באישון ליל, בעוד עולם ומלואו שקוע בתנומה, נרשם מחזה הוד מטלטל במעון קודשו של פוסק הדור, הגאון רבי משה שטרנבוך. עם סיום אמירת הסליחות לאחר חצות הלילה, כשהוא אחוז שרעפי קודש ובדמעות שליש, פתח בדברים חוצבים להבות אש שהרעידו את הלבבות.
הדברים הנוראים נאמרו בכאב ובבכי, ואף המקורבים שעמדו ליד מרן התייפחו בבכי באומרם שהסגנון המחודש והמשונה איננו אופייני כלל למרן.
את דבריו פתח פוסק הדור בזעקה שהרעידה את החדר: ""לכו ונשובה אל ה', כי הזמן קשה וצרות לבבנו הרחיבו, ואין אנחנו יודעים מה יהיה..."
עוד המשיך והתייפח בבכי: אבא, אבא, אבא! תחזור אלינו! כמה זמן עוד נצטרך לסבול? אתה הרי אמרת לנו שאנחנו הבנים שלך, ואבא אינו עוזב את בניו, אנא, אל תעזוב אותנו! נכון, חטאנו לפניך בחוצפה ובעזות ולא שמענו לקול הבורא הקדוש, אבל אתה הרי אבא... הקדוש ברוך הוא יעזור והוא ימחל לנו, כי דרכו של אב למחול לבנו, ואתה תמחל לנו כי אנחנו הבנים שלך, שהרי כך הבטחתנו: 'בנים אתם לה' אלוקיכם'."
"המצב הוא מר מר מר!"
בהמשך דבריו המופלאים שהרעידו את הנוכחים, התייחס פוסק הדור בכאב רב לגזרות הקשות ולנסיונות הדור, והזהיר בחרדה מהעתיד והסכנה העלולה להישקף מחמת הגזירות הרוחניות "הם הורגים אותנו ונלחמים בנו, אוי".
"רבותי! המצב לא טוב! אסור לדבר ואני לא אדבר חס ושלום, אבל המצב הוא מר, מר, מר, מר! אוי, הם רוצים לעקור אותנו לגמרי מהקב"ה, והם רוצים שנהיה עם ככל העמים וגוי ככל הגויים ועל זה אמר הקב"ה: 'והעולה על רוחכם היו לא תהיה', וזה לא יהיה! והם מבזים את הקב"ה ואינם שומעים לקולו, ומהו הסוף? הורגים אותנו ונלחמים בנו... אוי, הקב"ה יעזור וירחם! זהו זמן של צרות, והקב"ה יעזור שנעבור את זה".
הדברים הנוראים, שנאמרו בהתרגשות דקדושה ובדמעות שליש, החדירו חרדת אלוקים ורטט בקרב כל הנוכחים במקום, אשר עמדו משתוממים מול גודל אהבת ישראל ופחד מהדין הנורא המפעפע בלבו של פוסק הדור לקראת ימי הדין והרחמים.
0 תגובות