מהפך היסטורי: הליכי שיפוץ והנגשת האתר הקדוש שהוזכר בזוהר ונשכח במשך הדורות 

בעקבות הפרסומים ב'כיכר השבת' אודות הפולמוס ההיסטורי בדבר מיקומה של מערת רשב"י, יזמה עיריית לוד סיור מחקרי מיוחד ביער בן שמן (פקיעין העתיקה המקורית) אותו הובילו היסטוריון 'כיכר השבת' ישראל שפירא מחבר ספר 'עזה מאז ולתמיד' [כותב השורות], ויאיר ליברמן מייסד מרכז 'אדרבה לוד' למורשת התנאים, בהשתתפות בכירי עיריית לוד בראשם ראש העיר יאיר רביבו[1].

המשלחת יצאה למסע בעקבות עדות מפורשת בזוהר הקדוש: "רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָלַךְ לוֹ וּבָרַח

למַדְבְּרָא דְלוּד

, וְנִגְנַז

בִּמְעָרָה אַחַת

, והִתְרַחֵשׁ לָהֶם נֵס, וְיָצָא לָהֶם חָרוּב אֶחָד וּמַעְיַן מַיִם אֶחָד. אָכְלוּ מֵאוֹתוֹ חָרוּב, וְשָׁתוּ מֵאוֹתָם מַיִם. הָיָה אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, בָּא אֲלֵיהֶם כָּל יוֹם פַּעֲמַיִם, וּמְלַמֵּד אוֹתָם. וְלֹא יָדַע אִישׁ עֲלֵיהֶם".

נחשף בארכיון אוניברסיטת בר אילן: כך תיעד משרד הדתות את מערת רשב"י בלוד

במהלך הסיור נחשף מסמך נדיר משנת תשי"ד (1954), המצוי בארכיון לחקר הציונות הדתית באוניברסיטת בר אילן. במסמך, שנכתב בידי מנכ"ל משרד הדתות הרב ד"ר שמואל זנוויל כהנא לשר הדתות משה שפירא, מוצע לשפץ את "המערה בדרך מלוד למודיעין הנזכרת בזוהר" בתקציב של 5000 לירות - עדות מפתיעה לזיהוי המקום כבר לפני שבעים שנה.

'המודיע' ו'המבשר' בפרסום 'מערת רשב"י' ב'מדברא דלוד' יער בן שמן

מאמר מקיף שהתפרסם בעיתון 'המבשר' מאת הרה"ח ר' זאב אלפרוביץ' (כ"ח טבת תשפ"ה), הציג את פולמוס מיקומה של מערת רשב"י, וסיכם את הנושא בקביעה מפתיעה: "תרי מערות הוו" - שתי מערות היו: האחת בגליל שם למד רשב"י את 'ספרא דצניעותא', והשנייה ליד העיר לוד ב'מערת הנזירים' שם התחבא מהרומאים י"ג שנים וחיבר את הזוהר הקדוש.

הגה"צ רי"מ דנציגר מאלכסנדר שולל את זיהוי המערה בפקיעין בגליל ע"פ האריז"ל

במאמר מקיף שפורסם בקובץ 'ישמח ישראל' (אייר תשע"ז) ולאחר מכן בתוספת ל'המודיע' (ט"ז באייר תשע"ז), דן הרה"צ ר' יהודה משה דנציגר מאלכסנדר, רב חסידי אלכסנדר במודיעין עילית ובנו של האדמו"ר מאלכסנדר, בסוגיית מיקומה של מערת רשב"י.

במאמרו, פותח הרב דנציגר בהבהרה חשובה: "אין לנו על זה מקור מדברי חכמינו ז"ל או קבלה איש מפי איש, על כן מותר לנו להתבונן בזה". בתחילה הוא שולל בתוקף את אמינות המסורת המזהה את המערה בפקיעין, וקובע כי מדובר ב"דברי הבאי דמיון והשערה בלבד... דמיון רחב".

הגה"צ מאלכסנדר: פקיעין של הזוהר נמצאת במרכז הארץ ליד לוד, ולא בגליל!

לדברי הרב דנציגר, בריחת רשב"י ובנו למערה, שם התרחש נס ונברא להם עץ חרובים ומעין, מופיעים במסכת שבת (ל"ג ע"ב) במדרש בראשית רבה (ע"ט ו), ובעוד מקורות, אולם לא נתפרש היכן מערה זו. היו שהבינו שמערת רשב"י היא בפקיעין, שכן במדרש רבה (קהלת י, ט) הובא המיקום "מערתא דפקע", וישנו דמיון בין "פקע" ל"פקיעין", אלא שהאמת היא שפקיעין התלמודית הייתה במרכז הארץ באזור העיר לוד.

מעשה שאירע בפקיעין מחזק טענה זו: "יתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון... רבי יוסי שתק... שמעון שגינה - יהרג... יוסי ששתק - יגלה לציפורי" (שבת ל"ג ע"ב). מיציאתו לגלות של ר' יוסי לציפורי בעקבות שתיקתו, מובן שפקיעין רחוקה מציפורי. שכן מה לשלטון הרומי לגזור גלות מפקיעין לציפורי הסמוכה לה? אלא שהמדובר על פקיעין במרכז הארץ, מרחק נסיעה באותם הימים של כמה ימים מציפורי הגלילית.

האריז"ל לא הזכיר את מערת רשב"י בפקיעין

הרב דנציגר אף הדגיש כי אף מדברי האריז"ל אין שום מקור שרשב"י התחבא במערה בצפון הארץ, ומדוע שיסתיר זאת מאיתנו בשעה שסבב בכל הצפון וגילה קברי צדיקים ואתרים רבים.

למעשה, מסקנתו של הרב דנציגר, המבוססת על עדויות גדולי ישראל שעלו למערה בפקיעין (כמו האור החיים הקדוש), היא שלא לחינם עלו לשם. לפי מסקנה זו, במערה בפקיעין כתב רשב"י את ספרא דצניעותא, ואילו במערה בלוד חיבר את הזוהר והתחבא שם מהרומאים עם בנו במשך י"ג שנים.

היסטורית בקעת הנזירים ביער בן שמן

לפני כמעט מאה שנים פרופ' זאב וילנאי, מחבר ספר 'מצבות קודש בארץ ישראל' העלה לראשונה על הכתב הצעה לזיהוי מערת רשב"י באחת מהמערות ב"בקעת הנזירים" כ"מערתא דבקע", בה התחבא רשב"י מהרומאים. במתחם נמצאות שתי מערות (הצעה זו קבלה בימינו חיזוק מד"ר שמואל זילכא).

המערה הראשונה, הגדולה יותר, מוכרת בשם "אל חביס" (מערת האסירים). המערה שימשה כפי הנראה גם כמקום לינה לנזירים ועולי רגל בדרכם לירושלים, כפי שמעידים כוכי השינה והצלבים החרוטים על קירותיה. ניתן לטפס אל המערה ולסייר בה לאורך מסלול של כמה עשרות מטרים. בתוך המערה נמצאו ספסלי אבן ומדפים עתיקים.

המערה השנייה דורשת התכופפות בכניסה בשל פתחה הצר, וחלקה נמצא מתחת לאדמה. פתח מערה זו מעוצב כמכסה סרקופג, ובמרכז הגמלון מעוטר תבליט של עיט, סמל האימפריה הרומית.

סמוך למערות נמצאת בריכת "ביר א-שמי", שמידותיה 15 על עשרה מטרים. הבריכה שימשה ככל הנראה לאגירת מי נחל גמזו לצרכים חקלאיים. חוקרים משערים כי שמה משמר את השם 'שמעון'.

דעת מהרי"ל דיסקין על מערת רשב"י ביער בן שמן – מדברא דלוד

עדות חשובה המחזקת זיהוי זה מגיעה מהרה"ג ר' אברהם לנדי זצ"ל, המביא מסורת מהמהרי"ל דיסקין המזהה את המקום כמערת רשב"י. לפי המסורת, בתחילת המאה ה-20 הגיעו למקום מקובלים פרושים מירושלים ולמדו בו אידרא במשך לילות ארוכים, אך לא פרסמו זאת מפחד ערביי האזור, ולהבדיל, מחשש התנועה הציונית שרצתה לנכס לעצמה אתרי דת בארץ.

יצוין שהחוקר ר' יאיר ליברמן (איש חינוך, בעל תואר שני בהיסטוריה של עם ישראל, הקים את מרכזי הסיורים 'קדם ירושלים', ו'בשבילוד' ומקים כיום את מרכז 'אדרבה לוד' – המרכז למורשת התנאים), הציע הצעה נוספת למיקום מערת רשב"י, בהתבסס על עדותו של רבי יהוסף שוורץ בספרו "תבואות הארץ" שכתב "למזרח לוד בערך שעה אחת" באזור הכפר "עין קיני", אזור תל חדיד של ימינו.

לפי דברי הגר"י שוורץ, מערת רשב"י נמצאת בכפר "עין קיני" שמזרחית ללוד, מרחק של כשעה הליכה. הוא מבסס זאת על הזוהר בפרשת תזריע המזכיר "כפר קניא במערתא דלוד", וכן על הקדמת תיקוני הזוהר שמציינת שרשב"י "ערק למדברא דלוד ואתגניז בחד מערתא".

הגר"י שוורץ קובע בנחרצות כי "טעות הוא" המסורת המקובלת שרשב"י נטמן בכפר המכונה פקיעין בגליל. הוא מחזק את טענתו בציטוטים מהירושלמי ומפסיקתא רבתי המזכירים "מערתא דלוד" סמוך ללוד.

ליברמן תומך בזיהוי זה ומציין שהמיקום במרחק של כשלושה מילין מלוד העתיקה, באזור מבודד המתאים למסתור, לעומת בקעת הנזירים שהיא חשופה ועל דרך ראשית.

ממצא מרתק מסקר ארכיאולוגי של ד"ר יחיאל זילגר באזור מחלף בן שמן חושף ריכוז חריג של קברי מקמר (ארקוסוליה) מפוארים. בעוד שהארכיאולוג אלון שביט שיער שמדובר בקברי עשירי לוד, ליברמן מציע הסבר אחר: הקברים המפוארים באתר כפרי פשוט מעידים שמקום זה נחשב מקודש בשל מערת רשב"י, ולכן אנשים חשובים ביקשו להיקבר בסמוך לה - תופעה דומה לזו שבבית שערים.

ראש עירית לוד הוסיף על דברים אלה, שיתכן מאוד שבמתחם יער בן שמן נדדו רשב"י ובנו בכמה מערות  (ככתוב בפיוט הקדמון "מערות צורים בלשון רבים"), אבל לפי כל הייחוסים של חז"ל זה הכל היה באזור "מדברא דלוד".

התייחסויות גדולי ישראל

בשנת תשפ"ג התייחס הרב הראשי לישראל, הגר"ד לאו, לסוגיה ופסק כי "ראוי היה הדבר שבדברי ההסבר המובאים בכניסה ל'מערת הנזירים' יזכירו גם את העובדה שישנה דעה שבמקום זה הסתתר רשב"י". מכתבו פורסם לראשונה ב'כיכר השבת', ולאחר מכן בשו"ת 'משכיל לדוד - אגרות ומכתבים'.

בערב ל"ג בעומר תשפ"ד התייחס המגיד רבי ברוך רוזנבלום בשיעורו השבועי לסוגיה, כשדיבר על "תרי מערות הוו" - שתי מערות שונות: האחת בפקיעין והשנייה בלוד, כדברי הזוהר הקדוש. הרב רוזנבלום אף דייק זאת מחלק מגרסאות הפיוט "בר יוחאי" בהן מופיעות המילים "מערות צורים" בלשון רבים.

בל"ג בעומר תשפ"ד, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, נערכו שני אירועים משמעותיים במקום: בלילה התקיימה הדלקה והילולא רבתית ברחבת בקעת הנזירים ביער בן שמן בראשות המקובל רבי יצחק בצרי, וביום נערכה במקום התכנסות רבני הידברות, בראשות רבי שלמה בוסו (נכד סידנא בבא סאלי), הרב אליהו אסוס, הרב עמנואל מזרחי, כולל ראיון מיוחד עם כותב השורות ההיסטוריון השורות ישראל שפירא.  

סיכום ביקור ראש העיר ובכירי העירייה במערות רשב"י

בסיום הביקור ההיסטורי ביער בן שמן, הביע ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, את התרשמותו העמוקה מהפוטנציאל התיירותי הטמון במקום. "אני מזהה פוטנציאל אדיר לתיירות בלוד, יהיה לזה בוודאי עוד המשך", אמר רביבו.

ראש העיר הודה למשנהו עמיחי לנגפלד על היוזמה לחיזוק התיירות בעיר, לסגן ראש העיר בני סיתאלכיל ולחבר המועצה ראובן לנקרי על השתתפותם בסיור המשמעותי. תודה מיוחדת הביע למדריכי הסיור, ישראל שפירא ויאיר ליברמן, על התוכן העשיר והידע המרתק שחלקו עם המשתתפים.

רביבו ציין לשבח את פעילותן של אורית עופר, מנהלת אגף תרבות, ואיילת נתני, רכזת התיירות בעירייה, על הארגון המוצלח של הסיור. הביקור, שנערך למרות תנאי מזג האוויר המאתגרים, היווה צעד ראשון בתוכנית רחבה יותר לפיתוח התיירות באזור ולחשיפת אוצרותיה ההיסטוריים של העיר לוד.

סיכום: מקום קדוש מתחת לרגלינו

מהמקורות עולה בבירור כי המערה בה הסתתר רשב"י מפני הרומאים אינה נמצאת בפקיעין הגלילית, אלא באזור לוד, כעדות מפורשת בזוהר הקדוש המספר על בריחתו ל"מדברא דלוד", ואזור זה הוא המקום האמיתי לפקיעין התלמודית, ולא זו שבצפון.

על קדושת מערת רשב"י כתב המהר"ל מפראג דברים נפלאים בספרו "נצח ישראל": "אין ספק שיש מקומות בעולם מיוחדים לדבר קדושה אלוקית ובפרט המערה שהיה רשב"י הקדוש נטמן ראוי לזה, ואין ספק שהיה אליהו נגלה להקדוש רשב"י כמה פעמים במערה והיה גילוי של אליהו נמצא בשכבר גם עתה נגלה שם אליהו".

>> למגזין המלא - לחצו כאן

[1] במשלחת השתתפו ראש העיר עורך הדין יאיר רביבו. המשנה לראש העיר ומחזיק תיק התיירות עמיחי לנגפלד, מנכ"ל העירייה אהרון אטיאס, דובר העירייה יהורם בן הרוש, סגן ראש העיר ומחזיק תיק החינוך בני סיתאלכיל, וחבר המועצה ראובן לנקרי. כן השתתפו מנכ"לית החברה הכלכלית שירן בוקרה, מנהלת אגף תרבות אורית עופר, ומנהלת התיירות איילת נתני שארגנה את הסיור.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com