שנה לפרישה מחסידות גור: המהלך הצליח?

בימים אלו, אנו מציינים שנה לאחד האירועים שהסעירו יותר מכל את העולם החסידי: פרישה רשמית של הגר"ש אלתר, יחד עם קבוצה מתלמידיו מחסידות גור.

מומחה החוקר את עולם החסידות כיום, אומר בשיחה ל'כיכר השבת', כי אם לא תהיה הפתעה גדולה ומשמעותית, תמונת המצב הנוכחית, מבחינת היקפה הנוכחי של קהילת הגר"ש אלתר, צפויה להפוך לסטטוס קוו.

לדבריו, לאחר שנה, נדיר מאוד שיחול שינוי משמעותי במפת סדרי הגודל בין חסידות גור לקהילתו של הגר"ש אלתר, שכן, במהלך השנה עוברים את כל החגים, אירועים ושמחות משפחתיות, ומי שלא הצטרף בגל זה – כבר לא יצטרף יותר, למעט בודדים פה ושם.

כאשר בוחנים את סדרי הגודל, מתוך חסידות גור שמונה כ-12,000 משפחות, פרשו בסך הכל בערך 250 משפחות לקהילה החדשה. בגור טוענים שכ-50% מהם פרשו מגור כמה שנים קודם לכן והתנחלו בקהילות שונות כמו אמשינוב וחב"ד, כך שיתכן ומספר הפורשים יחד עם הגר"ש נמוך אף יותר.

עם זאת, ובניגוד לתחזיות, הצליח הגר"ש אלתר להקים 'שטיבל' בכל אחד מהערים הבאות: ירושלים, אשדוד, בית שמש, בני ברק וחיפה. כמו כן הקימו כוללי אברכים בכל אותם ערים.

בירושלים הקימו ה'פורשים' תלמוד תורה לילדים וישיבה קטנה וגדולה. לאחר מכן פתחו גם בבית שמש תלמוד תורה, אולם בבני ברק לא הצליחו לפתוח תלמוד תורה עקב מספרם המועט.

למרות פתיחת המוסדות הללו, ביחס לציפיות של ראשי קהילת הגר"ש אלתר, מדובר באכזבה גדולה. שכן משיחות רקע שקיימו ראשי הקהילה לפני הפרישה בשמחת תורה אשתקד, ואשר תוכנן הגיע לידי "כיכר השבת", עולה כי הם חשבו ותכננו שאלפי משפחות יצטרפו אליהם כבר בתחילת הדרך. כך למשל הוקלט אחד ממקורבי הגר"ש אלתר אומר כי ישנם "4000 שמאלנים (כינוי לתלמידי הגר"ש) שנמצאים על הגדר".

אולם בפועל, הגיעו כמאתיים חסידי גור בלבד לאירועי שמחת תורה – כאשר גם מתוכם, היו שביקשו מהוועדה הגוראית לחזור לחסידות המקור. בקשותיהם, בדרך כלל, נדחו. וגם כעת, לאחר שנה, כמות החברים בקהילה עומדת כאמור על כ-250 משפחות, ובכל מקרה רחוקה מאוד ממספרי האלפים שאנשי הגר"ש נופפו בהם בתחילת הדרך.

אחרי ההבנה הראשונית כי גודל הקהילה לא תפרח כפי ציפיותיהם, היו רגעי שבירה בקהילה, בייחוד כאשר הגר"ש אלתר קיבל לביתו את חברי הוועדה שהקים האדמו"ר, כדי לשמוע את הצעתם לחזור לחסידות, ימים ספורים אחרי הפרישה בשמחת תורה.

רק ברגע האחרון, בעקבות בקשת תלמידיו הקרובים, שהסבירו לו כי להם לא יהיה לאן לחזור, החליט להישאר בראשות הקהילה ולא לחזור אחורנית מכל המהלך הסוער, אחריו עקבו בכל העולם החסידי.

מאז, נשמעו פעמים רבות הצהרות בסגנון: "בחנוכה / פסח / שבועות, צפויים גלים של כמויות מצטרפים נוספים" – דבר, שבפועל לא קרה. למרות, שמן החובה לציין כי עוד כמה עשרות מתלמידי הגר"ש אלתר בישיבת שפת אמת אכן סומנו על ידי ראשי הקהילה כפוטנציאליים לפרישה, בהתאם להתבטאויותיהם במהלך השנים. ברגע האמת, הם לא ערקו.

גם שיחות פרטניות שקיבלו רבים מהם מראשי הקהילה וניסיונות שכנוע מאסיביים לערוק לחצר הגר"ש אלתר, לא הועילו. למעט מספר פרישות בודדות, שלוו בקול רעש גדול בקבוצות הוואטסאפ המגזריות, הקהילה לא התרחבה משמעותית במהלך השנה החולפת.

גם השיחות והטענות הרבות על "אלפי אנוסים שיושבים על הגדר" התבררו לעת עתה כלא נכונות, בחלוף השנה שהוכיחה את גודל הקהילה, ואת מספר הפורשים, או כפי שאוהבים לכנות אותם בגור: הממורמרים.

למרות זאת, אנחנו עדיין לא בסוף האירוע. מהצד הגוראי, דווקא בתקופה האחרונה, עברו ממגננה למתקפה. אחרי תקופה ארוכה של שתיקה יחסית, פורסמה חוברת עם מכתבים של עשרות רבנים תלמידי חכמים וזקני החסידות, נגד קהילת הפורשים ואף נגד העומד בראשה, בנוסח ובסגנון שלא היה כמותו בגור.

אחד הדברים שהביאו את הרבנים וזקני החסידים בגור לכתוב במפורש נגד קהילת הפורשים, היא העובדה שלטענתם אנשי הגר"ש אלתר שיגרו חוברות בתפוצה נרחבת, באזורי מגורים של חסידי גור ולא רק, עם ידיעות על הנעשה בקהילה, ולטענת גורמים בחסידות גור, היו בהם גם הכפשות נגד האדמו"ר מגור ונגד יסודות אמונת חכמים וסמכותם של גדולי ישראל בדורנו.

בקהילה טוענים מנגד כי פורשים מגור, שאינם משתייכים לתלמידי הגר"ש אלתר, הם שהפיצו את אותם הודעות משמיצות נגד הרבי.

לכן, סיכום סופי לפרשיה עדיין אין כאן, אבל תמונת מצב – שנה אחורה, בהחלט ניתן לקבוע: קהילת הפורשים קיימת, אבל בגודל קטן יחסית, ובדומה לקהילות כלל חסידיות קטנות אחרות הקיימות לרוב בעולם החרדי.