פרק ב': אנו ממשיכים עם תשובתו של גאב"ד אונגוואר לגבי בגדי הזברה בירושלים, עליהם הובאו מסורת מצדיקי ירושלים שהעידו שהם ראו את האבות הקדושים מתהלכים כך ברחובות ירושלים.
גאב"ד אונגוואר קובע בנחרצות שאין לפקפק במסורת שהרבי הרמ"ד מלעלוב ראה את האבות הקדושים עין בעין לבושים בבגדי זברה. ברם, אסור לקבוע הלכות על סמך חלומות, ומעלה הגאב"ד מספר אפשרויות לבגדיהם של האבות הקדושים ממדרשי חז"ל: א: האבות התהלכו עם טלית כפי שכתוב בתורה. ב: האבות התהלכו עם בגדי כהן גדול. ג: האבות התהלכו בלבוש אדם הראשון, שהיו דומים לפיגם, ומאירים כמו פנס ועששית. ד: האבות התהלכו עם כותנות עור, רחבים מלמטה וקצרים מלמעלה.
גאב"ד אונגוואר בתשובתו הארוכה מזהיר כמה וכמה פעמים על החשיבות העצומה בבגדים, והאיסור הנורא שלא לשנותם. בשם הרה"ק רבי מנדל מרימנוב הובא על יוסף הצדיק שלאחר ששינה את בגדיו לבגדי מצרים, הוא כמעט נכשל, וזה רמוז בפסוק "ותתפסו בבגדו", רמז שאשת פוטיפר ראתה שיוסף נכשל בבגדו, ולכך היא ניסתה אותו בניסיון הנורא של 'אשת איש'[1].
נרחיב בתשובתו של גאב"ד אונגוואר מחבר שו"ת 'משנה הלכות': תחילה ציטט המיועד להיות חתנו, צאצאו של הגה"ק רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב: "שראה את האבות הקדושים בלבוש והיה מראהו כמראה לבוש צדיקי ירושלים עיה"ק", ואח"כ עונה לו חמיו המיועד גאב"ד אונגואר את דעתו על המסורת מהרבי מלעלוב על שראה את האבות הק' בלבוש זברה.
על כך עונה גאב"ד אונגוואר שברור שאכן כך היה, שכן: "ידוע מצדיקי אמת שזכו לראות את האבות הקדושים", ובפרט שמנהג יהודי עתיק להזמין את האבות לסוכות לאושפיזין: "וחס וחלילה לא חשידי בני ישראל לשקרא, ובפרט בסוכה, והדבר שכיח לפחות אחד מיני אלף כי אם לא, הרי ההזמנה היא 'יוהרה'. ואמנם בדורות האחרונים בעונותינו הרבים 'נתמעט החיזיון' ורוב העולם לא זכו לראות את האבות הקדושים, 'מכל צדיקי אמת ודאי בכל דור ודור וגם בדורנו זוכים למראה האבות והאמהות כל אחד לפי מדרגתו והצטרכותו' כמו שידענו בעזרת ה' גם אנו ממעשיות ידועות וברורות אלא שאין המקום להעלות על הכתב מפני כמה טעמים".
לכך קובע גאב"ד אונגוואר ללא ספק: "ודאי אינו מן הרחוק ובלי שום ספק להאמין שכ"ק הגה"ק מרן ראמ"מ זיעויכ"י [הרבי מלעלוב זכותו יגן עלינו] זכה לראות את האבות הקדושים והוא אמונתנו האמיתית להאמין בצדיקי אמת בחייהם ובהשארת גופם ונפשותם".
[1] וראיתי שהביאו בשמו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע בדומה לכך: [שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִכְּבָר] "וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ" שֶׁהַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא תּוֹפֶסֶת אֶת הָאָדָם בְּבִגְדוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁמַּטְרִיד אוֹתוֹ בְּטִרְדַת בְּגָדָיו וּמַלְבּוּשָׁיו כִּי טִרְדַּת הִצְטָרְכוּת מַלְבּוּשִׁים וּבְגָדִים שֶׁל אָדָם הֵם מְבַלְבְּלִין מְאד אֶת הָאָדָם וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ עַל יְדֵי זֶה מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְזֶהוּ "וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ" אַךְ מִי שֶׁהוּא בַּעַל נֶפֶשׁ וְלִבּוֹ חָזָק בַּה', אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ גַּם עַל זֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בֶּגֶד לִלְבּשׁ אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מַטְרִיד עַצְמוֹ בָּזֶה וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַנִּיחַ עַצְמוֹ לְבַלְבֵּל בָּזֶה וְזֶהוּ "וַיַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ וַיָּנָס" וְכוּ' שֶׁמַּנִּיחַ בִּגְדוֹ וּמַלְבּוּשׁוֹ וְנָס וּבוֹרֵחַ מֵהֶם וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל זֶה רַק עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדַת ה' כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל. שיחות הר"ן - אות ק.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות