הערב, י"ד בתמוז, מלאו 305 שנה לפטירתו של רבי שמואל שאטין כ"ץ (מהרשש"ך), מגדולי רבני אשכנז במאות הי"ז והי"ח ואחת הדמויות המובילות של הישיבה הפרנקפורטאי המפורסמת.
רבי שמואל, שהעמיד אלפי תלמידים במהלך למעלה מ-30 שנות פעילותו, היה סב זקנו של החתם סופר ופיתח שיטת למידה ייחודית שהשפיעה על דורות של חכמי התורה.
• • •
רבי שמואל שאטין נולד בשנת ת"ד (1644) בעיירה שוטן שבהסן, לרב יוסף יוזפא כ"ץ. על פי חוקר היוחסין נפתלי אהרן וקשטיין, מהרשש"ך היה נין ונכד של ר' שמואל בן חיים בן ישעיה, נכדו של ר' שמעון הדרשן בעל הילקוט שמעוני המפורסם.
בשנת תמ"ב (1682), כשהיה בן 38, הגיע רבי שמואל לפרנקפורט והתמנה כרבו של בית המדרש הגדול - ה"קלויז" הפרנקפורטאי המפורסם, וכראש הישיבה בו. בראשית ימיו בפרנקפורט למד אצל מרא דאתרא רבי ישעיה הלוי הורוביץ השני.
בתקופתו של מהרשש"ך נבנה בנין מפואר עבור הישיבה מעזבונו של הגביר ר' מאניס דרמשטדט. הוא עמד בראש הישיבה בפרנקפורט למעלה מ-30 שנה, ולפי חשבונו למדו אצלו ואצל תלמידיו בימי חייו אלפי תלמידים.
רבי שמואל פיתח שיטת למידה ייחודית שהתבססה על הפלפול ודרכי הסברה מתקדמות לזמנו. סגנון לימודו התייחד בכמה נקודות בולטות:
בעקבות הרב אברהם נפתלי שפיץ מוורמייזא מחבר "מלא רצון", הוא השתדל לבאר בכל המקומות בהם חולקים שני אמוראים או שני תנאים בשיטת תנא קדום להם, שלא נפלה טעות במסירת דברי התנא אלא נחלקו בהבנת דבריו.
שנית, הוא עסק בביאור קושיות התלמוד שמתחילות בהצגת הנחה חיובית שעל בסיסה נבנית השאלה, כמו השאלות הפותחות במילים "בשלמא..." או "הניחא..." וכן איבעיות הפותחות בדין מוסכם.
בכ"ד בטבת תע"א (15 בינואר 1711) פרצה שריפה גדולה בפרנקפורט שהשמידה את שכונת היהודים. השרפה החלה בביתו של רב העיר הרב נפתלי כ"ץ ובין היתר נשרפו בתי הכנסת ובתי המדרש, 36 ספרי תורה, כתבי יד וספרי דפוס רבים.
הרב כ"ץ נאלץ לברוח מן המדינה. כתביו הרבים של מהרשש"ך ניצלו, וגם עותקי ספרו "כוס הישועות" שהיו אז על מכבש הדפוס ניצלו בידי נוצרי מקומי.
לאחר שנתיים של פעילות שיקום נבנתה שכונת היהודים מחדש. מהרשש"ך תיקן סליחה מיוחדת לזכר האירוע הפותחת במילים "אשאג אֶל אֵל נורא ואיום" ומסיימת בחתימת שמו בראשי התיבות: "שמחנו מהר והרחב את לבבנו, שלח את טובך וקבץ נדחינו".
הסליחה הייתה נאמרת בקהילת פרנקפורט מדי שנה ביום כ"ד בטבת, ומעניין לבדוק האם יש קהילה בימינו המשמרת מנהג זה.
ספרו העיקרי "כוס הישועות" כולל את חידושיו למסכתות מסדר נזיקין המכונה "סדר הישועות": מסכת בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות ומסכת עבודה זרה. חידושיו על מסכתות נוספות כמו ראש השנה, ביצה, כתובות, גיטין וקידושין לא נדפסו.
הגהותיו למסכתות נדרים, נזיר ובבא בתרא נדפסו על ידי חתנו הרב אריה ליב בן רבי יוסף שמואל מפרנקפורט יחד עם הגהות אביו במהדורת ש"ס פרנקפורט (תפ"-תפ"ב) הידועה בהוספות הרבות שנוספו לה.
מנהג ייחודי שלו תועד בידי בן דורו רבי מאיר איזנשטט: הוא נהג לברך "בורא פרי האדמה" על שתיית תה, בניגוד למקובל לברך עליה ברכת "שהכל נהיה בדברו".
עדות מפורטת על מנהג זה מופיעה בשו"ת "פנים מאירות" ח"ב סימן ק"צ: "ומעיד עלי שמים וארץ שבהיותי בק"ק ווירמייזא באוהל ב"מ [=בית מדרש] והייתי כאורח עובר בק"ק פ"פ [=פרנקפורט], וראיתי שהרב הגדול החסיד מוהר"ר שמואל שאטין בירך על הטהע בפה"א ונתווכחתי עמו שהוא נגד העולם, והשיב לי שכל מנהג שלא נתייסד על פי חכמים לא משגחינן במנהג. וזה הוא החכם שכתבתי בספרי שבירך בפה"א ולדינא א"א לדחותו מטעמים שכתבתי".
אשתו חנה הייתה כנראה אחות אשתו של רבי משה פרנקפורט, פרשן המכילתא מחבר "זה ינחמנו".
בין צאצאיו המפורסמים:
- בנו רבי משה שאטין הידוע כ"החסיד"
- נכדו רבי יוסף יוזפא שאטין (מהריש"ך), ראב"ד ליסא וראש ישיבה בגלוגא
- נכד אחר רבי חנוך הניך שאטין, ראש הישיבה בקאליש
הקשר המפורסם ביותר הוא דרך בתו ריזכה, שנישאה לרבי משה סופר. בנם ר' שמואל נקרא על שם סבו הרב שמואל שאטין, והוא היה אביו של החתם סופר - רבי משה סופר, מגדולי פוסקי ההלכה של המאה ה-19.
מהרשש"ך נפטר בליל שבת י"ד בתמוז תע"ט (30 ביוני או 1 ביולי 1719) והובא למנוחות בבית העלמין היהודי בפרנקפורט ביום ראשון, ט"ו בתמוז. זכרו הונצח בספר ההזכרות של קהילת פרנקפורט.
על מצבת קברו נחרת כיתוב המתאר אותו כ"צנצנת המן כלכל ודרדע חכים ורבן איתקרי בכל מיני חכמה ומדע" ומציין כי "העמיד תלמידים הרבה ושמעתתיה מבדרין בעלמא ובשערים המצוינים שמו נודע".
יהי רצון שימליץ טוב בעדנו מתחת כסא הכבוד.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות