זהו אירוע חסר תקדים בהיקפו ובחומרתו עבור הציבור החרדי בישראל. אסון דרמטי הכה בערד, ומעבר לתמונות הקשות של אש והרס, מאות נפשות מצאו את עצמן בן רגע חסרות בית. בעוד המדינה מנסה לתת מענה ראשוני, הכאב האמיתי, הכלכלי והנפשי, מתחיל רק עכשיו.
לראיון מיוחד באולפן, כדי לשפוך אור על המתרחש בשטח, הזמנו את יעקב שקול, תושב ערד, יועץ רפואי ומתנדב 'איחוד הצלה', שהיה שם מהרגעים הראשונים וליווה את הפצועים גם לבתי החולים. עדותו אינה משאירה אף עין יבשה.
כולנו מסייעים למפונים - דחוף! לפני כניסת החג >>
מראות שלא חלמנו עליהם
יעקב שקול פותח ומתאר עיר שנכנסה למציאות שונה לחלוטין. "אנחנו מתרגלים לאנשים שהם חסרי בית, חסרי קול. כמנדב, נתקלתי במראות שאנשים לא חלמו שהם הכירו אותי תוך שבוע. אלה מראות מאוד מזעזעים ודברים מאוד מאוד נוגעים ללב." הוא משחזר.
הסבא שהביט ברופא: "לאן נלך?"
הסיפורים ששקול מביא מהשטח ממחישים את עומק האסון. באחד הרגעים הקשים בבית החולים סורוקה, אליו פונו 115 פצועים, ניצב רופא בחדר המיון מול שני ילדים שמשפחתם נפגעה קשה. לאחר בדיקה, קבע הרופא שהילדים בסדר ובישר להם שהם יכולים להשתחרר לביתם.
באותו רגע, סבם של הילדים, שהגיע ללוות אותם היות וההורים היו פצועים, הביט ברופא ושאל את השאלה המהדהדת מכל: "לאן?" כשהרופא השיב "הביתה", הסבא הביט בו ואמר: "אין להם בית".
"הרופא הנבוך, לא היה לו מה להגיד. זו סיטואציה מאוד מאוד קשה להבנה," מתאר שקול את תחושת חוסר האונים.
"הגרב שנותרה כמזכרת"
האובדן הוא טוטאלי. שקול מתאר משפחות שנמלטו מהלהבות בחיפזון כה רב, עד שכל מה שנותר להם מהבית הוא הפריט שעל גופם. "אנשים שיצאו מהבית עם גרב אחת. זו המזכרת היחידה שתישאר להם מהבית. אנשים שאיבדו כל מה שהיה להם."
כולנו מסייעים למפונים - דחוף! לפני כניסת החג >>
ההרס חלחל גם פנימה, אל תחושת הביטחון הבסיסית ביותר. "נהרס גם לאנשים שנשאר להם חלק מהדברים שלא נשרפו. אתמול דיברתי עם מישהו שאמר לי שכל הבגדים בבית פשוט לא ראויים ללבישה. יש עליהם מלא מלא זכוכיות וסדקים שעפו לכל כיוון. הכל יצא מכלל שימוש."
חורבן אמיתי: "אין תוכניות לעתיד"
עומק הייאוש משתקף בדבריו של שקול על אדם שהמתין מחוץ לחדר הניתוח. כשעובדת סוציאלית שאלה אותו היכן הוא מתכנן לשהות לאחר מכן, הוא ענה תשובה מצמררת: "אני לא יודע מה התוכניות שלך... אני לא מתכנן."
שקול מסביר: "זו סיטואציה מאוד מאוד שמשאירה אנשים עם חורבן אמיתי. הם בלי בית ואין להם לאן לחזור. ללכת לבית מלון זה לא פשוט. מעבר ליום-יומיים זה כבר פרויקט קשה. דירות הסטנדרט בבית המלון הן 12 מטר מרובע למשפחה שלמה. סיטואציה מפחידה."
כולנו מסייעים למפונים - דחוף! לפני כניסת החג >>
מה נשתנה? חג החירות בין קירות זרים
האסון מקבל נופך כואב במיוחד לקראת חג הפסח המתקרב. בעוד העולם כולו מתכונן לחג, 170 משפחות בערד מודאגות מהצרכים הבסיסיים ביותר.
שקול מסביר את המורכבות העצומה עבור משפחות חסידיות: "מבחינת התפילות, החיכוך היומיומי... משפחה חרדית ממוצעת לא הולכת לכל בית מלון. ובפסח יש לנו כל מיני מנהגים וחומרות. תחשוב על 170 משפחות, שכל אחת נוהגת אחרת, פתאום כולם יחד במקום אחד."
אפילו הרופאים הרחוקים בבית החולים הבינו את גודל השעה כשקול הסביר את המצב: "תחשוב על כל כך הרבה ילדים שיהיו במקום אחד ויהיה להם שאלה אחת מאוד מאוד גדולה: 'מה נשתנה הלילה הזה? למה אנחנו בבית מלון? הרי חסידי גור לא הולכים לבית מלון בפסח'."
עכשיו, זה התור שלנו
יעקב שקול מסכם את דבריו במילים נוגעות ללב: "הדברים ברורים. באמת שמע אירוע מטלטל ולא פשוט."
אנחנו, כחברה, כקהילה, וכאחים, לא יכולים לעמוד מנגד. משפחות אלו איבדו הכל. אין להם בית, אין להם בגדים לחג, ואין להם ביטחון כלכלי. עכשיו זה הרגע שלנו להושיט יד.
תרמו עכשיו לקרן החירום לסיוע למשפחות בערד. הבטיחו להם שחג הפסח הזה, למרות הכל, הם יוכלו להרגיש חלק מהקהילה המחבקת.
0 תגובות