כיפה תכלת בולטת על רקע הנוף ההררי של עמק שילה בשומרון הזכירה לי את הרי הגליל הרחוקים. במבט ראשון, המבנה נראה כמו קבר של תנא גלילי כזה או אחר, אולם כשמתקרבים לחורבת כפר אסתונא מבחינים במוטיבים אסלמים ונוצרים מתקופות שונות.
בתוך המתחם חכתה לנו הפתעה. מאן דהוא ריסס כתובות בעברית הטוענות שהמבנה לא פחות מקברו של הנביא אחיה השילוני.
כך לפני פחות מחודשיים האתר הוכרז כ"קבר אחיה השילוני", ופלייר הזמין את הציבור להילולה בחול המועד חג בסוכות בתאריך י"ח בתשרי[1]. כיפה תכלת הוקמה על גבי המבנה עתיק, והמקום הפך לאתר עלייה לרגל חדש, למרות שמקום קבורתו של הנביא אחיה השילוני אינו מוזכר כלל בתנ"ך.
השאלה היא פשוטה: איך נוצר אתר קדוש חדש בשנת תשפ"ה?
האזור שבו נמצאת החורבה מוגדר לפי המפות הרשמיות כשטח B שהיה עד לפני מספר שנים תחת שליטה משותפת לרשות הפלסטינית וצה"ל, ומטיילים יהודים נמנעו ומלבקר ולטייל בו.
לפני כשנתיים הרשות הפלסטינית מכרה קרקעות באזור, או אז התגייס נוער הגבעות והוקמו באזור חוות יהודיות והאזור עבר לשליטה יהודית, במסגרתו שוקמו בורות מים עתיקים לרווחת הנוער.
על פי התיעוד במחקר "קברי קודש מוסלמיים בארץ־ישראל" (יד יצחק בן-צבי, 2023), במקום קיים קברו של השיח' מחמד (1598-1804), שהיה נחשב לקדוש בעיני התושבים המקומיים. הקבר ממוקם מזרחית לכפר תוּרְמוּס עַיַּא בשומרון ובקצה המזרחי של עמק שילה.
האגדה המקומית המוסלמית מספרת כי אחד מאנשי הכפר שם את מחרשתו בקבר השיח', וכאשר חזר למחרת מצא כי נגנבה. הוא פנה לשיח' ובקש את עזרתו. אנשי הכפר ציינו כי הגנב סיפר להם שהשיח' הופיע בחלומו כשהוא לבוש גלימה לבנה, חנק אותו ואיים עליו במוות אם לא יחזיר את המחרשה למקומה. ביום המחרת מצא הפלאח את מחרשתו בתוך מבנה הקבר.
בשנים האחרונות הרשות הפלסטינית שיפצה את האתר לצד האלה האטלנטית העתיקה הגודלת צמוד למבנה.
עוד מקור מייחס את שרידי המבנים העתיקים בחורבת אסתונא לאישיות שנמנה בפפירוסים של האי יב (אלפנטין) בשם "אישתומא", כנראה על שם הדמיון ל"אסתונא".
בהקשר לכך ניתן להזכיר את גילויו של סרקופג שיש עשיר ומגולף (מהמאה ה-2 לפנה"ס) בתורמוס עיא, ליד שילה, שתואר בשנת 1913 על ידי ג'ייקוב א. ספאפורד. הסרקופג נבנה משיש לבן משובח וצדדיו עוטרו בגילופים מורכבים המתארים את ארבע עונות השנה עם דמויות סמליות של האדמה והאוקיינוס.
מאחר ששרידיה של טירה מרשימה בשם כפר איסתונא נמצאים במרחק של כעשר דקות מהמקום בו נמצא הסרקופג, ספאפורד סבור כי זהו ציון הקבר של הנסיך אישתומה, המוזכר בפפירוסים מיב (אלפנטינה) כתושב ירושלים במאה ה-5 לפנה"ס. (כתב העת של האגודה הבריטית לארכאולוגיה, יוני 1913).
קבר אחיה גאולת קרקע גרידה??
נחזור ל"קבר אחיה": הסתקרנתי ביותר, האם מדובר בגאולת קרקע גרידא או שיש לאתר שורשים כאלה ואחרים לנביא אחיה השילוני שמסורת חסידית קובעת שמסר את סודותיו לבעש"ט בלימוד חברותא שמימי.
ממאמרו המשובח של החוקר דיויד שפירו נמצאתי למד שהקישור היחיד אולי בין המקום לאחיה השילוני מבוסס על ספר "חיי הנביאים" - ספר במקורו עברי מהמאה הראשונה לספירה (על מקור זה ראה בנספח). בספר זה נכתב שהנביא אחיה נקבר "בקרבת האלה אשר לשילה".
ישנם עוד שני מקורות לקבורת הנביא השילוני.
ביומנו של ר' יעקב בר' נתנאל הכהן שסייר בארץ ישראל במאה ה-12 נכתב שאחיה קבור בהר תור (הר תבור לפי רוב החוקרים). מקור נוסף מהמאה ה-14 (שבילי דירושלים) טוען שאחיה קבור בבית אל.
עד לאחרונה רוב החוקרים ראו במקור האחרון מהמאה ה-14 זיוף שיוחס לר' יצחק חילו, אך כיום המגמה במחקר נוטה לקבל את המסע כאותנטי לצד מעט תוספות מאוחרות.
הטענה שאחיה בן העיר שילה נטמן בהר תבור הגלילי מצטרפת לרשימה ארוכה של דמויות ואתרים מקראיית שהועתקו לגליל על לא עוול בכפם כפי שהצביעו פרופ' ריינר וחוקרים נוספים.
הקשר היהודי הוודאי לאתר, המעניין ביותר נוגע לאירוע מתועד היטב משנת -1703.
מחקרו של חוקר ארץ ישראל ז'אבו ארליך ז"ל חשף תיעוד מתוך שו"ת 'זרע אברהם' על רצח שני סוחרים יהודים באתר חורבת אסתונא.
מסמכי בית דין ירושלמי, שהתפרסמו בספר "שו"ת זרע אברהם", מתארים איך שני סוחרים יהודים - יעקב וסלימן - שיצאו מירושלים למסע מסחר בדרום השומרון ונרצחו על ידי מחבל מהכפר הסמוך סינג'יל, וגופותיהם נמצאו בחורבת כפר אסתונא, בתוך מערת בית בד עתיק.
העדות המפורטת בערבית מציינת את המקום במדויק: "פי כירבית כופר איסטונה פי באד" - "בחורבת כפר אסתונא, בבית הבד". לאחר שהעדים זיהו את הגופות, השחררו נשותיהם.
עץ האלה העתיק כראיה לאמיתות הקבר?
בביקורי בחורבת אסתונא הבחנתי בעץ אלה עתיק הגדל ליד מבנה הקבר. עצי אלה מסוגלים לחיות מאות ואפילו אלפי שנים, ובעבר שימשו כנקודות ציון גאוגרפיות חשובות. אם העץ באמת עתיק, האם הוא יכול לתמוך במסורת מ"חיי הנביאים" על "האלה אשר בשילה"?
כידוע ארץ ישראל היא תל ארכיאולוגי שכבה על גבי שכבה, וכאשר מגיע כובש כזה או אחר, הוא בונה על העיר העתיקה עיר חדשה. גם אתרים פולחנים שזוהו לדת קדומה, הכובש החדש מגיע ובונה מעליה ומנכס את האתר לעצמו, ורבים הדוגמאות מרחבי הארץ (הר הבית כדוגמה).
בשיחה שערכתי עם ד"ר עמיחי שוורץ הנחשב מומחה לחקר הרי השומרון, נאמר לי שקשה לקבוע מסמרות בנושא, שהרי אם באמת אחיה השילוני היה נקבר בחורבת אסתונא, כותב "חיי הנביאים" היה כותב זאת במפורש, ולא כותב "שילה". עוד הוסיף שוורץ, שמעמדו של "קבר אחיה" בחורבת אסתונא, הוא כעין מעמדו של קבר מרדכי ואסתר ביער ברעם.
הצעה חלופית – "מדרש אחיה השילוני"
לענ"ד המרחק הקצר בין שילה העתיקה מקום המשכן, לחורבת אסתונא מעלה אפשרות שלא מופקע שכותב 'חיי הנביאים' התכוון לחורבת אסתונא, ובפרט שאין בכל אזור שילה עץ אלה כה עתיק (!) - כך נאמר לי בשיחה שערכתי עם מורה הדרך תושב שילה ישראל בן אריה המכיר את אזור מגוריו היטב.
למרות כל זאת, דעתי היא שראוי להעניק שם חלופי למקום, ואי אפשר לכנותו "קבר אחיה".
הצעתי היא שבמקום "קבר אחיה השילוני", ניתן לכנות את המקום "בית מדרש אחיה השילוני" או "מדרש אחיה", כעין ספרות הנוסעים המתארים "מדרש יהושע בן נון" בטבריה.
הרי זה ברור שאחיה השילוני התגורר במקום, והעיר שילה העתיקה בה היה המשכן נמצאת בסמוך לחורבת אסתונא.
רבים מקברי הצדיקים בגליל הנסמכים על מסורות שונות ורעועות. רק לבנימין, דן, ומרדכי ואסתר קברם מזוהה בכמה מקומות בארץ, ומדובר בזיהוים מאוחרים בהרבה לספר 'חיי הנביאים', וההקשר בין הנאמר ב'חיי הנביאים' לעמק שילה ועץ האלה העתיק במקום, הוא יותר "חזק" מחלק ניכר מקברי הגליל.
לכך הצעתי היא לחזק את הקשר בין המבנה לדמותו של אחיה השילוני שהתגורר בשילה הקרובה לאסתונא - בדמות של בית מדרש המוקדש לזכרו.
לקח אותי לחורבת אסתונא, מורה הדרך ישראל בן אריה, שהכיר לי את המקום, וניסה לקשר בין מחקרו של ז'אבו ארליך ע"ה על ביקורי יהודים במקום בעבר לבין המציאות הנוכחית שבמקום זוהה קברו של אחיה השילוני.
עוד הזכיר ישראל בן אריה שהמסורת המוסלמית על זהות השייח הנטמן במקום, היא רק מלפני מאה וחמישים שנים.
אז מה דעתכם, מי נטמן בחורבת אסתונא?
נספח א:
אודות זהות מחבר "חיי הנביאים" (מקור החשוב ביותר שעליו מתבסס מאמר זה) שהינו מקור עברי בן המאה הראשונה לספירה ראה מאמרו של פיטר ון דה הורסט (van der Horst, P.W., 2002, The Tombs of the Prophets in Early Judaism, in: van der Horst,
P.W. (editor), Japheth in the Tents of Shem: Studies on Jewish Hellenism in Antiquity,
Leuven, pp. 119–137.); ראו גם: עמיחי שוורץ ואברהם אופיר שמש, "במזבח החרב בשילה": לצמיחתו של אתר קדוש בתקופה הביזנטית, בתוך: במעבה ההר, קובץ שמיני, אריאל-נווה צוף, תשע"ט 2018, אוניברסיטת אריאל בשומרון, עמ' 190-191; יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, ספר יונה: פירוש ישראלי חדש, קרן אבי חי, 2015, עמ' 138-139
נספח ב:
טרם פרסום המאמר עיינתי בספר 'מסע בארץ ישראל (לחקר חיי הארץ וטבעה), יומן 1864-1863' מאת חוקר הטבע הנרי בייקר טריסטראם, והנה בפרק אודות ביקורו בשילה, הוא מתאר עץ אלה עתיק (שכיום איננו), לכך אני שב וחוזר על הצעתי לכנות המבנה בעמק שילה "בית מדרש אחיה השילוני" ולא "קבר אחיה השילוני".
• • •
אין באמור בכתבה משום המלצה לבקר באתר. הדברים נכתבו כתיאור חוויה של הכותב, ואינם מהווים המלצה על בטיחות המקום. כל המבקר במקום או מבצע את המסלול, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.
כתמיד, נמליץ לגולשים היקרים לציית לשילוט בשטח מטעם הרשויות ולהקפיד על הוראות הבטיחות והוראות החוק. בכל יציאה לטבע מומלץ להתעדכן על מזג האוויר, ולהתייעץ עם הרשויות המוסמכות לכך. בשמורות הטבע חלה חובת תיאום מוקדם באתר רט"ג.
באזור יו"ש חלה חובת תיאום עם רשויות הצבא.
לבירורים אודות כניסה למים וכו':
- מוקד המידע של רשות הטבע והגנים 3639*
- תיאום טיולים מוקד טבע 02-6247955
- קו ליער 1-800-350-550
[1] לצערי אין בידי תיעוד מהילולא זאת.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות