הרה"ח ר' אברהם מאיר ליכטנשטיין ז"ל, המתין יחד עם רעייתו תחי' 11 שנה עד שנפקדו בזרע של קיימא. 11 שנות ציפייה, סכומי עתק של הוצאות רפואיות, עד שהברכה הגיעה - שלושה ילדים מתוקים שמילאו את הבית בצחוק ובחיים.
"מאמי, מגיע לנו מזל טוב!" הוא התקשר לאמו באמריקה, הקול רועד מרגש. מי ידע שעוד מעט הוא יטוס אליה בנסיבות כל כך שונות?
אחרי כמה שנים מאושרות ורגועות, זה קרה. שבת בבוקר. הגביע מבריק, החלות מוכנות, הילדים מחכים לקידוש. ופתאום - ראשו של אבא נופל על השולחן.
אתם יודעים איך זה כשהחיים שלכם משתנים ברגע אחד? כשמילה אחת של רופא - "הכבד הרוס" - הופכת את כל העתיד לסימן שאלה גדול?
האלמנה והיתומים מתחננים לעזרתנו – תורמים עכשיו >>>
המשפחה טסה לאמריקה עם חלום פשוט: להציל את אבא ולחזור הביתה. הילדים ארזו את הבובות והספרים, בטוחים שזה זמני, וזה לא קרה. שנתיים שלמות של המתנה בבית סבתא. שנתיים של "אולי מחר", "אולי השבוע". הילדים למדו אנגלית, התרגלו לאוכל אחר, אבל לא הפסיקו לחלום על הבית בירושלים.
"יש כבד!" - והם רקדו בסלון של סבתא.
"אי אפשר לנתח" - והם בכו.
"יש כבד!" שוב - והפעם זה כמעט הסתיים באסון.
ובפעם השלישית - הנס קרה. אבא קם, הלך, חייך. בפסח הם אפילו היו ביחד בליל הסדר. "ברוך השם אני מרגיש יותר טוב" הוא כתב. "בעזרת השם נשמע בקרוב בשורות טובות!"
הם כבר התחילו לחלום על הטיסה חזרה, על חזרה לכולל, על חיים נורמליים.
ביום שישי רגיל, כשהכול נראה כל כך טוב, אבא פתאום אמר: "עכשיו לא כואב לי כלום. אני רגוע". למה זה הפחיד את אמא? כי אחרי שנתיים של כאבים, הרגיעה הפתאומית הזו הרגישה... שונה.
למעלה משעה ניסו להחיות אותו. איך זה ייתכן שדווקא עכשיו, כשהכול נראה כל כך מבטיח?
האלמנה והיתומים מתחננים לעזרתנו – תורמים עכשיו >>>
שלושה ילדים עומדים ליד קבר אבא ושואלים את השאלה שכל ילד שואל: "למה?"
ילד בן 15 שצריך להיות אבא קטן. ילד בן 12 שעדיין לא מבין למה אבא לא חוזר. ילדה בת 6 שרק רוצה שמישהו יגיד לה שהכול יהיה בסדר. ואמא? אמא שחלמה על שלושה נרות שבת וקיבלה אותם, אבל עכשיו צריכה להדליק אותם לבד.
האלמנה הצעירה, שהתמודדה בגבורה שוב ושוב, הן בשנות הציפייה לילדים, הן בשנות המחלה וההמתנה להשתלה, רוצה להמשיך להתמודד בגבורה כדי לגדל את ילדיה – אך כדי להצליח, היא זקוקה לעזרתנו. לא נוכל לעמוד מנגד.
0 תגובות