היום, י"ג בתמוז, מלאו 84 שנה לרצחו של הרב ד"ר אברהם יעקב מרק, שכיהן כרב הראשי של צ'רנוביץ ובוקובינה בין השנים 1926-1941.
הרב מרק, שהיה מגדולי רבני דורו ופעיל ציוני נרצח יחד עם מאות יהודים נוספים בטבח שביצעו הנאצים בעיר הבירה של בוקובינה.
מגליציה לצ'רנוביץ - דרכו של מנהיג
ר' אברהם יעקב מרק נולד בי"ב באדר תרמ"ד בעיירה אושצ'ייצ'קו שבגליציה המזרחית, באימפריה האוסטרו-הונגרית. בן דודו היה הרב דוד משה רוזן, שיהיה לרב הראשי העתידי של יהודי רומניה.
בילדותו למד תורה אצל סבו הרב אפרים מיגיילניצה, מחסידי קוסוב, ואצל הרב מרדכי פוהורילה.
בגיל צעיר של 20 כבר היה לאב בית דין באיסטריק, ונסמך על ידי הרב בנימין אריה וייס מצ'רנוביץ. את השכלתו העליונה השלים בווינה, שם למד בבית המדרש לרבנים ובמקביל באוניברסיטת וינה, וסיים תואר דוקטור בפילוסופיה.
בימי מלחמת העולם הראשונה שהה מרק במחנה פליטים באוסטריה, שם כיהן כסגנו של הרב הראשי של יהודי לינץ.
במסגרת תפקידו נתן סעד רוחני וגייס סיוע חומרי לפליטים היהודים מגליציה ובוקובינה. לאחר המלחמה, בין השנים 1918-1926, שירת כרב יהודי ביילסקו ביאלה בפולין וכמורה ליהדות בבתי הספר התיכון.
ב-תרפ"ו, לאחר שהתחתן עם פרלה לבית סקלר - בוגרת הפקולטה לרוקחות של אוניברסיטת צ'רנוביץ - נבחר מרק לרב הראשי של צ'רנוביץ ובוקובינה, שהיו אז חלק מממלכת רומניה. בני הזוג התיישבו ברומניה, התאזרחו בה ונולדו להם ארבעה ילדים.
בצ'רנוביץ דרש הרב מרק בעיקר בבית הכנסת הגדול המפואר, הידוע כ"בית הכנסת". מעבר לתפקידיו הדתיים, היה פעיל בתחומים רבים של החיים הציבוריים. הישגו הבולט ביותר היה הקמת מדרשה למורים בשנת תרפ"ו, שסיפקה כמאה מורים לגני הילדים ובתי הספר היסודיים היהודים ברחבי רומניה.
מרק פעל כיושב ראש תנועת המזרחי בצ'רנוביץ וכחבר הנהגת התנועה ברומניה, וייצג אותה בקונגרסים ציוניים. כנואם ודרשן מצוין, הוא הגן בנאום מפורסם בתרפ"ט, בתקופת מאורעות תרפ"ט, על זכות היהודים בכותל המערבי בירושלים. הנאום פורסם בחוברת "קול יעקב" בגרמנית.
בנובמבר 1926 השתתף מרק, יחד עם המנהיג הציוני מאיר אבנר, בהספד בלווית הסטודנט היהודי דוד פאליק, שנרצח על ידי פעיל ימני קיצוני רומני. בלוויה זו השתתפו כ-25,000 איש, והיא סימלה את תחילת התחזקות המפלגות האנטישמיות ברומניה.
כאשר הציגה ממשלת גוגה-קוזה הקיצונית חוקים ראשונים נגד היהודים בחורף תרצ"ח, עמד מרק בראש משלחת יהודי בוקובינה לבוקרשט, במטרה להסיר את רוע הגזירה. הניסיון לא צלח, והמצב המשיך להתדרדר.
בכ"ב בתמוז תש"א, לאחר נסיגת הסובייטים וכניסת הצבאות הגרמני והרומני לצ'רנוביץ, החל טבח נוראי. תוך 24 שעות נרצחו מעל 2,000 יהודים מתושבי העיר על ידי חיילים רומנים, פטרולים גרמנים ותושבים מקומיים.
ב-7 ביולי, בשעה 10 בבוקר, עצרו ארבעה אנשי אס אס את הרב מרק בביתו. הם הביאו אותו תחילה לבית הכנסת ומשם למלון "שוורצר אדלר" שהפך לבניין הגסטפו בעיר. שם עינו אותו במטרה שימסור היכן נמצאים "אוצרות" היהודים וכתובות של יהודים עשירים.
הרב מרק סירב להיענות לדרישות הנאצים. בתגובה החזיקו אותו בצינוק מאולתר במשך 48 שעות. המסר היחיד שהעבירו לו היה: "מרק, בית הכנסת שלכם עולה באש!". הרב נגרר לגג המלון, מול בית הכנסת הקורס בלהבות, כדי שיראה בעיניו את חורבנו.
ב-9 ביולי 1941 כ-400 יהודים הוצאו להורג ביריות לאחר עינויים, ביניהם מראשי הקהילה. באותו יום הוצת בית הכנסת המפואר בעזרת רימונים. הגסטפו מנע ניסיונות להציל את 63 ספרי התורה שהיו בבניין. מאות אזרחים רומנים וחיילים גרמנים צפו במראה.
הרב אברהם יעקב מרק נורה למוות יחד עם החזן הראשי גורמן ומנהל מקהלת בית הכנסת הגדול באתר המטווח על גדת נהר פרוט.
מכל בית הכנסת המפואר נותרו רק הקירות ושלד המתכת של הכיפה.
אלמנתו פרלה שרדה את השואה יחד עם שלושה מבין ארבעת ילדיה, הודות להתערבותו של ראש העיר טראיאן פופוביץ' שהשאיר אותם בגטו. היא עלתה לישראל ב-1944 והעידה במשפטו של אדולף אייכמן ב-23 במאי 1961.
אחד מבניהם, פרידריך, שלמד רפואה בפראג, נספה גם הוא בשואה. הוא גורש למחנה טרזין ומשם לאושוויץ, שם ניגן בצ'לו בתזמורת שאורגנה על ידי מפקדת המחנה.
כעבור חודשים אחדים, באוקטובר 1941, נשלחו כל יהודי צ'רנוביץ לגטו שכלל שני רחובות בלבד, ומשם למשלוחים לכליון בטרנסניסטריה השם יקום דמם.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות