מחלת האלצהיימר היא אחת מהמחלות הנפוצות בגילאים מבוגרים. בישראל חיים כ-100 אלף קשישים החולים במחלת האלצהיימר אשר בשלביה הראשונים באה לידי ביטוי בעיקר בפגיעה בזיכרון ובשלבים מתקדמים יותר מתבטאת גם בהפרעות התנהגותיות אשר הופכות את האתגר הטיפולי ליוצא דופן.
לבני המשפחה תפקיד חשוב מאין כמוהו בתמיכה בחולה, החל משלב האבחון בו הם נדרשים לגלות ערנות לסימנים חשודים הדורשים בדיקה וכלה בשלבי המחלה המתקדמים אז החולה במקרים רבים אינו יכול להביע את תחושותיו באופן נהיר. ד"ר טלי וישנה, מנהלת מרפאה פסיכיאטרית (נשים) במרפאת חיבה שבמרכז הרפואי "מעייני הישועה" מונה את הדגשים התמיכתיים ואת הסימנים שאליהם נדרשים בני המשפחה לשים לב:
ערנות לסימני דיכאון
נוכחות של דיכאון עלולה להשפיע על מצב הקשיש בשני אופנים: דיכאון הינו גורם המחמיר את הסימפטומים של מחלת האלצהיימר ולכן הטיפול בו חשוב כשהוא מופיע על רקע המחלה. חשוב לציין בהקשר זה שחלק גדול מן החולים חווים תחושות דיכאון בשלביה המתקדמים של המחלה כשהם מתחילים להבין את מצבם. האופן השני בא לידי ביטוי במקרים בהם אין נוכחות של אלצהיימר, במצבים אלה הדיכאון עלול להוביל לאבחון שגוי של המחלה. תחושות דיכאון בקרב קשישים גורמות לפגיעה ביכולת הקוגניטיבית ובערנות לסביבה ברמה שעלולה להיות דומה לסימפטומים של מחלת האלצהיימר. חשוב לזכור, הזקנה אינה אמורה להיות מלווה בעצב, טעות שגורה זו גורמת לתת-אבחון של דיכאון בקרב קשישים. חובתם של בני המשפחה היא לשמור על כבודו של הקשיש, לרומם את רוחו ובמידת הצורך, לסייע לו בפנייה לטיפול מקצועי.
ערנות לשינויים פתאומיים במצב
ערנות ושימת לב למצבו של החולה הם חשובים לבחירת הטיפול המתאים ולמניעת נזק. הטיפול התרופתי במחלה ניתן בדרך כלל בשני שלבים. בשלב הראשון מבוצע שימוש בתרופות ממשפחת בולמי האצטילכולין ובשלב מתקדם יותר, כאשר המחלה מלווה גם בסימפטומים נוספים מעבר לבעיות זיכרון, מבוצע שילוב של ממנטין (אביקסה) אשר מסייע בהפחתת העוצמה של הפרעות ההתנהגות הנלוות למחלה. הערנות למצבו של החולה תאפשר לצוות הרפואי לתת את המענה המתאים בזמן המתאים ולהאט את קצב התקדמות המחלה. מעבר לכך, שינויים פתאומיים במצב הקוגנטיבי עלולים גם להעיד על התפתחותו של מצב חדש המחייב התערבות רפואית מיידית, למשל אירוע מוחי הדורש טיפול מיידי לצורך מניעת נזקים בלתי הפיכים.
הקפדה על תזונה מספקת
תזונה לקויה של חולי אלצהיימר עלולה להוביל לפגיעה ביכולות הקוגנטיביות ובתפקוד. באופן כללי, קיים קושי בגיל מבוגר לבצע את קניית המצרכים הנדרשים ולסחוב אותם, קיים קושי בעמידה ממושכת לצורך הכנת האוכל, וכן הלאה. בעיות הזיכרון גם משפיעות לא פעם על עצם זכירת הצורך באכילה, בחירה נכונה של מוצרים, היכולת להכין מאכלים מורכבים, וכדומה. בקרב חולי האלצהיימר המשימה קשה שבעתיים והחל משלבים מוקדמים של המחלה הופכת כבר לבלתי אפשרית. אי לכך, בני המשפחה נדרשים להקפיד על תזונתו של החולה, לספק עבורו את המזון הנדרש ולוודא כי הוא אכן צורך אותו.
שגרה יציבה
חולי אלצהיימר, גם אם הם מצויים בשלביה המתקדמים של המחלה, יכולים לתפקד בצורה סבירה ולעתים למעלה מזה, כשהשגרה נשמרת. מעבר לשגרה היומיומית הכוללת ארוחות מסודרות בשעות קבועות, שעות שינה קבועות וכן הלאה, חשוב גם לשמור על שגרת נוכחות קבועה ובמקום קבוע. במקרים בהם יש צורך לעשות "תורנויות" בהשגחה על החולה, למשל במקרים שבהם משפחה רחבה וחמה רוצה לגייס משאבי שמירה מתוך בני המשפחה הצעירים ולא באמצעות שכירה של עובד זר, חשוב להתאים את השגרה לימות השבוע. לדוגמא, ביקורי נכדים כדאי שייערכו בימים קבועים כך שהחולה ידע שביום א' ילדיו של בנו הבכור מגיעים לביקור, ביום ג' ילדיה של בתו הצעירה וכן הלאה. השבת מהווה אף היא שגרה ברוכה המגיעה אחת לשבוע ומאפשרת לחולה לשמור על חיבור למימד הזמן ולשגרות מוכרות כמו הדלקת נרות, קידוש וסעודה.
סיוע בלימוד תורה
חלק מן המחקרים מראים כי למידה, קריאה, כתיבה וכן הלאה המגרים את היכולות הקוגניטיביות מסייעים בשימור היכולת הקוגניטיבית והאטת התקדמות המחלה. לימוד גמרא, שינון, כתיבת דבר תורה, לימוד פרשת השבוע, דך יומי וכן הלאה מהווים גורם חשוב בשימור יכולתו הקוגניטיבית של החולה ובשמירה על כבודו ותחושת הערך העצמי החשובה כל כך. גם במקרים בהם קשה מאוד לחולה לעשות זאת לבדו ייטב אם ילדיו יסייעו לו ויעשו זאת בצוותא עימו. גם השתתפות קבועה בשיעורים יכולה להיטיב אפילו אם השיעור יובן רק בחלקו. עצם הנוכחות במסגרת קהילתית קבועה ויציבה היא בעלת חשיבות לשימור תחושת הערך העצמי. חיזוק האמונה של החולה ביכולותיו באמצעות לימוד עשוי לחולל פלאים בתחושותיו ובהתנהגותו כלפי הסביבה.
סיועה של המשפחה לאב או אם המשפחה החולים באלצהיימר אינו קל בכלל. מחלת האלצהיימר מאופיינת במקרים מסוימים גם בסממנים מוחצנים דוגמת התפרצויות זעם, סירוב לאכול או לשתף פעולה באופן כללי, ואף התנהגות שאינה מקובלת חברתית וזרה לאופיו הבסיסי של האדם החולה. בנוסף יש לא פעם סממנים מופנמים הכוללים התכנסות של החולה "בתוך עצמו". חשוב להבין כי מעבר למצוות כיבוד אב ואם הנדרשת מכל אחד מאיתנו ישנו גם מסר חינוכי חשוב לילדינו החוזים בנו בעת שאנו מטפלים באופן מסור בהורינו המבוגרים. אין גדולה מכוחה של הדוגמה האישית, העולה לא פעם על אלפי אמרי שפר.
הכותבת היא מנהלת מרפאה פסיכיאטרית (נשים), מרפאת חיב"ה, המרכז הרפואי "מעייני הישועה".
מידע נוסף אודות אלצהיימר באתר www.alz.co.il –
האתר העדכני והמקיף על מחלת האלצהיימר