ארבע שנים אחרי פרסום המחקר: מערת רשב"י - ביער בן שמן ולא בפקיעין?

השנה יש לי סיבה מיוחדת לשמחה בל"ג בעומר. 

לפני ארבע שנים פרסמתי ב'כיכר השבת' מחקר היסטורי על מערת הרשב"י בבקעת הנזירים שביער בן שמן. טענתי שהמערה הזו, ולא המערה בפקיעין הגלילית, היא ה"מערתא דלוד" שמזכיר הזוהר הקדוש - המקום שאליו ברח רבי שמעון בר יוחאי מפני הרומאים ובו ישב י"ג שנה.  

במחקרי זה, לא שללתי לגמרי את היסטורית קדושת מערת פקיעין המפורסמת, והבאתי צד ד"תרי מערות הוו" (וכדברי הרה"צ מאלכסנדר שליט"א). מחקרי זה לימים פורסם בהרחבה בספרי "המקומות הנדירים הקדושים והרטובים בארץ ישראל" (יפה נוף, תשפ"ו).  

לא האמנתי ולא פיללתי, שהרעיון יצוטט ויתקבל אצל רבים, כדלהלן...

בהלה בתהלוכת חב"ד: רכב דהר לתוך קהל הצועדים, 3 פצועים פונו

דניאל הרץ|20:40

דוח מחקרי של מכון דש"א (דמותה של ארץ) בשיתוף אוניברסיטת תל-אביב - סקר מדעי-אקדמי רציני שנערך במימון המשרד להגנת הסביבה עבור המועצה האזורית חבל מודיעין - מצטט את עבודתי בנושא מערת הרשב"י בבקעת הנזירים שביער בן שמן.

הדוח עוסק במערת אל-חביס בבקעת הנזירים, ביער בן שמן, ומצטט את הנוסח הארמי המקורי מהזוהר חדש (פרשת כי תבוא): "אזל ליה וערק למדברא דלוד, ואתגניז במחד מערתא" - ומצטט את מחקרי שפורסם לראשונה ב'כיכר השבת' לפני ארבע שנים.

הד שני הגיע השבת האחרונה, ממקום שונה לגמרי. הרה"ח ישראל פינחס טירנואר, כתב בעיתון המודיע, פרסם מאמר מפורט על מערת הרשב"י כולל דברי כותב השורות (מבלי להזכיר את 'כיכר השבת'. י"ש) שעיקרה היא עדות איש מפי איש עד המהרי"ל דיסקין זי"ע, כפי שקיבלתי מאת הרה"ח ר' אברהם לנדמן זצ"ל מסנהדריה מורחבת, שהכיר את המערה עשרות שנים, והעיד שמקובלים מקורבים של המהרי"ל דיסקין הגיעו למקום שנים רבות ולמדו שם אידרא בלילות שלמים, מתוך אמונה שזוהי המערה שרשב"י התחבא בה ב"מדברא דלוד" - אך לא פרסמו, כי לא רצו שהציונים ישתלטו על המקום. (המודיע, י"ד אייר תשפ"ו).

עיתון המבשר, קדם להמודיע, והרה"ח ר' זאב אלפרוביץ' פרסם בתאריך כ"ח בטבת תשפ"ה, מאמר מקיף שהציג את פולמוס מיקומה של מערת רשב"י וסיכם בקביעה "תרי מערות הוו" - שתי מערות היו: האחת בגליל, והשנייה ביד לוד בבקעת הנזירים שם התחבא מהרומאים י"ג שנים (כדברי הרה"צ מאלכסנדר).

לא רק מקורות אקדמיים והיומונים החסידים פרסמו את מחקרי:  

אתר הטיולים גדול כאתר iNature  - כתב כי הוצע לזהות במערת הנזירים את המערה בה הסתתר רבי שמעון בר יוחאי מפני הרומאים, וכי המסורת המייחסת מערה זו לפקיעין שבגליל היא מסורת מאוחרת.      

עוד אתר גדול של טיולים בשם "נלך" כתב: "מחקר חדש של ישראל שפירא אסף מקורות קדומים ומהעת האחרונה ומעלה השערה מרתקת בהסתמך על חוקרים כזאב וילנאי וז'אבו ארליך".

גם אתר "מודיעין בשבילך" מציין במפורש כי הזיהוי מתבסס על קרבת המקום ללוד העתיקה ועל הבריכה העתיקה "ביר א-שאמי" שעשויה להתפרש כ"באר שמעון" (בר יוחאי).  

עוד אתרים שציטטו את מחקרי: אתר 'ירושלים החרדית', 'ערוץ 7', מנדי שפירו באתר JFEED (אתר חדשות יהודי באנגלית), עיתונים ואתרים מקומיים בלוד, ועוד רבים.

גם האנציקלופדיות ויקיפדיה והמכלול מפנים למחקר זה כמקור (גם בערך 'מערת הרשב"י', וגם בערך 'בקעת הנזירים'). בשנת תשפ"ה, הוצב סוף-סוף שילוט ברחבת מערת הנזירים המציין את המסורת המזהה במקום את מערת רשב"י - "מדברא דלוד".

כפי שפרסמנו בעבר - זכינו לגיבוי רבני נרחב:

הרב הראשי לישראל הגר"ד לאו פרסם כי ראוי שבדברי ההסבר בכניסה למערת הנזירים יוזכר שישנה דעה שבמקום זה הסתתר רשב"י. המגיד מישרים רבי ברוך רוזנבלום תמך בגישתי על מערת הרשב"י שמצויה בקרבת העיר לוד, ורבני הידברות ערכו במקום הדלקה מרכזית עם המקובל רבי יצחק בצרי.  

ראש עיריית לוד יאיר רביבו הכריז רשמית לאחר סיור מחקרי שהוביל כותב השורות כי מערת הנזירים היא המקום האמיתי בו הסתתר רשב"י כמתואר בזוהר, והורה על תחילת הליכי שיפוץ והנגשת המקום.

במהדורה השניה של ספרי 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים בארץ ישראל' (בוקפוד תשפ"ו) בו נדפס מאמרי זה אודות 'מערת הרשב"י ביער בן שמן' כמערתא דלוד המוזכרת בזוהר הקדוש, קיבלתי הסכמה לדברי מאת מו"ר הגאון רבי שמואל חיים דומב רב ביהכ"נ חניכי הישיבות הגבעה הדרומית, מו"צ וחבר ביה"ד מודיעין עילית חבר בית הדין לדיני ממונות ולבירור יוחסין ירושלים  דכתב לכדלהלן:

"לידיד עוז ספרא וסייפא החוקר התורני הרב ישראל שפירא. קיבלתי לנכון את ב' ספריו החשובים העוסקים "המקומות הנדירים הקדושים שבארצנו הקדושה" וכן "המקומות הקדושים שבלבנון" שחלקים גדולים שם הם חלק מארץ ישראל שהם תוצאה מעבודתו כסופר מרצה ומדריך טיולים. והשכיל ידידי לתת גם "עומק תורני" לחיבוריו כשהם מגובים באסמכתאות מדברי חז"ל מדברי גאונים ומחברים כהגאון המקובל ר' משה דוד ואלי, הבן איש חי והגר"י סרנא ראש ישיבת חברון בחשיבות בידיעת הטבע והכרת ידיעת מעלותיה של ארץ ישראל שהם חלק מכבוד הבורא. ובטוחני שכל מי שבזמנים ועיתים יוצאים בימי פגרא לנופש ולטייל במרחבי ארץ ישראל ספריו יבואו לתועלת וערך מרומם בביקורים באותם מקומות ואתרים שהובאו והוזכרו בספריו ויבואו להרגשה רוחנית מרוממת בברכת התורה". מקום החותם.

וכן קיבלתי דברי ברכה מאת הגאון רבי אביחי מרחבי רב בית הכנסת עץ חיים בני ברק, וראש כולל שירת דבורה לרבנים ודיינים כדלהלן: 

"לכבוד ידידי, החוקר הנכבד ר' ישראל שפירא הי"ו, העוסק רבות בחקר תולדות ישראל ומאורעות הדורות, מתוך יראת שמים ואהבת האמת. בהיות וידידי מכירו רבות בשנים, שהוא ירא שמים מרבים, קובע עיתים לתורה, וכבר חיבר ופרסם מפרי עטו, ומשתדל מאד לכוון אל האמת, והלך מתייעץ עם תלמידי חכמים מובהקים, ובראש וראשונה כבוד למסורת ישראל ולדברי חז"ל. דרכו לשלב בין דברי החוקרים, ובתוספת מרובה ועיקרית מדברי חכמי ישראל, מתוך הכרה כי "אין אמת אלא תורה" (ירושלמי ר"ה ג,ח). כך שפירותיו מתוקים ומתאימים לציבור יראי השם. על כן הנני נותן בזה את הסכמתי וברכתי, שיזכה המחבר להמשיך להוציא לאור מחקרים מועילים, ולהגדיל תורה ולהאדירה בתחום זה, ויזכה לסיעתא דשמיא מרובה, ויצליח בכל אשר יפנה". מקום החותם.

יהי רצון שנזכה ביום הילולא דרשב"י להתחבר לדמותו ולעומק נשמתו, וכדברי הזוהר הקדוש "אתדבקות רוחא ברוחא", בקברו במירון, במערת פקיעין ובמערת לוד.

• ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com