היה זה בחורף של שנת תשמ"ג. כאשר המלחמה הקרה - בין ברית המועצות דאז לבין מדינות המערב הייתה בשיאה, והעולם כולו רועד מהמחשבה על מתקפה גרעינית.
הרבי מליובאוויטש זיע"א, דיבר על המלחמה בשיחה מיוחדת והסביר על החשיבות לעורר את כל היהודים להוסיף שני קטעים בתפילה.
הרבי הסביר: כי קודם התפילה יש לומר: "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך." ואהבת ישראל תביא לסיום הגלות, שהגיעה בסיבת שנאת ישראל".
ובסיום התפילה את הפסוק: "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך."