הרבי מליובאוויטש לא שינה את היחס לציונות / טור תגובה

קטע זה, נכתב במאמר המתפרסם ב'כיכר השבת', כחלק מסדרת מאמרים מחכימים של ההיסטוריון ישראל שפירא, בנוגע לעמדת גדולי ישראל לפני הקמת המדינה הציונית.

במבט חיצוני, נראה כי דבריו נכונים. הרבי מליובאוויטש הרי תמך פומבית בנציגי הממשלה, בנכי צה"ל ועודד את חסידיו לצאת למבצעים מיוחדים לעידוד רוחם של הלוחמים.

אך מדובר בנקודת מבט חיצונית כאמור. הרבי לא שינה בכהוא זה מדעתם של הרביים הקודמים, ולא הפך את עורו לתומך נלהב בציונות. ההיפך הוא הנכון.

במקום לצעוד אל שלל דוגמאות היסטוריות, נחזור רק כמה חודשים אחורנית. אמנם מאורעות רבות ידענו מאז, אך סערה זוטא התחוללה סביב טקס הדלקת המשואות.

שרת התרבות דאז, מירי רגב, בחרה בשליחת חב"ד חני ליפשיץ להיות בין מדליקי המשואות, ולתפארת מדינת ישראל. בית דין רבני חב"ד אסרו, והיא ביטלה את השתתפותה בטקס החגיגי ליום העצמאות.

לפתע פתאום, גילו בתקשורת החילונית והדתית לאומית את הסוד הגדול: חב"ד אינה חסידות ציונית. איך זה מסתדר עם העובדה שכחלק מאהבת ישראל ללא תנאי וסייג הם פועלים רבות למען הכלל?

בטור שפרסמתי אז, כתבתי כך: "בעולם של רשתות חברתיות, פילוג ושיסוי, קשה לפעמים להסביר עמדה מורכבת. כיצד ניתן להתנגד לדעותיו של אדם - אך למסור את הנפש כדי לסייע לו?. העולם שלנו, מחולק לשחור ולבן. החלק האפור - שביל הזהב, נעלם מזמן. אנשי רק לא ביבי והביביסטים מאחלים זה לזה לחלות בקורונה, השמאלנים כולם בוגדים והימנים כולם פאשיסטים".

כפי שישראל שפירא וודאי יודע, בתווך, בין המתנגדים להקמת המדינה לבין התומכים בה, מרבית הציבור החרדי בחר בדרך באמצע: לא תמיכה, אלא הכרה בעובדות, והבנה כי יש לפעול בתוך כללי המשחק, גם בלי לחשוב שמדובר באתחלתא דגאולה.

התבטאויות האדמו"ר מליובאוויטש לא היו כחלק מתמיכה במדינה, אלא כהכרה בנס הגדול שאירע - ועדיין, כאשר ישיבת חב"דית שרה לבקשת אחד התורמים את מנגינת 'התקווה', הסיר הרבי את נשיאותו מהמקום.

הרבי לא שינה בכהוא זה את האידאולוגיה. הוא כן ידע להבדיל בין התנגדות לדעותיהם של האנשים, לבין תמיכה בהם וסיוע להם.

ולגבי העובדה שהרבי נפגש עם נציגי המדינה: הם היו אלו שהגיעו אליו. כאשר נשיא המדינה זלמן שז"ר היה בארה"ב, סירב הרבי לפניות להגיע לבקרו, אך כאשר הנשיא הגיע לרבי - זכה לכל הכבוד הראוי.