מחקר חדש קובע: לחץ עובר בירושה

המחקר המדובר נערך אמנם על חולדות, אך "הדמיון המנגנוני במקרים רבים בינינו בני האדם לבין חולדות מעלה תהיות לגבי השפעות המעבר לדורות הבאים גם בבני אדם, למשל, על ההשפעות שיכולות להיות למלחמת לבנון השנייה או למצב הביטחוני בדרום על הילדים של מי שעברה את החוויות הקשות . אם עד עכשיו מצאנו עדויות רק על השפעות התנהגותיות, כעת מצאנו הוכחות גם ברמה הגנטית", ציינו החוקרים.

במחקר הנוכחי, שפורסם בכתב העת Biological Psychiatry שנערך במעבדה של ד"ר אינה גייזלר-סלומון ע"י תלמידת המחקר היבה זיידאן בשיתוף עם פרופ' לשם ביקשו החוקרים לבדוק האם יש השפעה גם ברמת הביטוי הגנטי.

החוקרים התמקדו בגן CRF1 – גן שקשור למערכת הסטרס בגוף ומתבטא במקומות רבים במוח בעקבות חשיפה לסטרס – וביקשו לבדוק האם גן זה מתבטא בצורה מוגברת בעקבות חשיפה לסטרס.

החוקרים לקחו חולדות נקבות בגיל 45 יום, המקביל לגיל ההתבגרות בבני אדם. חלק מהחולדות נחשפו לסטרס "מינורי", שכלל שינויים בטמפרטורה ובסדר היום, למשך שבוע ימים, אל מול קבוצת ביקורת שלא נחשפה לסטרס.

עוד בטרם ההיריון גילו החוקרים שכבר יש ביטוי מוגבר של הגן CRF1 . בשלב השני, בחנו החוקרים את הוולדות שרק נולדו, עוד לפני שהאם יכלה להשפיע על התפתחותם, וגילו שגם בשלב מקדמי זה קיים ביטוי מוגבר של הגן CRF1 במוחם של הוולדות שנולדו לחולדות שנחשפו לסטרס.

בשלב השלישי, חשפו החוקרים את הצאצאים – אלה של אימהות שנחשפו לסטרס ואלה לאימהות שלא –נחשפו לסטרס (בגיל הבגרות). מתוצאות המחקר מתברר כי הביטוי של CRF1 בקרב הצאצאים תלוי בשלושה גורמים: במין הצאצא, בסטרס שעברה האם ובסטרס אליו נחשף הצאצא. כלומר, נקבות (ולא זכרים) שאימהותיהן נחשפו לסטרס ואשר הן עצמן עברו מבחן התנהגותי "מלחיץ", הראו רמות גבוהות יותר של CRF1 יחסית לקבוצות אחרות.

"זו הפעם הראשונה שהראנו שהתגובה הגנטית לסטרס אצל חולדות קשורה גם לחוויות שאימן עברה, הרבה לפני שהרתה. אנחנו לומדים עוד ועוד על העברה גנטית בין-דורית ולאור הממצאים – ולאור העובדה שבמציאות של ימינו נשים רבות נחשפות ללחץ עוד לפני שהן הרות – חשוב לחקור באיזה מידה תופעות אלה מתרחשות גם אצל בני אדם", סיכמו החוקרים.