חומר שיתווסף למזרנים הישראלים עלול לגרום לסרטן, אסתמה וסוכרת

משרד הבריאות מתנגד להכנסת התקן כמחייב ואומרים כי החומר החדש הינו מסוכן, עלול לגרום לסרטן, אסתמה וסוכרת.

כיום נעשה שימוש בחומרים כאלה במוצרים שהסבירות שיתלקחו גבוהה, כמו מוצרי אלקטרוניקה וכלי רכב. עם זאת, יעילותם של החומרים במניעת שריפות לא הוכחה לחלוטין. כך, למשל, מנתונים שנאספו בארצות הברית ובאירופה עולה כי במקרים שבהם המזרן היה החפץ הראשון שנדלק, החומר לא הועיל.

אחת מהטענות של המתנגדים להוספת התקן היא ששיעור ההרוגים כתוצאה מהתלקחות מזרן בישראל הוא מהנמוכים בעולם - בין 2012 לאמצע 2013 נספו עשרה בני אדם בישראל כתוצאה מהתלקחות מזרנים.

בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות לכך שחשיפה למעכבי בעירה פוגעת בבריאות ועלולה להיות קשורה לתחלואה בסרטן ובסוכרת, להתפתחות בעיות קוגניטיביות ומוטוריות, אסתמה ואלרגיות וכן לפגיעה בעוברים ובתינוקות.

הסכנה קיימת בעיקר בשאיפה של החומרים המסוכנים אבל גם במגע של העור ובמעבר של חלקיקים מהחומר דרך מזון.

כאמור, במשרד הבריאות מתנגדים למהלך שיזמה הרשות הארצית לכיבוי והצלה בשל הסכנה שמציב התקן החדש לבריאות הציבור ומדגישים כי אדם מעביר בממוצע כשליש מחייו בשינה, מה שיגביר מאוד את החשיפה לחומרים המסוכנים שיוכנסו למזרנים.

ראש שירותי הציבור במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו אמר כי "יש חלופות בטוחות בהרבה למניעת שריפות כמו בדי ריפוד לא דליקים. אנחנו מתנגדים לקביעת התקן כמחייב לכלל המזרנים הנמכרים בארץ. אם כבר, אז שישאירו בידי הצרכן את ההחלטה אם לקנות מזרן שמכיל חומר מעכב בעירה או לא".

מהרשות הארצית לכבאות והצלה נמסר בתגובה כי "השימוש במעכבי בעירה במזרנים הולך וגדל. בבריטניה נרשמה ירידה של 64 אחוז במספר ההרוגים על מזרנים בהשוואה לתקופה של לפני פרסום התקן. התקן הישראלי לא קובע את סוג החומר המעכב, אלא רק קובע דרישות פונקציונליות לעמידות אש של מזרנים. מבחינתנו אין דרישה קטגורית להוסיף חומר כזה או אחר. מעכב בעירה זו רק אחת האפשרויות.

"משרד הבריאות מוזמן לקבוע בתקן את הדרישות לחומרים מעכבי בעירה שאינם מסכנים את הציבור".