אם יש משהו שגורם לי להרגיש שוב ילד, זה התחלות חדשות.
האוויר הצח של ירושלים, מַחְכִּים, במיוחד בתקופה הזו של השנה.
צעד אחר צעד, כמו ילד שרק עכשיו לומד לפסוע, השנה חדשה, כנראה שגם העולם.
• • •
זכיתי השבוע לשבת לשיחה עם אלי גוטהלף המוכשר, יש שיאמרו ראיון מוזיקלי, יש שיאמרו "מופע סליחות אישי", עבורי, זה היה שיחה פתוחה על החיים, על שינויים, על התחלות חדשות, ובעיקר על ימים של רגש, הלב היה על השולחן, הגיטרה ניגנה והאהבה ניצחה.
זאת התקופה, בה השמיים והארץ מתחברים, המלך בשדה, והוא מביא איתו בשורה של אהבה ורחמים, רק מספיק להסתכל בתוך המילים, ולהבין, שאולי אנחנו אלו שלא הבנו עד הסוף, את עומק החיים.
אל מלך יושב על כסא רחמים, מתנהג בחסידות, מוחל עוונות עמו, עושה צדקות עם כל בשר ורוח, לא כרעתם גומל להם, אם לא נעמיק במילים, לא השארנו מקום לעצמנו, להיות טובים יותר, ומכוונים יותר.
• • •
בסוף, העולם נדמה לנו, אך ורק מנקודת מבטנו.
לולי דמסתפינא הייתי אומר שמלחמת היצר, זו מלחמה על נקודת המבט, יצר טוב חושב טוב, והשני רק רע כל היום.
מכירים את זה, שאתם עושים כמה מצוות, ואז יש את הקול הפנימי הזה שלוחש... עוד לא עשית סנטימטר ממה שאתה חייב, וכשבאה הנפילה, אותו קול צועק, פושע, תראה איך אתה נראה, אין לך תקומה.
ומה האמת. האמת היא, שנקודת המבט, היא זו שגרמה לנו להמעיט מערך המצווה, ולהגדיל את המעידה.
והבורא יתברך, "לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל השם אלוקיו עמו ותרועת מלך בו" הוא מאמין בנו, הוא יודע שכל הנפילות שבדרך הם כדי שנהיה טובים יותר, מחוברים יותר, ומתגעגעים יותר, הוא רק מבקש שאנחנו נדע את זה, ופה נכנסת נקודת המבט.
• • •
מובא, שהאדם רואה שבע עולמות בחייו (קהלת רבה), בחיים שכולנו מכירים (חיים, כן?!), יש עולם אחד, שמיים וארץ, אבל החידוש שמבואר שם הוא, שכל שינוי תפיסה של המציאות, משמעה עולם חדש, שינוי המבט על החיים מגלה בפניך דברים שלא היית ער אליהם זה מכבר, וכשהמבט שם, אפילו דברים שחשבת שלעולם לא ישתנו, פתאום משתנים בהינד עפעף.
מי שמכיר את הבמה מקרוב יודע, תאורן טוב, זה אחד שמספר את הסיפור יותר טוב ונותן עומקים ורבדים נוספים שהיו עלומים, בלעדיו.
הפוזיציה, סוגי התאורה השונים, הצבעים, הטיימינג, הם אלו שנותנים את "הַפַרְשָׁנוּת הַשְלֵמָׁה", למה שהאומן מנסה להעביר, פעמים יתכבה האור, ולפעמים רק זרקור, אבל אתה מרגיש אותו שם בכל פינה ואלומה.
באדם, המחשבה היא "התאורן", היא מכוונת אותו על מה להסתכל ועל מה לא, מתי למקד ומתי לנוע, מתי לצבוע, ומתי להאיר את מסך העשן. וכן, גם חושך הוא סוג של אור. סימן כזה, שתכף יגיע השיר הבא.
בתרגום חופשי, איפה שהמחשבות שלך, שם אתה, אתה בוחר איפה להאיר, במה להתעסק, ומה ימלא לך את הזמן, אתה יכול למצוא מקומות בתוכך שטרם הפנית אליהם את המבט, אתה יכול למצוא בתוכך משהו חדש, והכל קורה משינוי זווית המחשבה.
• • •
ככה אני חווה את ההזדמנות שנקראת שנה חדשה, זמן לצאת ממקבץ המחשבות האוטומטיות שבנית לעצמך, אל השדה הפתוח, אל הבריאה המתהווה, אל החידוש הנפלא שבתוכך.
לא בשמיים היא, ולא מעבר לים, קרוב אלינו הדבר, קרוב מאוד.
מאחל מכל לב
שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה
שנזכה לצאת מאפילת המחשבה
אל אורה תקוותה וגאולתה.
גמר חתימה טובה.
0 תגובות