מעמד מרגש, נעלה ויוצא דופן נערך ביום ראשון האחרון בבית שמש: מאות מתושבי העיר, רבנים ואישי ציבור השתתפו בחנוכת מקווה הטהרה החדש "מקווה יונתן". המבנה, שנבנה בסגנון אדריכלי מפואר ומלכותי, הוקם במקומו של המקווה הוותיק בבית שמש הישנה, לאחר שעבר שיפוץ יסודי מן המסד ועד הטפחות. אולם מאחורי הארכיטקטורה המרשימה מסתתר סיפור רוחני מרגש ומפעים על החלום שהוליד את הקמתו.
המקווה המפואר נבנה לעילוי נשמתו של יונתן ז"ל, בנם של יבדלו לחיים ארוכים יוחאי ואורלי שמרון, אשר נפטר באופן פתאומי וטראגי בדמי ימיו, כשהוא בן ל"ב שנים בלבד, ונטמן בירושלים.
המסר המרעיש מחדר הטהרה
בנאום נרגש ומעורר השראה שנשא במעמד החנוכה, גולל אביו, ר' יוחאי שמרון, את השתלשלות הדברים שהובילה להקמת המבנה. האב סיפר בהתעוררות רבה על הרגעים הקשים בחדר הטהרה: "נכנסתי לחדר הטהרה, עמדתי שם לבדי, ופניתי לבני יונתן ז"ל: 'אם יש דבר מסוים שאתה חפץ שאעשה לעילוי נשמתך – בוא והודיעני'".
האב הסביר כי עוד לפני הקבורה גמלה בליבו ההחלטה לכתוב ספר תורה מהודר שיוכנס ביום האזכרה הראשון, ואף התחייב לכך ברבים בהספדו הנרגש על הבן. במקביל, תכנן להקים כולל ערב מיוחד שבו ישקדו לומדים על תלמודם לעילוי נשמתו. מדובר היה במפעלים כבירים, והאב לא העלה בדעתו כי ישנו עילוי נשמה נשגב מכך, ולכן לא ציפה כלל לתשובה נוספת.
אולם התשובה הגיעה באופן פלאי מיד בתום ימי השבעה. בבוקר הראשון שלאחר הקימה מהשבעה, פקד הבן יונתן ז"ל את אביו בחלום הלילה, והעביר לו מסר ברור וחד-משמעי: רצונו העז הוא כי יוקם לזכרו מקווה טהרה.
המלחמה הפנימית ופסק ה'אגרות משה'
כאן החל מסע שנראה בתחילה כבלתי אפשרי. "אני שומע תמיד על קמפיינים ומגביות למקוואות", סיפר האב בכנות נדירה ומעוררת כבוד, "אך אף פעם לא הייתי שותף לדבר כזה. זה לא היה קשור לעולמי וידעתי שיש מספיק אנשים וארגונים שתורמים ודואגים לכך. לא היה לי קל לקבל את המשימה הזו, וניהלתי מלחמה פנימית עזה האם להתייחס לחלום, שכן אינני אדם אמיד היכול להתחייב לפרויקט בסדר גודל כזה".
בעיצומה של ההתלבטות, פנה האב לבדוק את התייחסות הפוסקים לעניין, וגילה את דבריו המרעישים של 'האגרות משה', שפסק כי אפילו מוכרים ספר תורה וכל שכן בית הכנסת עבור בניית מקווה טהרה במקום שאין בו מקווה – וזאת על אף שקדושת ספר תורה היא הגבוהה ביותר ואין למעלה הימנה. "הבנתי שיש דברים בגו", שחזר האב, אך מפאת כובד המשקל והחשש שלא יעמוד בהתחייבויות, עדיין התמהמה.
התשובה לא איחרה לבוא. יומיים לאחר מכן שוב פקד הבן את אביו בחלום הלילה, והפעם במסר נוקב: הבטחה צריך לקיים, והבטחה זו הבטחה. "הבנתי שזה מה שהבן שלי רוצה בשמיים", אמר האב, "החלטתי שהולכים על זה בכל הכוח. ואם כבר עושים – עושים את המקסימום המפואר ביותר, ולא רק כדי לצאת ידי חובה".
"המניה המניבה ביותר עלי אדמות"
האב פנה אל הגוף המקצועי והמוביל ביותר בתחום – ארגון "טהרת המשפחה", הבונה ומקים מקוואות ברחבי הארץ זה למעלה מ-85 שנה.
"הסכומים האלה היו גדולים עליי בהרבה", הודה האב בהתרגשות, "אבל אז ראינו עין בעין כיצד הקדוש ברוך הוא משרה ברכה במעשה ידיי, ויחד עם זאת זימן לי אנשים טובים ושותפים לדבר מצווה מכל עבר, עד אשר הושלם המהלך כולו".
רגע השיא של האירוע נרשם כאשר פנה האב אל הקהל ודיבר בדם ליבו על גודל הזכות: "כל אדם צריך להשתדל ולפעול שיהיה לו חלק במקווה טהרה. זו המניה המניבה ביותר עלי אדמות, הן בעולם הזה והן בעולם הבא. לא צריך לחכות לאחר מאה ועשרים, אלא לעשות זאת עכשיו, בחיים חיותנו. אם אני, אדם פשוט, זכיתי להגיע לזה – הרי זה רק משום שזה רצון השם. הרגשתי את הסייעתא דשמיא מלווה אותנו בכל פסיעה".
מעמד חנוכת הבית והאזכרה
במעמד המרומם השתתפו רבני העיר ובראשם הגאון רבי נתן קופשיץ, ראש העיר מר שמואל גרינברג, סגן ראש העיר מני שטרית, ח"כ יונתן משריקי, ראש המועצה הדתית הרב אברהם פדידה, בני משפחת התורמים וקהל רב מתושבי העיר.
לאחר טקס הסרת הלוט הנרגש וסיור שנערך במבנה המפואר, התכנסו המשתתפים בהיכל בית הכנסת 'היכל התורה' לתפילת ערבית, שמיעת דברי תורה וברכה מפי הרבנים שליט"א, וסעודת מצווה מפוארת ששילבה בתוכה את מעמד האזכרה ביום השנה השני לזכרו של המנוח ז"ל.
