ועדת החוץ והביטחון של הכנסת פרסמה היום (שני) את הנוסח הסופי והרשמי של הצעת חוק שירות ביטחון (שילוב תלמידי ישיבות), במסגרתו יתווסף לחוק העיקרי פרק שלם המעניק חסינות מפני הליכי מעצר, חקירה או אכיפה למיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבה.
מדובר בהוראת שעה דרמטית שתעמוד בתוקפה באופן מיידי ועד ליום כ' בכסלו התשפ"ז (30 בנובמבר 2026), ומטרתה המוצהרת היא להביא להקפאה מוחלטת של גל המעצרים והסנקציות נגד הציבור החרדי, מתוך הכרה רשמית ומחוקקת בחשיבותו העליונה של לימוד התורה.
הצעת החוק מסדירה לראשונה מעטפת הגנה משפטית מקיפה עבור בחורים ואברכים שתורתם אומנותם, על רקע פקיעת ההסדרים הקודמים והמתיחות הציבורית, ומאפשרת להם להמשיך בלימודיהם ללא חשש מרדיפה פלילית או פשיטות משטרתיות וצבאיות.
על פי הנוסח שגובש בוועדה, תלמיד ישיבה הזכאי להגנה מהליכים פליליים מוגדר כמי שלומד בישיבה או בכולל באופן סדיר, ואינו עוסק בכל עיסוק נוסף מעבר ללימודיו התורניים. מכסת השעות הנדרשת לצורך קבלת המעמד עומדת על לפחות 45 שעות לימוד שבועיות במוסד המוגדר כ"ישיבה", ועל לפחות 40 שעות לימוד שבועיות במוסד המוגדר כ"כולל", כאשר שר הביטחון יקבע את תקופות החופשה המקובלות והלגיטימיות שאינן פוגעות במעמד זה.
כדי להפעיל את החסינות, נדרש הבחור להגיש תצהיר בכתב על כך שהוא עומד בתנאים, ובמקביל מחויב ראש הישיבה להגיש תצהיר מטעמו המאשר את נכונות הדברים, לצד התחייבות לדווח לצבא עד ה-14 בכל חודש קלנדרי במידה והתלמיד עזב את ספסל הלימודים. החוק אף מחמיר עם מוסדות שיזייפו נתונים וקובע כי ראש ישיבה שהוטלו עליו עיצומים כספיים או קנסות בגין דיווחי שקר לגבי חמישה תלמידים או יותר, יישלל ממנו החופש לחתום על תצהירים עבור תלמידיו.
החוק החדש מקים מנגנון ייעודי ומורה לראש המטה הכללי להקים בתוך שבעה ימים ועדה צבאית מיוחדת בת שלושה חברים, שתהיה אמונה על בחינת הבקשות להקפאת הליכים פליליים. בראשות הוועדה יעמוד קצין בדרגת אלוף-משנה שימונה על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, ולצידו יכהנו שני קצינים בדרגת סגן-אלוף שימונו על ידי ראש אגף כוח אדם (אכ"א). לוועדה זו יינתנו סמכויות נרחבות לדרוש ולקבל מידע מכל גורם ממשלתי רלוונטי כדי לוודא את אמיתות הדיווחים. החל מיום תחילתו של החוק, יוכל כל תלמיד ישיבה להגיש בקשה מקוונת להקפאת ההליכים נגדו, ובזמן שעניינו מתברר בפני הוועדה ועד להכרעה סופית, יחול עליו איסור מעצר מוחלט, ואף אם כבר הוגש נגדו כתב אישום או ניתן פסק דין חלוט בשל אי-התייצבות – ההליכים המשפטיים וביצוע פסק הדין יופסקו לאלתר. הזמן המוקצב להגשת הבקשות הללו לצבא מוגבל ל-30 ימים בלבד מיום כניסת החוק לתוקף.
לצד ההגנות הנרחבות, החוק כולל סעיפי פיקוח הדוקים שנועדו למנוע ניצול לרעה של ההסדר החדש. שר הביטחון יגבש רשימה רשמית של הישיבות המוכרות, בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל, והיא תפורסם בגלוי באתר האינטרנט של אכ"א ובבלשכות הגיוס. לצורך הפיקוח בשטח, יוסמכו מפקחים ובודקים מיוחדים, כאשר שר הביטחון רשאי להסתייע במנגנון הביקורות המנוסה של משרד החינוך. המפקחים יחויבו לבצע ביקורת פתע בכל אחת מהישיבות שברשימה פעם בשלושה חודשים. הסעיף המרתיע ביותר בנוסח קובע כי אם בודק יזהה כי בישיבה מסוימת קיימת אי-נוכחות חוזרת של 20 אחוזים או יותר מהתלמידים הרשומים, תינתן התראה לראש הישיבה; במידה והיעדרות זו תימשך, המוסד כולו יוסר מרשימת הישיבות המוכרות, ותלמידיו יאבדו את חסינותם אלא אם יירשמו בהקדם בישיבה חלופית המקפידה על הכללים. כמו כן, משרד הביטחון יחויב לדווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת פעם בשלושה חודשים על כמות המפקחים, הביקורות שבוצעו ותוצאותיהן.
0 תגובות