ביום הכיפורים, המכונה גם 'יום הדין', נוהגים ללבוש את ה'קיטל' – מלבוש לבן ופשוט בעל משמעויות עמוקות. לבוש זה, שהפך לאחד מסמליו המובהקים של היום הקדוש, משלב בתוכו רבדים רבים של טוהר, תשובה, וזיכרון.
הבחירה בצבע הלבן אינה מקרית. היא מסמלת את הטוהר, הניקיון והקדושה, ומבטאת את התקווה שהקב"ה יכפר על חטאינו ויטהר אותנו. סמליות זו נשענת על הפסוק המפורסם מספר ישעיה (א, יח): "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו". לבישת הקיטל הלבן מבטאת את האמונה והתפילה שכשם שמתייצבים אנו בפני המלך בבגדים נקיים, כך גם יתקבלו תפילותינו לרצון ונצא נקיים וחפים מפשע.
לבוש הקיטל מזכיר גם את בגדי הכהן הגדול בבית המקדש. במסגרת עבודת יום הכיפורים, הכהן הגדול היה לובש ארבעה בגדי לבן – כתונת, מכנסיים, אבנט ומצנפת – ובהם היה נכנס לקודש הקודשים. לבוש זה של הכהן הגדול ביטא את הענווה והפשטות הדרושות לעבודת יום הדין. בדומה לכך, לבישת הקיטל הופכת כל יהודי, ולו ליום אחד, למעין כהן גדול המגיש את תפילתו לפני ה'.
האדמו"ר הרה"ק רבי מנחם מענדיל מקוצק זי"ע, אמר על כך: "כמו שהקיטל הוא בגד פשוט ונטול קפלים, כך גם התפילה שלנו צריכה להיות פשוטה וישרה, מלב אל לב, ללא מחיצות". דברים אלה מדגישים את הרעיון שהקיטל אינו רק לבוש חיצוני, אלא ביטוי של פנימיות - של כנות ופשטות בתשובה.
אחד ההיבטים המרכזיים בלבישת הקיטל הוא הדמיון הרב לתכריכי המתים. קיטל פשוט, ללא כיסים, מזכיר לאדם את סופיות חייו בעולם הזה ומעורר אותו לתשובה שלמה. על ידי לבישת בגד המזכיר מוות, אנו מתנתקים לרגע מכל ענייני העולם החומרי, ומפנים את ליבנו ומרצנו לעניינים שברוח.
ה'בן איש חי', רבי יוסף חיים מבגדד, כתב על מנהג זה: "כדי שיזכור האדם את יום המיתה ויהיה ליבו נכנע ועניו, ויתעורר בתשובה שלמה". רעיון זה מופיע גם בדבריו של המהר"ל מפראג, שראה בתכריכים סמל לשוויון מוחלט - בפני המוות, כל בני האדם שווים, עשיר ועני, מלומד ובור. ביום הכיפורים, כולנו לובשים קיטל זהה, כדי לבטל את ההבדלים החברתיים ולהתייצב כאחד בפני בורא עולם.
מנהגים ומסורות: הקיטל בחצרות החסידיות
בחצרות חסידיות רבות, לבישת הקיטל ביום הכיפורים היא מנהג שזכה להקפדה יתרה. עם זאת, ישנם מנהגים שונים בנושא. אחד המנהגים המעניינים נוגע לחתנים בשנה הראשונה לנישואיהם. בחלק מהחצרות, חתן טרי אינו לובש קיטל ביום כיפור הראשון שלאחר חתונתו. הסיבה לכך היא רצונו של הבעל, ביום שמסמל חיים, להזכיר לכל העולם שהוא לא התאבל על השנה שעברה אלא חגג אותה בחתונה. ההסבר מאחורי מנהג זה הוא להימנע מסמליות של אבלות או מוות בשנה שבה נבנה בית חדש בישראל.
בחצר הקודש גור, רק הש"ץ נוהג ללבוש את המלבוש, בעוד כלל החסידים הולכים לבושים בבגדי שבת ויו"ט כנהוג.
יש חצרות שבהן לא לובשים את הקיטל בתפילת "כל נדרי" אלא רק למחרת בבוקר.
מנהג הברכה על הקיטל
בחלק מהמשפחות, נהוג לברך על הקיטל לפני שלובשים אותו. ישנם המברכים בנוסח מיוחד, וישנם האומרים "לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה" לפני הלבישה. אצל אחרים, המנהג הוא לומר פרקי תהילים או לבקש רחמים לפני הלבישה.
פעולה זו מעניקה ללבישה משמעות רוחנית נוספת ומחברת את האדם בצורה עמוקה יותר לתהליך התשובה והכפרה.
הקיטל בעיתות אחרות
בחלק מחצרות הקודש נוהגים שליחי הציבור ללבוש את הקיטל גם בעוד תפילות, כמו בתפילת "גשם" בסוכות, בתפילת "טל" בפסח וכמובן בליל פסח בעת עריכת הסדר.
המקור לכיפה לבנה ביום כיפור
מנהג חבישת כיפה לבנה ביום הכיפורים הוא אחד המנהגים המיוחדים הנפוצים בעיקר בקרב אנשי ירושלים ויהודי אשכנז, וכן בכמה מחצרות האדמו"רים, אך אין לו מקור הלכתי מפורש וכתוב בספרות ההלכה המרכזית. מנהג זה משתלב היטב עם רוח היום ועם לבישת הקיטל הלבן, ומטרתו להשלים את מראה הטהרה והכפרה.
המקורות וההסברים המקובלים למנהג הכיפה הלבנה
כמו לבישת הקיטל הלבן, גם הכיפה הלבנה מסמלת טוהר, ניקיון וכפרת עוונות, לבישת כיפה לבנה משלימה את הלבוש הלבן כולו, ויוצרת מראה שלם של התייצבות בפני הקדוש ברוך הוא בלב נקי.
מנהג הכהן הגדול
אחד ההסברים המקובלים קושר את המנהג לעבודת הכהן הגדול בבית המקדש. ביום הכיפורים, היה הכהן הגדול לובש בגדי לבן – בהם כיסוי ראש מיוחד שנקרא "מצנפת" (או "מגבעת") – והיה נכנס כך לקודש הקודשים. על ידי חבישת כיפה לבנה, ביום הכיפורים כל יהודי נהפך למעין כהן גדול, המגיש את תפילותיו לפני ה'.
סגולה לביטול גזירות
ישנם קהילות שלובשים כיפה לבנה לאורך כל עשרת ימי תשובה, אך רבים מקפידים על כך רק ביום הכיפורים עצמו. במקורות שונים נכתב כי יש ללבוש כיפה לבנה בראש השנה וביום כיפור כסגולה לביטול גזירות קשות, וכן כדי שיהיו כל המצוות והמעשים של האדם נחשבים ל"לבן" ונקי מכל חטא.
מנהג חסידי
כפי שהזכרנו, בקהילות חסידיות רבות, הקיטל והכיפה הלבנה הם חלק בלתי נפרד מיום הכיפורים, אך בחלק מהקהילות נהוג שהחזן ובעלי התפקידים לובשים בגד לבן מיוחד. ישנן גם קהילות שבהן נהוג שכל המתפללים ילבשו כיפה לבנה, כסימן לטהרה וכפרה.
ויהי רצון שיתקבלו התפילות לרחמים ולרצון לפני אדון כל, ויזכו כל עם ישראל להיכתב ולהיחתם לשנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה, שנת בריאות, פרנסה ושפע, ושתפילותינו יתקבלו ברצון לפני בורא עולם.
0 תגובות