סיפור למוצ"ש

מה עשה הבעל שם טוב הקדוש כשהעשיר בייש את שואב המים העני

העשיר עשה סעודה גדולה לכבוד הכנסת ספר תורה, והכין דרשה מיוחדת שדרש בעצמו. בין הבאים לסעודה היה גם שואב המים העירוני, אשר היה מרבה תמיד באמירת תהילים, ובכך היה מגן על העיר | סיפור חסידי למוצאי השבת (חסידים)

הרב אהרון ראובן | כיכר השבת |
שואב מים | אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

מה פסקו דוד המלך והבעש"ט בדין תורה?

מעשה שהיה בעיר הסמוכה לעיירה מעזיבו'ז, היה שם תלמיד חכם שהיה גם עשיר גדול, שרצה לכתוב לו ספר תורה.

החליט העשיר החליט לכתוב את הספר תורה, באופן שאף אחד אחר לא יוכל לעשות כמוהו, וקיבץ כמה עגלים ושחטם, וחילק את בשרם לעניים, ואת העורות עיבד לקלף לכתיבת הספר תורה.

והביא סופר טוב שהיה חד בדרא, ונתן לו סכום כסף גדול מדי שבוע, שיספיק לו עבור מחייתו ועבור פרנסת אנשי ביתו.

הסופר כתב את ספר התורה בהידור רב, וכתיבתו נמשכה כמה שנים, בגמר כתיבת ספר התורה, העשיר עשה סעודה גדולה, והכין דרשה מיוחדת שדרש בעצמו.

בין הבאים לסעודה היה גם שואב המים העירוני, אשר היה מרבה תמיד באמירת תהילים, ובכך היה מגן על העיר.

לפני הסעודה חלקו חלות לכל הנאספים, וביניהם שואב המים שחשב לעצמו יטול ידיו בהצנע, וחשב שאף אחד לא ירגיש בזה, מכיוון שישב בסוף השולחן, וכך עשה.

כראות העשיר ששואב המים נטל ידיו לפני כל המסובין, הגיע אליו וצעק בכעס, מדוע נטל ידיו לפני כל הקרואים, וכי מפני שאומר תהילים הרבה הוא אדם חשוב?

כשמוע שואב המים את דבריו הקשים של העשיר, עזב את החלה שלו וחזר לביתו.

כל הקרואים נטלו ידיהם, ולא הרגישו בחסרון שואב המים.

לאחר הסעודה חזרו כל אחד לביתו, והעשיר התיישב ללמוד, בתוך כך, בא שליח לא מוכר, וקרא לעשיר להתלוות אליו, העשיר קם ללא שהות מן הספר והלך איתו.

בצאתו מן הבית בא רוח סערה שלקחה אותו כמה פרסות, עד שהעשיר מצא עצמו במדבר, ושם נפל עליו פחד גדול, ולא ידע מפני איזה חטא נענש, ונזכר העשיר שבייש את שואב המים בסעודה.

לפתע שם לב, שמרחוק יש בית שבוקע ממנו אור גדול, ואמר בליבו, בוודאי גזלנים נמצאים שם, אעפ"כ, רצה ללכת לשם, ולא היה יכול מחמת חולשתו, למרות כך, הלך לאט על ידיו ורגליו עד בואו ליד הבית והתיישב בחוץ.

פתאום שמע העשיר קול שיצא מהבית - פנו מקום לדוד מלך ישראל, ואח"כ, יצא קול - ברוך הבא דוד מלך ישראל.

אח"כ יצא קול - פנו מקום לרבי ישראל בעל שם טוב, והנה קול אחר יוצא - ברוך הבא רבי ישראל בעל שם טוב.

כשנכנס הבעל שם טוב הקדוש לבית, שאל מפני מה יושב בחוץ האיש הזה, ועל מה הביאו אותו לכאן? ענה דוד המלך - שהוא שלח אחריו שיבוא לדין, ורבי ישראל הבעל שם טוב יהיה המליץ ודיין של איש זה.

טען דוד המלך, ואמר שביקש ופעל אצל בורא כל העולמים אשר, כל העוסק בתהילים כאילו עוסק בנגעים ואהלות, ושואב מים מרבה באמירת תהילים, והאיש הזה ביישו כך וכך, ע"כ רצוני שעל זה יצא פסק דין עליו, והזקן שהיה שם הורה, שענשו יהיה מיתה בידי שמים בביתו.

ענה הבעל שם טוב הקדוש ואמר, לא כן, שאם יהיה כדבריכם, שום איש לא ידע מזה כמה גדול עונש האיש, שמבייש התלמיד חכם שאומר תהילים.

ע"כ דעתי היא כך, שיישאר בחיים, ויפייס את שואב המים ויעשה למענו סעודה גדולה למען ישמעו ויראו.

ויצא השליח הבית דין לחוץ, וסיפר להעשיר את כל הדין ודברים בעינינו, והציע לפניו שני הפסקים שיבחר לו אחד מהם, ומיד העשיר בחר לעצמו את פסק של הבעל שם טוב הקדוש, שיפייס את שואב המים.

אח"כ שאלו את הבעל שם טוב הקדוש, האם העשיר הזה מכיר אותו, ואמר לא. וחזרו ודרשו מה משפטו של עשיר זה, על כך שגר סמוך לעירו של הבעל שם טוב הקדוש, ואין מכיר אותו.

ויצא עליו כפסק ראשון - מיתה בידי שמים, עמד הבעל שם טוב הקדוש ואמר כדבריו הראשונים, כיון, שאם כן - לא ידעו אנשים שמיתתו היא מפני חטאים האלו.

ואמר הבעל שם טוב הקודש, ע"כ עצתי - שישאלו את פיו אם הוא מקבל עליו שמהיום והלאה, יקבל את פני הבעל שם טוב הקדוש.

ויצא שליח בית הדין, והציע לעשיר שיבחר לפניו אחד משני הפסקים הנ"ל, וקיבל עליו את הפסק השני מהבעל שם טוב הקדוש, ונתנו לו כד עם מים, ורחץ עצמו, ושב לאיתנו, ובא עמוד ענן ונשאו והחזירו לביתו, וסיפר העשיר את כל אשר קרהו.

ויהי בבוקר, קרא לשואב המים ופייסו הרבה, ועשה למענו סעודה גדולה, ובו קרא גם לאנשים שהיו בסעודה, וסיפר את כל המעשה.

אחר שני ימים נטל עגלה ונסע לבעל שם טוב הקדוש, וברגע שנכנס לבעל שם טוב הקדוש, מיד הכיר את הבעל שם טוב הקדוש, כי ראה אותו אתמול, ונפל לארץ ונתעלף, ורצה לספר לבעל שם טוב הקדוש את המעשה.

אמר לו הבעל שם טוב הקדוש - אני יודע הכל, והעשיר הנ"ל נהיה מקורב לבעל שם טוב הקדוש כל ימיו.

מעשה נורא זה, סופר ע"י הרה"ק רבי מענדיל מקאסוב זלה"ה, חלקו הארי של הסיפור מצוטט בלשון קודשו, למעט תיקונים קלים (עלון 'דוד מלכא משיחא').

מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך

אומר הבעל שם טוב הקדוש:

באמירת פרקי תהילים, שורה רוח הקודש על האדם.

לבעל שם טוב הקדוש – אין ספק! שכל אחד שאומר מזמורי תהילים, רוח הקודש שורה עליו, ולכן, מבאר הבעל שם טוב הקדוש, כיצד צריך לומר את מזמורי התהילים.

אמרו רבותינו ז"ל: "כל מקום שנאמר מזמור לדוד, היה מנגן ואח"כ שרתה עליו שכינה, מזמור להביא רוח הקודש לדוד. וכל שנאמר בו לדוד מזמור שרתה עליו שכינה ורוח הקודש, ואח"כ אמר שירה" (פסחים קי"ז, א').

מובאים שתי אפשרויות מתי רוח הקדוש שורה על האדם.

ואומר הבעל שם טוב הקדוש: "והנה, באמירתנו ספר תהילים, יש לנו לבוש ולהיכלם, דאימתי רוח הקודש שורה עלינו, קודם האמירה או אחר כך, על כן יראה לומר בקדושה ובטהרה, באימה וביראה" (כתר שם טוב, ד"ש).

סגולה לביטול הכעס מהבעל שם טוב הקדוש: "ויגש יהודה" – יהודה ניגש אל יוסף כדי לדבר איתו קשות, ולכן, יש בפסוק כמה תיבות מיותרות: "ויאמר בי אדוני, ידבר נא עבדך, ואל יחר, כמוך כפרעה".

מכיון שיהודה הגיע לדבר איתו קשות עם יוסף, כל התיבות שהם לשון בקשה, לכאורה מיותרות: בי, נא, ואל, כ.

אומר הבעל שם טוב הקדוש, תיבות אלה הם ר"ת של פסוק, שהוא סגולה לכעס: "במה יזכה נער את אורחו לשמור כדברך".

אותיות בי, נא, אל, כ – ר"ת 'בין אאלך': תיבות הללו, הם כסדר השם הקדוש 'בין אאלך'.

סגולה לביטול הכעס לומר את הפסוק: "במה יזכה נער את אורחו לשמור כדברך" ולכוון את השם הקדוש 'בין אאלך'.

כך האדם ימשיך על עצמו את אור עולם הבינה, ששם מקור המתקת הדינים, וזה כמנין 'נער' שהוא שתי פעמים 'צלם' ויבקש האדם שלא יתחלף, ולא יסתלק ממנו צלם אלוקים בכעסו.

יהי רצון שלכל בית ישראל יהיה שבוע טוב ומבורך בברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם, מתוך שמחה, רוגע ושלווה, אהבה ושלום, וכל הישועות, אמן!

סיפר הגאון הקדוש מבעלז, כי פעם אחת ראה בחלום שהוליכו אותו לגן עדן העליון, והראו לו חומות ירושלים שלמעלה החרבות, ועליהם היה מהלך איש אחד מחומה לחומה.

ושאל מי הוא זה האיש, והשיבו לו כי הוא רבי ישראל בעל שם טוב, שנשבע שלא ירד משם, עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אמן! (מכתב מהגאון בעל דעת תורה).

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר