נשגב מבינת אנוש להבין במקצת מה את הליכות דרכם של רבותינו מאורי הדורות נ"ע, ויבלחט"א גדולי ומאורי הדור המנהיגים רבבות בני ישראל בדרך העולה בית א-ל, בימים אלו - שלהי דקייטא, עת נוטלים המה מקלם ותרמילם על כתפיהם, או על כתפי המשמשים בקודש, ויוצאים לגלות יחד עם השכינה הקדושה המתפלשת בעפר - סובלת ומתייסרת על חורבן הבית וגלות השכינה.
האדמו"רים העמלים כל השנה, יוצאים לימי המנוחה השנתית, במהלכה הם מחליפים את שגרת יומם העמוסה בדאגה לחסידיהם - בימי רוגע ופסטורליות, מה שמאפשר להם לעסוק ולהגות בתורה בשלווה ובניחותא - תוך כמובן שהם נמצאים בגלות, הרחק משאון העיר והמלת היום הרגיל.
רבים מהאדמו"רים מעדיפים לפוש בעיירות הנופש באירופה, בשווייץ, ולאחרונה גם בפולין ואוקראינה, מתי מעט מהם מעדיפים להישאר בארץ הקודש ולפוש במקומות שקטים, הרחק מעיני חסידיהם, בהרי הצפון או הדרום, תלוי לפי גודל החסידות והנגיד אשר מממן את כל השהות לאדמו"ר ולסגל משמשיו בקודש וכו'.
על אחד מגדולי האדמו"רים, המכהן באדמו"רות זה למעלה משלושים שנה, מספרים, שנוהג לצאת לפוש מעמלת היום, לחודשיים בהרי שוויץ, כשהוא מתבודד בגפו עם קונו, ואין לאיש רשות לבוא במחיצת הקודש, לחזות בנועם עבודתו הטמירה, בה הוא עובד את ה' בסילודין כשרק רעייתו הרבנית תליט"א, ומשמש אחד שנוהג להסיעו ממקום למקום לתקן ניצוצות זוכים לראותו מעת לעת. כשהאדמו"ר חוזר ארצה, הוא נוהג להשלים את כל הטבילות במקווה, וכן לשמוע קריאת התורה מהשבועות שפספס במהלך שהותו בניכר.
בעת שהותם של האדמו"רים במקומות הנידחים בכל קצווי תבל, נוהגים הם לתקן ניצוצות קדישין, ע"י כך שעולים למעלה, לפסגות רמות בהרים המושלגים, ושם נוהגים לברך בסילודין ובכוונה גדולה על מיני מאכל ומשתה, וכך זוכים לתקן את כל המקום הנ"ל, ומי יעמוד בסוד קדושים וטהורים.
האדמו"רים נוהגים להקדיש עיתים לתורה בספרי תורה וחסידות, ורק פעמיים ביום יוצאים לטיול במשעולי ההרים כשהם עולים לפסגות רמות יחד עם המלווים, תוך שהם משמיעים דברי תורה וסיפורי צדיקים.
האדמו"רים הגדולים, יוצאים לפוש חודשיים ימים, מתחילת חודש תמוז עד אמצע חודש אלול, כשכל עול המימון נופל על אחד הנגידים של החסידות, ואילו האדמו"רים אשר אין להם נגיד שישקיע, נוהגים לעשות כעין 'ברטר' עם אחד המלונות בשוויץ או באוסטריה, כשתמורת השגחה או אמירת שיעורים, יכולים לבוא לפוש בחינם או במחיר מוזל, כמובן שהנ"ל מחויבים לעבוד גם בשבתות, ולערוך טישים לכלל אורחי ובאי המלון כחלק מעסקת החבילה.
חלקם הגדול של האדמו"רים נוהגים לדאוג מבעוד מועד למקום רוחני שוקק חיים סביב מקום הנופש, ממניין לתפילות ועד מקווה טהרה, וחלקם בוחרים לעבוד את השי"ת בסילודין כמו האדמו"ר הנ"ל שהזכרנו לעיל.
היכן נופשים האדמו"רים?
מדינות הנופש המובילות של האדמו"רים הם: שווייץ, אוסטריה, איטליה, צרפת, קליפורניה, ערי הקאנטרי שבניו יורק, ולאחרונה גם פולין ואוקראינה.
האדמו"רים הנשארים בארץ ישהו בעיקר במושבים בערי הצפון והגליל.
האדמו"ר מגור - מושב 'אורה', הסמוך לירושלים עיה"ק.
האדמו"ר מויז'ניץ - מושב 'אורה', הסמוך לירושלים עיה"ק.
האדמו"ר מצאנז - קיסריה.
האדמו"ר מסאדיגורה - איטליה.
האדמו"ר מתולדות יהודה סטוטשין - ירושלים.
הגה"צ גאב"ד אנטווערפן - באיטליה.
האדמו"ר מסערדאהעלי - בקאנטרי.
האדמו"ר מבאיאן - מודב אבני איתן.
האדמו"ר מקאסוב - ירושלים.
האדמו"ר מלעלוב - במעון הנופש בעיר צפת.
האדמו"ר מביאלה ב"ב - פשיסחא, פולין.
האדמו"ר מאלכסנדר - שווייץ.
האדמו"ר מסערט ויז'ניץ - צפת עיה"ק.
האדמו"ר מויז'ניץ מונסי - לאס אנג'לס.
האדמו"ר מויז'ניץ בית שמש - ליזענסק.
האדמו"ר מויז'ניץ ווילאמסבורג - קאנטרי.
האדמו"ר מויז'ניץ בורו פארק - קונטרי.
האדמו"ר מויז'ניץ מרכז - מלויה, שווייץ
האדמו"ר מסקווירא - מאליבו, קליפורניה.
האדמו"ר מבאבוב - קאנטרי, ניו יורק.
האדמו"ר מקרעטשניף י-ם: אוסטריה.
האדמו"ר מביאלה - איטליה.
האדמו"ר מפאפא - סוואן לעיק, ניו יורק.
האדמו"ר מסאטמר - ניו המפשער, בעיירת נופש.
האדמו"ר מסאטמר- סוואן לעיק, ניו יורק, במחנה 'דברי יואל'.
האדמו"ר מתולדות אהרן - בטליא שבהונגריה.
האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק - הר יונה.
האדמו"ר מפשעווארסק - בניס שבצרפת.
האדמו"ר מערלוי - זקופנה, פולין.
האדמו"ר מפינסק קרלין - בעיר העתיקה בירושלים.
האדמו"ר מבית חיים יהושע - במחנה 'דרכי חיים'.
האדמו"ר מטאהש - בעיר הנופש אפ נארט בקנדה.
האדמו"ר מרחמסטריווקא ארה"ב - בסטעטן איילענד עם בחורי הישיבה.
האדמו"ר מדארג - בדאבוס שבשווייץ.
האדמו"ר מקאשוי - בקאנטרי.
האדמו"ר מסקאליע - בקאנטרי.
האדמו"ר מצאנז זוועיהל - בקאניאנגא לעיק.
האדמו"ר מישועות יעקב סקולען - בקריית יואל.
האדמו"ר מצעהלים - במחנה ערוכת הבושם בקאנטרי.
יש להדגיש כי בניגוד למחשבת החסידים שהאדמו"רים יוצאים למנוחה לצורך אגירת כוחות, הסיבה העיקרית היא להזדהות עם השכינה הקדושה המתפלשת בעפר, ועל הדרך גם אוגרים כוחות דשנים לקראת עבודת חודש תשרי, כשהם צריכים לעבור לפני התיבה בתפילות ימים הנוראים, ולהמשיך מעמדי ההוד, באירועי תשליך, מנהגי כפרות, טישים, נענועים, הקפות והקפות שניות ועוד.
• • •
מסופר בדרך צחות: פעם הגיע יהודי מיוסר מרוב חוליו לרופא מומחה, שירפאהו ממכאוביו. בדיקת הרופא העלתה מסקנה חדה וברורה: "הנך מוכרח לסגור את הגמרא, ולצאת למנוחה בעיירת דאבוס שבשווייץ".
היהודי, חסיד ירא שמים, נאנח עמוקות. קשה היה עליו להיפרד מדפי הגמרא. בלבו נטל את כאבו אל רבו החסיד, ושפך לפניו את הלב: "איך אעזוב את לימוד התורה ואלך אל שווייץ?".
הרבי, ברוח קדשו, חייך ואמר: "אל תדאג. אתה תישאר ספון בין דפי הגמרא, ואני אכוון עליך בשווייץ...".
החסיד עדיין לא מצא מנוח. בצר לו, שם פעמיו אל מעונו של שר התורה, הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל, וסיפר גם לו את צרתו. ענה לו הגר"ח, בחדוות לשון ובחום מיוחד: "אתה תצא לחופש – ואני אכוון עליך בלימוד גמרא...".
הסיפור ממחיש את אהבת התורה של גדולי ישראל – וגם את ההבנה העמוקה למציאות האדם.
אגב, גם חלקה של הרבנית לא נפקד, והיא מוסרת שיעורים בענייני חינוך הבית לאורחות המלון, ובליל שישי עורכת מעמד 'הפרשת חלה' ועוד. ובקיצור גם סביב הרבנית יש לו"ז מרתק במיוחד.
• מכירים יעדים נוספים? יש ברשותכם תמונות מיוחדות? שלחו למייל -y58432908@gmail.com
0 תגובות