מה הבעש"ט הקדוש לימד את האברך?
איש אחד ראה בספרים שכאשר מתענים ארבעים תעניות כסדר, ואין מדברים דברי חול, עושים גלגול שלג, והולכים בנעלים שיש בפנים מסמרים, אזי, אחרי כל העינויים האלו זוכים לגילוי אליהו זכור לטוב.
האיש קיים את כל הדברים שמצא בספרים, וטרם זכה לגילוי אליהו זכור לטוב, והוא שמע על כ"ק הבעל שם טוב הקדוש, והחליט לנסוע אליו כדי שיפתור לו את שאלתו.
בבואו לפני הבעל שם טוב הקדוש, הציע את שאלתו לפניו, ואמר לו הבעל שם טוב הקדוש: חכה נא שלושה ימים, ואז אתן לך תשובה.
ויקרא הבעל שם טוב הקדוש לעגלון שלו אלכסי, ויאמר לו: קח את הסוס הלבן, ותחזיק אותו שלושה ימים באורווה, וגם אוכל ומים אל תיתן לו, עד אשר אומר לך.
כאשר כלו שלושת הימים קרא הבעל שם טוב הקדוש לאברך שילך עימו לחצר, ואמר לעגלון שלו שישלח את הסוס הלבן החוצה, והימים היו ימי חורף, ושלג ירד והשתרע על פני כל החצר.
הסוס בהריחו את האוויר שבחוץ, ובראותו אל השלג שמכסה את הארץ, התחיל להתגלגל על הארץ בשלג.
ויאמר הבעל שם טוב הקדוש לאברך: ראה את זה הסוס, זה עשרים שנה לא דיבר אף דיבור אחד, והולך בנעלים עם מסמרים על רגליו, וזה שלושה ימים שלא אכל ולא שתה, וגם גלגול שלג, ובכל זאת אין לו גילוי אליהו זכור לטוב... וכל כך למה? מפני שהוא סוס, והנמשל מובן (רשימות דברים ב', עמ' כו').
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
השמחה והמתיקות של שמחת תורה עוד מורגשת בלב, וכל אחד רוצה למשוך שמחה לכל ימות השנה, איך עושים את זה?
"כי בשמחה תצאון" - אומר הבעל שם טוב הקדוש כלל גדול, שע"י השמחה ניתן לצאת מכל הצרות.
מה לא עושים בשביל הפרנסה? מסופר על חסיד שניגש לבעל שם טוב הקדוש, וביקש ממנו עצה לפרנסה. השיב לו הבעל שם טוב הקדוש:
העצה לפרנסה זה - להיות שמח. שאל האיש, איך אפשר להיות שמח בכזה מצב? ענה לו הבעל שם טוב הקדוש:
מה לא עושים בשביל הפרנסה...
"שויתי ה' לנגדי תמיד" – הכל שווה בעיני: שיוותי ה' גם ששמה שקורה לי הוא נראה - נגדי, עדיין אני יודע שבורא עולם עומד מאחורי מה שקרה לי, כי אין אדם נוגע במוכן חברו כמלוא נימה, ומחזק בליבי את הידיעה:
אין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא אם כן, מכריזין עליו מלמעלה.
"כי מימיני בל אמוט": למרות שאני לא 'אוהב' את מה שקורה לי כרגע, אני יודע שזה קורה לטובתי ובורא עולם איתי בצערי, ומה שקורה איתי הוא מאבי אוהבי שמשגיח עלי בהשגחה פרטית מדויקת, וכל זה בטובו וחסדו יתברך, והוא לא יתן לי ליפול, ואף אם נפלתי בסוף אני קם "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי, כי אשב בחושך השם אור לי".
"שויתי ה' לנגדי תמיד" – 'שיויתי' לשון השתוות בכל דבר: אומר הבעל שם טוב הקדוש, שכל מאורע שיארע לאדם, יהיה הכל שווה אצלו, בין בעניין שמשבחין בני אדם אותו או מבזין אותו.
וכן בכל שאר דברים וכן בכל המאכלות, בין שאוכל מעדנים בין שאוכל שאר דברים, הכל יהיה שווה בעיניו. כיצד יתכן הדבר? כיון שהוסר היצר הרע ממנו מכל וכל.
וכל דבר שיארע לו, יאמר - 'הלא זה הוא מאתו יתברך ואם בעיניו הגון' ....
וכל כוונתו לשם שמים, אבל מצד עצמו אין חילוק – "וזה מדרגה גדולה מאד."
שיויתי - אל תתרגש יותר מידי: הבעל שם טוב הקדוש ממליץ על קצת אדישות מהחיצוניות של העולם הזה, כי כאשר האדם מידי מחובר לעניני העולם הזה, כשיש שינוי או עניין המנוגד לרצונו, הדבר יכול לגורם לו להמעיט בשמחה, ואף האדם חש טלטלה .
כל עניני העולם הזה שווים בעינך: הלב יכול להתמלא בשמחה, אם האדם מרגיש שכל מה שקורה איתו הוא מהשם יתברך, והכל שווה בעינו, אם בענין הכבוד, או אם משבחים אותו, או אוכל מאכלים פשוטים או מעדנים, וכל שינוי שקורה עימו ששונה מרצונו ותוכניתו.
אין עוד מלבדו – הקב"ה מנהל את העולם: כשמבינים שהקב"ה הוא היחיד שמנהל את העולם, והוא היחיד שעשה עושה ויעשה לכל המעשים, מבינים שמלכו של עולם מבקש שנעבוד אותו, דווקא במצב בתנאים ובנתונים שהוא קבע, ואומר הבעל שם טוב הקדוש: "ואל יצער את עצמו בזה, כי השם יתברך רוצה בזה שיעבדוהו בכל האופנים, פעמים באופן זה ופעמים באופן זה".
לשמוח גם לא בשעת עבודה: שאלו פעם את הלב שמחה מגור בענין עבודת השם בשמחה, ואמרו לו: הלא כתוב במפורש בתורה שיש לעבוד את השם בשמחה "תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה" וכן כתוב "עבדו את השם בשמחה", אם כן, מה חידש הבעל שם טוב הקדוש בענין זה? ענה להם:
"כי על האדם להיות בשמחה תמיד גם שלא בשעת עבודה, גם כשאינו עסוק בקיום המצות בפועל, שומה עליו לשוש ולשמוח" (לבם של ישראל, ח"ב עמ' קעז').
שבוע טוב ומבורך לכלל ישראל, שפע ברכות וישועות, רפואה ופרנסה, והרבה שמחה, אמן!