"מי יודע אם נהיה בעולם הזה": הבכי הנסער של הפוסק שהרעיד את בית שמש

לקראת חצות הליל נהרו להיכל הישיבה מאות מתושבי העיר, רבנים ודיינים, לצד מאות עמך בית ישראל, אשר הצטרפו למאות בני הישיבה שמילאו עד אפס מקום את היכל בית המדרש, כולם כאחד צפופים כבני מרון, לשמוע קולו בקודש של הפוסק.

קודם שניגש לפני התיבה, נשא הפוסק דברות קודש חוצבי להבות אש, אשר הרעידו את נימי הלב. במהלך משא החיזוק פרץ הפוסק בבכי נסער מספר פעמים, בדבריו הרחיב הפוסק ואמר: "הנה עומדים אנו שוב בימי הסליחות. הנביא צועק: 'היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו?!' – אף אנחנו נצעק ונאמר: כל כך הרבה אסונות אירעו בשנה האחרונה, מלחמות, גזרות וטרגדיות שפקדו את הכלל והפרט, והעם לא יחרדו?! איך לא נתמלא פחד, פחד ורעדה ממש?! מי יודע אם בשנה הבאה עוד נהיה בעולם הזה..." הפוסק הרחיב והביא את דברי חז"ל והספרים הקדושים על גודל חובת התשובה בעת הזאת, והתריע כי אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.

כמו כן עורר הפוסק את הציבור לניצול ימי הרחמים והסליחות לתיקון המעשים, להגברת חזקים בתורה ובמוסר, ולזהירות מיוחדת בבין אדם לחברו. בדבריו הנוקבים עמד על כך שבעת כזאת, כשמידת הדין מתוחה בעולם והסכנות מקיפות מכל עבר, לא די בקבלה בעלמא אלא מוטל על כל אחד ואחד לעשות חשבון נפש נוקב, לבכות על פשעיו ולבקש מחילה וסליחה מעומק הלב. הדברים הנוקבים, הותירו רושם עז על כל אלו שזכו להסתופף בהיכל בשעה הנ"ל.

אחרי הכישלון הקודם, עליזה בלוך מצטרפת לעוד מפלגה שלא בטוח עוברת את החסימה

יוני גבאי|07.09.26

התפלל בחדר הסמוך | מעמד סליחות ראשונות בסאדיגורה ירושלים • צפו

שאול כהנא|07.09.26

לאחר משא הקודש עבר הפוסק לפני התיבה לאמירת הסליחות ברוב רגש וכיסופין. עם תום התפילה עברו המוני המשתתפים בסך במשך זמן רב להתברך בברכת השנים.

לשמחתם של תלמידי הישיבה, התעכב הפוסק בבניין הישיבה בבית שמש עד ליום ראשון, אז זכו הבחורים לתפילת שחרית מתוך התעלות בצל הקודש.

לאחר התפילה וסדר הלימוד, נשא הפוסק שיעור כללי מעמיק בסוגיא חמורה ד"לא מכליא קרנא" במסכת בבא קמא (דף ג'). ובסיום השיעור האציל הפוסק את ברכת קודשו לכלל תלמידיו, בני הישיבה שיזכו לעלות במסילת הישרים ולהתעלות בתורה וביראת שמים, ולאחר מכן שב לנווה קודשו בשכונת הר נוף בירושלים להמשך עבודת הקודש לקראת ימי הרחמים והרצון.