהם כבר מפלג המנחה.
ה. תפילת מנחה: קוראים "ויחל משה". אומרים "ענינו" בעמידה ובחזרת הש"צ. לא אומרים תחנון. ולגבי אמירת אבינו מלכנו מנהג רבים מהספרדים לומר ללא אזכור חטא.
ו. זריזות בתפילה ובקידוש: ישתדלו להזדרז לקדש מפאת כבוד השבת וקושי המתענים.