ליארצייט של האדמו"ר מקאמרנא – י' אייר
רוצה להיות שותף לשטן? לא אני!
רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל - האדמו"ר מקאמרנא - היה קודש קודשים, וייחד בכל מחשבה, דיבור ומעשה - את הקב"ה, ובתורתו יש חיות מיוחדת, שממלאת את הנשמה בחיות ובשמחה.
טבק? באמצע תפילת ראש השנה?
ב'היכל הברכה' מזכיר האדמו"ר מקאמרנא מעשה מימי הבעש"ט הקדוש, שבר"ה נפל לאחד מתלמידי הבעש"ט הקדוש קופסת הטבק באמצע התפילה, ובזמן שהרים את הקופסה, התרעם חברו בליבו על מעשיו.
ראה הבעש"ט הקדוש ברוח קודשו, שהתרעומת על החבר גרמה לפסוק בשמים מיתה באותה השנה, על החבר שהרים את קופסת הטבק.
עשה הבעש"ט הקדוש "עליית נשמה", וטען כל מיני טענות בהיכלות העליונים, כדי להציל את תלמידו, ולא הועיל.
חידוד המוחין – ההיגיון שמעבר להיגיון...
הבעש"ט הקדוש לא התייאש ולא הסכים לפסיקה, עד שהצליח לפעול בליל הושענא רבה, שאם החבר שקיטרג ימצא זכות בחברו, חברו ייפטר מעונש המיתה.
כשנכנס הבעש"ט הקדוש לבית־המדרש בליל הושענה רבא, ראה את התלמיד שהתרעם על חברו, עוסק בתיקון משנה תורה, ונטל ממנו את ה'מוחין', וגרם לתלמיד שלא יוכל לומר בדבקות את התיקון, על כן, התלמיד התהלך בבית־המדרש מצד לצד, והיה חושב ביחוד ה' ורוממותו.
לפתע נכנסה במוחו מחשבה:
"מפני מה נתגלה בדור האחרון ענין עשב טבק, לשאוף ולעשן"?
והתחיל חושב על הדבר, וסבר:
"כי יש כמה נשמות יקרות בדור האחרון, שאי אפשר להם שיתלבשו ויתגשמו, אלא, עיקר תיקונם בדבר דק בריח כטעם אִשֵּׁה ריח ניחוח לה'".
מחשבה זו גרמה לו להתחרט על שדן את חברו לכף חובה והקפיד עליו, וחשב בליבו:
"מי יודע איזה נשמה ודבר יקר, העלה הצדיק הזה בייחודו".
ובכך לימד זכות על חברו, ומייד התבטל הקטרוג והגזרה הנוראה על חברו.
סיפר הבעל שם טוב הקדוש לתלמידו את מה שקרה, והזהיר אותו לדון תמיד לכף זכות, ולא לעורר דין על אף אדם.
איך תשפיע על דינך – ותקטוף ישועות?
הרה"ק מקאמרנא מבאר את הרווחים הרבים שיש למי שדן את חברו לכף זכות, ואומר דבר נפלא ונורא:
"כאשר האדם דן לכף זכות, הוא גורם שבשמים ידונו אותו לכף זכות, ומביא ישועות על עצמו!". ('אוצר החיים', פר' משפטים).
לעיתים, זה לא קשה, ולפעמים:
קל יותר לחצות את הסמבטיון, מלדון – לכף זכות!
אל תדון - כי לא תגיע למקומו
"אל תדון את האדם, עד שתגיע למקומו" – אף אחד לא יודע ומבין את מניעיו של חברו, ואינו מכיר את עברו או תכונותיו, ועוד אלפי סיבות שגרמו לו לנהוג כפי שנהג, וע"כ חייב לדון את מעשי חברו לכף זכות, והכלל:
הדן את חברו לכף זכות, דנים אותו בשמים לכף לזכות.
ואם אתה לא תדון אף אחד, אף אחד לא יוכל - לדון אותך...
איך תפסוק בשמים את דינך?
אדם שדן את חברו לכף זכות, גוזר ומציל את דינו, ובשמים דנים אותו לכף זכות.
אומר הבעש"ט הקדוש דבר נפלא, אדם רואה בחברו דבר שאינו הגון, זהו כמעין 'רְאִי' לעצמו:
כי אם בו לא היה את הדבר, הוא - לא היה רואה אותו בחברו!
כשיש בשמים קטרוג על מעשי האדם, ורוצים לפסוק את דינו, איך הדבר נעשה?
מסובבים משמים שיראה שחברו עשה את אותו מעשה, כדי לראות מה יפסוק על חברו, וכפי שפסק על חברו, נפסק דינו בשמים.
והמוצא זכות בחברו, משמים גם – פוסקים את דינו לזכות!
וזה - ניסיון גדול! גדול – מאוד!
תורת 'המראות' - מה שתראה בחברך יש בך!
הקב"ה מגלה לאדם את חסרונו בדרך מקורית, ע"י שמראה לו את אותו החיסרון בחברו, אומר 'בעל הסולם': כל העולם החיצוני הוא:
כמראה - שיקוף העולם הפנימי של האדם.
"כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו" – הגיוני שהאדם לא רואה את נגעיו, וזאת מתנה שהקב"ה נותן לאדם בהשגחה פרטית, לראות את חסרון חברו, כדי שיוכל לתקן את עצמו.
חלק ממנגנוני ההגנה הטבעיים שהקב"ה ברא, שהאדם לא יראה את נגעיו, כדי שלא יתייאש, ויוכל להמשיך לעשות ולפעול, כי מי שחושב רק על חסרונותיו, לא יצליח להרים את עצמו, ולתקן את הנדרש, ועוד מתנה נפלאה שניתן לזכות:
אדם שמתקן את עצמו, יש בכוחו - אוטומטית - לתקן את זולתו.
והמסקנה: כל דבר שאתה רואה בחברך, יש גם בך...
תביט בראי – מה אתה רואה?
אתה אוהב את עצמך? מצוין! כך תאהב גם את חברך...
האדם מושגח לפרטי פרטים, בדיוק מופתי, ובשמים אין טעויות...
אם תביט בראי, ותראי שפניך נקיות, גם בראי - לא תמצא דופי, ואם ראית כתם בראי, סימן שיש לכלוך על פניך, והבן.
מצאת בך או בחברך מידה שצריכה תיקון? אל תגנה את עצמך או את חברך, תגנה את המידה שצריכה תיקון, ותאמר:
מידת הכעס אינה מיטיבה לאדם, ויכולה להביא רק נזק...
מה מוסיף הכף זכות, הרי - הקב"ה יודע הכל?
ה'תפארת שלמה' מחדד את השאלה, ואומר: מה מועיל ומוסיף, אם אדון את השני לכף זכות, שהרי, בשמים גלוי וידוע הכל... ומתרץ, שמכאן חז"ל מלמדים את:
גודל הכוח וההשפעה שיש לדיבור טוב, האחד על חברו, והיכולת לעורר טוב על חברו בעולם העליון.
אדם שממליץ יושר וזכות על חברו, מעורר בשמים עוד מליצי יושר וזכות על חברו, וכן להיפך ח"ו...
עפ"י שני עדים יקום דבר – אל תהיה העד השני!
"אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס" – אומר הרה"ק מנעשכיז ב'רשפי אש', שהכוונה: כשהשטן - הוא יצר הרע - יורד לאדם להחטיאו, ואח"כ עולה לשמים לקטרג על האדם, אומר לו הקב"ה:
אינך עד נאמן, כי הינך רק - עד אחד, ועפ"י שני עדים יקום דבר!
ואם אתה מקטרג על חברך, אתה נהפך לעד שני:
בבקשה – אל תהיה העד השני השותף של השטן על חברך!
לע"נ רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל האדמו"ר מקאמרנא בן הרה"ק רבי אלכסנדר סנדר מקאמרנא, שימליצו טוב על כלל ישראל, ונזכה כולנו במהרה בביאת משיח צדקנו ברחמים, אמן
0 תגובות