"יש שם סלע, שעל הסלע הזה יש טביעת רגל", מספר השייח' ריאד חמזה כשהוא מתאר את האתר הקדוש לדרוזים. "אנחנו מייחסים את זה לטביעת רגלו של נַבִּי שוּעֵייבּ שהיה שם במקום הזה וכשהוא היה עומד להטיף בקרב האנשים שמה, אז פתאום רואים נחש שהוא מזדחל לו בין האנשים ומתוך חשש שיכיש מישהו דרך עליו ודרך בחוזקה ואז כף הרגל שלו הוטבעה בסלע הזה".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אבל המסורת הדרוזית אינה היחידה שטוענת לבעלות על הטביעה המסתורית, אומר השייח': "יש יהודים וחב"דניקים בעיקר שמגיעים בעיקר מארצות הברית במקומות כאלה ואחרים שטוענים משהו אחר – שזה טביעת רגלו של משה רבנו", מסביר השייח', אך הוא מיד מעלה טיעון לוגי: "ואני אומר להם רגע אבל משה רבנו לא נכנס לארץ ישראל".
התשובה שמקבל השייח' מהמבקרים היהודים: "ואז מה הם אומרים שזה קרה עוד בסיני וציפורה ובניה הביאה את הסלע הזה איתה. ציפורה ובניה נכנסו לארץ ישראל, משה לא נכנס לארץ ישראל".
השייח' מספר שבכל פעם שיש מבקרים יהודים הם מספרים טענה זו כנגד המסורת הדרוזית: "את הסיפור הזה אנחנו פשוט מאוד שומעים אותו כל פעם שאנחנו נמצאים שם".
כאן כותב השורות נכנס לתמונה ומספר לשייח' שיש עוד מסורת יהודית המאמינה שהכף רגל שייכת ליהושע בן נון שהוא כן נכנס לארץ. מדובר במסורת לפני 800 שנה, כפי שכתב רבי פתחיה מרגנסבורג כפי שכתב עורך יומנו רבי יהודה החסיד.
לגבי דברי השייח' ששמע מחב"דניקים המאמינים שמשטח כף הרגל שייך למשה רבנו: מסורת זו הובאה בספר "מסע מירון" מאת ר' מנחם מנדל ראבין שעלה לארץ בשנת תרמ"ח (1888), וביקר בקרני חיטין וכתב: "בתוכו שקוע מדרך כף רגל שמאל - אומרים שזהו מִדְרָךְ כף רגל משה רבינו עליו השלום אשר הביאה אתה ציפורה אשתו בכניסתה לארץ".
ר' מנחם מנדל מתאר על הצדיק המפורסם רבי אברהם דב מאוריטש הבת עין ש"חיבק ונישק את מִדְרָךְ הרגל הקדוש הזה, אף מילא אותו בדמע עינו ורחץ אותו בדמעותיו".
יצוין שנעלם מהשייח' ריאד חמזה שישנה מסורת יהודית יחידנית המאששת את המסורת הדרוזית שכף הרגל שייכת ליתרו ולא למשה(!).
הנוסע ר' משה ירושלמי, שביקר בארץ ישראל בשנת תקכ"ט (1769) זיהה את הטביעה כרגלו של יתרו עצמו. לדבריו, יתרו "התרגז רוגז גדול וקפץ על האבן ברגלו ונסדקה, ונשאר רושם כף רגלו באבן".
אומנם יש הבדלים בין גרסת הדרוזים שיתרו נעץ את רגלו באבן בשל שהרג נחש, מגרסת ר' משה ירושלמי שיתרו התעצבן, אולם זהות נועץ הרגל היא של יתרו לפי שני המסורות.
כאגב נציין שטביעות רגל מיוחסות לדמויות מקראיות מופיעות במקומות נוספים בארץ. באתר "מצפה שלושת המלאכים" בדרום הר חברון, בגובה 937 מטר מעל פני הים, מוסלמים מאמינים שבמקום ישנם טביעות רגל של לוט.
השייח' ריאד חמזה בסיורנו זה הזכיר מסורת שלא שמעתי עליה. שבט בדואי בנגב מזהה את בור יוסף בשטחו. אני (י.ש) שמעתי על מסורת מוסלמית לא שבור יוסף המכונה בשפתם "ג'וב יוסף" נמצא ברמת כורזים עליו הרחבנו במדור זה כמה פעמים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
נזכיר בשולי הפרק העוסק בקבר יתרו, את שנשאל מרן הגר"ח קנייבסקי מה היחס לקבר יתרו שהעדה הדרוזית מקדשת ביותר? והשיב שהמקום קדוש "ככל קברי הצדיקים בצפון".
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות