מדוע הבעש"ט הקדוש לא התאכסן אצל האב"ד?
פעם אחת, הגיע הבעל שם טוב הקדוש לעיר אחת והיה שם אב"ד והיה לו דירה מרווחת לצרכו, וגם לפרנס החודש היה שם דירה מרווחת, אך היה נוטה לרשעות, והתאכסן הבעל שם טוב הקדוש אצל הפרנס חודש.
ותמהו העולם, ואמר להם הבעל שם טוב הקדוש, הנה הפרנס חודש הגם שהוא נוטה לרשעות, עכ"ז נשבר ליבו בקירבו, אבל, הרב יש לו גדלות, וכתוב בגמרא: "אמר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור" ואם אין הקב"ה עומד אצלו, איך אתאכסן אנוכי אצלו" (קובץ שיחות קודש סלונים, הכנעה ושפלות, אות טו').
קודם פטירתו של הבעל שם טוב הקדוש, אמר: "אל תבואני רגל גאוה" זה מה שהעסיק את הבעל שם טוב הקדוש טרם פטירתו, צדיק שכל חייו לא החזיק מעצמו מאומה?
וכתב זרע קודש (פר' וירא, ד"ה וישכם): "שמעתי שהבעש"ט ז"ל בשעת מותו היה רוחש בשפתיו, והטו אוזנם אליו ושמעו שהתפלל שינצל מפניות, מכאן יש להבין עד היכן הדברים מגיעים, שצדיק כמוהו בשעת הסתלקותו היה גם כן ירא לנפשו מפניות ומחשבת חוץ".
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
מבאר הבעל שם טוב הקדוש שהגאווה קשה מן החטא, כמו שכתב פרי חיים אבות (פ"ד, מ"ד): "שמעתי בשם הבעל שם טוב זלה"ה שהיה מקרב אף בעלי עבירה שלא היו בגדלות, ומרחק בעלי תורה שאינם בעלי עבירה שהיו בגדלות, ואמר:
שזה שהוא בעל עבירה, ויודע מזה שהוא בעל העבירה, ומחמת זה הוא שפל בדעתו, השם יתברך עימו כי הוא "השוכן איתם בתוך טומאותם", אבל:
בזה אף שאינו בעל עבירה, והוא בגדלות, אין השם יתברך עימו, כי 'אין אני והוא יכולין לדור' עד כאן דבריו, ודפח"ח.
הגאווה – יסוד רעוע של בנין האדם: אומר הבעל שם טוב הקדוש "הנה החושך יכסה ארץ" וגומר, "ועל כל הפשעים תכסה האהבה" ומסביר כי היסוד הוא - עיקר ושורש הבנין, ואם היסוד רעוע כל הבנין נופל.
כך האדם, אם היסוד רעוע כמו אדם שיש בו גסות רוח, אז כל מעשיו הטובים נבנו על יסוד רעוע, ומה שאין כן ביסוד נכון, גם השנאה ופשע 'תכסה אהבה' ודברי פי חכם חן (צפנת פענח, פר' תרומה, ד"ה וגם יש לומר טעם).
הקדושה – תכלית השפלות והענווה: אומר הבעל שם טוב הקדוש שהקדושה היא - תכלית השפלות והענווה, כמו שכתב על המצוה "כל שאור וכל דבר לא תקטירו ממנו אשה לה'" מה שאין כן הקליפות הם שאור וחמץ העולה בנפיחה, להרים ראש ולהתגאות.
הגאווה – דוחה את האדם מהקדושה: זה המשהו דוחה את האדם מהקדושה אל הקליפות, כמו שכתוב: "וסרתם ועבדתם אלוקים אחרים" ולכן, יש להתרחק מהגאווה שלא יתפאר האדם ויתנשא.
איך נעשים אנשים משוגעים? אומר רבי נחום מטשערנוביל בשם הבעל שם טוב הקדוש, שרוב המשוגעים נעשים משוגעים מחמת הגאווה שהיו גדלנים גדולים, ופעם אחת לא יכלו להגיע לתכלית גאוותם, דהיינו, לא הצליחו למלא תאוותם להגיע לגאווה כמו שרצו, ועל ידי זה השתגעו (פאר לישרים, אות רכ"ג).
ידועות הבדיחות בבית משוגעים, שכל אחד חושב שהוא המשיח וחברו הוא החמור שצריך לרכב עליו, ועל כן, מי שרוצה שהקב"ה ידור עימו, יזהר ממידת הגאווה וישוב עליה בתשובה לבוראו, ויזכה לשנה טובה וישועות גדולות, והדברים פשוטים.
שבוע טוב ומבורך לכלל ישראל, רפואה ופרנסה, שפע ברכות וישועות, כתיבה וחתימה טובה, אמן!
0 תגובות