כאן, במקום הזה, זה מעיין הבעל שם טוב שבעיירת מז'יבוז'. הבעל שם טוב הקדוש הולך עם תלמידיו לכיוון בית הכנסת שבמז'יבוז', והם רואים שתכף השקיעה והם עדיין לא התפללו מנחה.
אומר הבעל שם טוב: "צריך להתפלל מנחה.
אבל כתוב בשולחן ערוך שצריך ליטול ידיים לפני תפילת מנחה.
מה עושים?"
בצל הממשיך: כך ציינו בסאדיגורה חמש שנים ל'עטרת ישראל'
אמר לתלמידיו: "כל אחד יחפש באזור.
אולי יש כאן מקום של מים".
הבעל שם טוב שכב על הרצפה, בפישוט ידיים ורגליים והתחיל לבכות, וזעק מקירות ליבו, "בורא עולם, תשלח לי מים לנטילת ידיים.
אם לאו טוב מותי מחיי ולא אעבור על הלכה משולחן ערוך".
ואז פתאום הוא קם מהתפילה, ואומר לתלמידו רבי יעקב יוסף מפולנא שהוא שמע בדיוק איך הוא בוכה: "הנה יש לנו כאן מים חיים, ואנחנו הולכים לחפש מקום אחר"
אבל תלמידו ראה והבין שזה בתפילתו של הבעל שם טוב הקדוש, שהוא פעל והביא את המים האלו.
המקום הזה ידוע בכל קרב הגויים פה, גם במסורת היהודית.
כמעיינו של הבעל שם טוב, שהוא מסוגל לרפואה, לפתיחת מעיינות החכמה ולמלא ישועות.
מי שרוצה שיבוא לקחת כאן מים, ישתה אותם או ימרח על מצחו ויראה ישועות רבות.
בזכות הבעל שם טוב הקדוש, רבי ישראל בן אליעזר ושרה, תעמוד לנו ולכל עם ישראל.
וכן יהי רצון ונאמר אמן.
0 תגובות