ליארצייט של 'פרי הארץ' רבי מנחם מנדל מוויטבסק – א' אייר
מותר להתענג מהישג רוחני?
איך אפשר לשמוח? התורה מציעה: 'איזהו עשיר? השמח בחלקו'.
מי שמכיר בדברים הטובים שיש בחייו, ומעריך את מה שהצליח להשיג, ואף יודע להודות עליו, הוא זוכה:
לשמחה שמביאה לו אושר, ומרגיש - תענוג אמיתי.
להיות 'שמח בחלקו' – לא עוצר את שאיפות וחלומות, ולכן, כל יום צריך לעצור לכמה דקות את מרוץ החיים:
ול'תדלק' את הלב והנשמה בשמחה והודיה.
אחרי שמודים, מתחילים להרגיש תענוג גם מדברים קטנים, ומודים על כל הטוב שיש בחיים, ומכאן:
הדרך סלולה לעוד הצלחות, שיביאו עוד – תענוג ושמחה.
השמח בחלקו – חוסך מאמץ וכאב מיותר
"אין אדם מת, וחצי תאוותו בידו" – האדם רודף כל חייו אחרי ההישג הבא, ואם הוא לא יעצור להנות ממה שהשיג עד היום, הוא לא יטעם את התענוג שמביא לסיפוק ושמחה, ויהיה לו קשה להתקדם להישג הבא.
השמחה שוברת את כל הקשיים והמחיצות והקשיים, עם שמחה, ניתן לעבור כל אתגר, ובלי שמחה – הכל נראה קשה כל כך.
ועוד כלל, שיביא לך את ההישג הבא:
השמחה - ממתקת את הדינים, ומושכת - חסדים וישועות, וגם - הצלחות.
מותר לשמוח – גם בחלקי הרוחני?
השאלה לא נשמעת מקובלת, אבל, רבי מנחם מנדל מוויטפסק עונה:
מותר וחשוב לשמוח בחלק הרוחני שהשגת.
זה לא סותר את השקפת היהדות? קצת מפתיע! וצריך הסבר...
כדי להתקדם בעבודת ה' צריך רצון תמידי, ואולי אם תשמח בחלק הרוחני שהשגת:
לא יהיה לך רצון ושאיפה להתקדם עוד בעבודת ה'?
מדוע אתה רוצה להרגיש - תענוג?
"אז תתענג על ה'" – הקב"ה טבע באדם צורך בסיסי להרגיש עונג ותענוג, כי תכלית בריאת האדם להתענג על ה', ולכן:
החיפוש אחרי הרגשת עונג ותענוג, הוא לא רק – רצון גשמי!
במקור, השגת תענוג זה רצון הנשמה, ולכן:
הגוף גם יוצא ל'מסע' חיפוש תענוגות – שירוו את צימאונו!
כשהגוף נהנה ממאכל טעים, יש לו סיפוק, הוא מרגיש תענוג ושואף לעוד...
סיפוק הנשמה - מתענוג רוחני
הגוף מרגיש תענוג גשמי, אבל, הוא גם 'יודע':
להרגיש תענוג רוחני, בצורה - חושית ומוחשית.
לנשמה יש 'שפה' משלה, היא לא נהנית מתענוג גשמי, בדיוק ההיפך:
תענוג הנשמה להתבטל לרצון ה', להתאחד ולהתכלל בו, והיא משיגה את זה מתפילה טובה, לימוד תורה וקיום מצוות.
כל מצוה מורידה – שפע אור רוחני
מכל מצוה שאתה מקיים, נמשך עליך אור רוחני:
וכמה שאתה שמח, נהנה מעריך את המצוה, אתה מקבל:
'כלי' גדול יותר – להכיל עוד שפע אור רוחני שנוצר מהמצוה.
כל מצוה משפיעה על האדם, ומשאירה עליו 'רושם', ויוצרת אצלו רצון להשיג יותר קרבת אלוקים דרך קיום תורה ומצוות.
תהנה ותתענג - מכל מצוה
רבי מנחם מנדל מוויטבסק כותב בספרו 'פרי הארץ':
"כי הנה כלל גדול בתורה להיות שמח בחלקו, גם בעסק התורה והעבודה, אם מעט ואם הרבה, ויהנה ממנו".
'פרי הארץ' מבאר שצריך לשמוח וליהנות מכל 'חלק' שאתה זוכה לקבל בלימוד תורה וקיום מצוות.
וממשיך: "מה שאין כן, אם אינו נהנה ושמח, והנפש רוצה ליהנות מתאוה, ומכל מחשבות זרות, והוא מפני - שאינו שמח בעבודתו.
סוד נפלא – הנפש חייבת תענוג
הנפש מגיעה מעולם התענוג, ולכן, מטבעה היא זקוקה לקבל הנאה ותענוג למלא תאוותה, ואם היא לא תקבל שמחה והנאה מדבר רוחני, היא תחפש הנאה וסיפוק:
מדברים גשמיים, ויכולה להיגרר גם לתענוגות לא רצויים.
השגת המון – בלי קשר לשאיפות!
אומר ה'פרי הארץ': "ודאי מהראוי לומר מתי אגיע למעשה אבותי".
כך לימדו אותנו... אבל, ממשיך 'פרי הארץ' ואומר:
"ואפילו הכי יהיה שמח מאוד! בעסק עבודתו של עכשיו, ובשמחה של מצוה זו - יזכה לגדולה ממנה".
אם תשמח בחלקים הרוחניים שהשגת:
תזכה להגיע לחלקים רוחניים - גדולים יותר.
ואם עדיין תאמר: "ואם יאמרו הי תורה, והי מצוה שאין לו ממנו כלום, זה אינו!" עונה 'פרי הארץ' תשובה מוחצת:
"והלא פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון"!
פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון, ואתה, לא ממש פושע, נכון?
ומוסיף 'פרי הארץ': "אבל, אינו שמח ונהנה ממנו, מה שאין כן כשישמח במעשיו, יהי כבוד ה' לעולם".
רק מי ששמח בחלק הרוחני שהשיג, יצליח להתקדם בעבודת ה'.
"חבלים נפלו לי בנעימים, אך נחלת שפרה עלי" (תהילים טז', ו') מבאר פרוש יסוד צדיק:
החלקים שזכיתי בם - בנעימות הרוחנית, גם בעיני הם - יפים וטובים!
הודיה על החלקים הרוחניות, מביאה עוד - נעימות, תענוג ועונג אמיתי!
זה... לא גאווה?
ואולי השמחה תביא לגאווה, שעליה נאמר: "תועבת ה' כל גבה לב"?
ואולי שמחה מהחלק הרוחני, יכולה להרחיק מה' יתברך? ממש לא!
עליה נאמר: "ויגבה ליבו בדרכי ה'" – הגאווה הזאת אינה פסולה!
וניתן לומר – כל יהודי חייב שיהיה שמץ גאווה מהחלק הרוחני שזכה בו.
אתה חי ב'רצוא' ו'שוב' מתמודד עם קשיים וניסיונות, רק:
'תדלוק' יומי – בשמחה והודיה, יביא לך - תענוג רוחני שיחזק אותך בניסיונות הבאים.
סוד גדלות המוחין - השמחה והסיפוק
סיפוק ושמחה מלימוד התורה וקיום המצוות, מביא:
לישוב הדעת וגדלות מוחין.
אתה פתאום מגלה ומוציא כוחות שהיו חבויים בך, וחושב על עצמך מחשבות חיוביות וטובות, וכבר - אין לך רצון וחשק לחטוא, כי:
הטוב שבך מתעורר, ורצונו להמשיך לפעול עוד ועוד...
הלב מתחזק, ומגלה עוד מידות טובות שנרדמו עד היום, ואתה רוצה לעשות טוב, ועוד יותר טוב.
רק אתה - יכול להוזיז עולמות!
אתה חושב, כמה כבר שווה מצוה קטנה שלי... אבל, אתה לא יודע:
שכל מצוה הכי קטנה שאתה עושה - מוזיזה את העולמות העליונים!
למלאכים, שרפים וחיות הקודש, אין יצר הרע... ורק אתה יכול להזיז עולמות.
ויותר מזה: "כל העולם כולו נברא, רק בשביל ההתפארות שיתפאר בישראל" כל הבריאה נבראה, כדי שהקב"ה:
יתפאר בכל מצוה ומעשה של - כל אחד ואחד מישראל.
רק אתה יכול לגרום תענוג לקב"ה!
בכל יום תזכור ותשנן: "בשבילי נברא העולם".
אחרי שתרגיש תענוג רוחני, כל חיסרון גשמי - יאבד מחשיבותו.
תענוג רוחני הכי קטן, עולה על כל תענוג גשמי של העולם הזה, כי:
תענוג רוחני הוא - בלתי מוגבל, ויש לו כוח - עצום ורב!
"טעמו וראו כי טוב ה'" – אחרי שתיטעם, תרגיש:
שאת המנגינה הזאת, אי אפשר להפסיק... בהצלחה!
לע"נ רבי מנחם מנדל מוויטבסק בן רבי משה זכותו תגן על ככל ישראל, ונזכה במהרה לביאת משיח, וגאולה ברחמים, אמן!