זה שעון היד שהרבי מליובאוויטש קיבל מחמיו

על פי בית המכירות, השעון הינו מתוצרת חברת Benrus והוא נרכש על ידי האדמו"ר הריי"צ בשנת 1929 או 1930 בנסיעתו לארה"ב יחד עם חתנו השני, הגאון החסיד רבי שמריהו גוראריה - הרש״ג, בתור מתנה והיה נחשב לפופולרי מאוד בתקופת רכישתו. השעון הוענק ע"י הרבי הריי"צ לרבי האחרון ככל הנראה במהלך שהייתו של הרבי הריי"צ בברלין עם שובו לאירופה מארה"ב, בדרכו לריגה.

הרבי מליובאוויטש, נהג לענוד שעון זה במשך רוב שנות ה-30 ותחילת שנות ה-40, לצד השעון הנוסף שקיבל לקראת חתונתו.

הרבי הפסיק לענוד את השעון בשנת 1945 כאשר השעון התיישן. כאשר הרבי והרבנית העתיקו את דירתם מניו יורק אווניו (New York Ave) לביתם ברחוב פרזידנט (President), הרבנית חיה מושקא מסרה אותו לאחותה שהחליפה את רצועת השעון והעניקה אותו לבעלה הרש"ג שנהג גם הוא לענוד אותו מעת לעתה.

בתמונה הידועה של הרבי יושב לצד אמו הרבנית חנה בפריז כאשר הרבי הגיע ללוותה לאחר שנמלטה מרוסיה הסובייטית בדרכה לארה"ב, הרבי נראה עונד שעון שנראה כמו שעון זה שקיבל הרבי במתנה מחמיו הריי"צ כ-17 שנים קודם לכן בשנת תר"צ. לצד שעונו של הרבי, כאמור, מוצג גם שעונה של הרבנית חיה מושקא, זצ"ל. את השעון ענדה הרבנית בשנות הארבעים ובראשית שנות החמישים. מדובר בשעון יד לנשים מתוצרת חברת Milos (המנגנון מתוצרת Helbros והרצועות מתוצרת Twiston), חלקו מצופה זהב 10 קראט.

לחפצי צדיקים נודעת בחב"ד חשיבות מיוחדת. הרבי בשיחותיו האריך בכמה הזדמנויות לבאר את גדר הקדושה השורה על חפצים ונכסים גשמיים שהשתמש בהם הצדיק, אף לאחר פטירתו מן העולם. באחת משיחותיו הרבי מצטט את דברי חמיו האדמו"ר הריי"צ: "שהמקום שבו למד ועסק בתורה, וכל כליו שהשתמש בהם לצרכי העבודה, קדושתו (של הצדיק) עליהם מחלקי בירורו בעולם".

מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות 'קדם', מציין כי "כידוע ל'זמן' אצל הרבי נודעה חשיבות מיוחדת. כל רגע היה יקר ובכל דקה אירעו פלאים. לכן מלבד החשיבות הרגשית והרוחנית שיש לשעון יש לו במקרה של הרבי גם חשיבות סמלית. לרגל ג' תמוז החלטנו לערוך תצוגה ומכירה מיוחדת של פריטים נדירים ומיוחדים של הרבי, השעון ללא ספק הוא אחד המיוחדים שבהם".