נסו לענות על השאלה הבאה: מה מעיר אתכם בבוקר?
אם אתם מאלה שקמים לקול צלצול, טרטור, צרצור או צפצוף מעצבן של מכשיר מסוג כלשהו, הייתי משייכת אתכם לזן אחד, הזן הנדוש יותר.
הזן השני, אליו גם אני משתייכת, זוכה לאמצעי יקיצה מגוונים יותר. קחו לדוגמא את ה"שעון" שלי: הוא קטן, אנושי, ומתוק באופן מיוחד. מדי בקר בין שבע לשבע וחצי הוא פותח פה מתוק ואדמדם, ומודיע בקול צלול: "אמא, רוצה שוקו". יש לי שכנה, גם היא מאותו זן, שמה שמעיר אותה תמיד, זה הפרצוף האדום של הבוס עם האף הקמוט וכל הורידים, שאיכשהו מצליח עם בוקר לעבור את כל המחסומים, ולהיכנס הישר אל תוך החלום המתוק שלה. אני מכירה גם כאלה שמתעוררים מהרעש הקבוע של פריקת הסחורה בחנות שממולם, או של השכנה התורנית שצועקת "מוישל´ה, שכחת את הסנדויץ´", דרך החלון. אומרים שאנשי הזן הזה, אינם נוהגים לכוון שעון, כי עם כאלה מעוררים מי צריך שעון?
כך או כך, אם מצאתם עצמכם שייכים לאחד מן הזנים שתארתי, משהו בעייתי בהתעוררות שלכם. היקיצה שלכם היא, מה לעשות, לא טבעית. התעוררות טבעית מוגדרת רק ככזו שלא נגרמת על ידי גורם חיצוני, כמו שעון מעורר, בוס מפחיד או שכנה צעקנית. התעוררות טבעית נוצרת כתוצאה מכך שהשלמנו את מעגל שנת החלום שלנו, סיימנו את הלילה, ופקחנו את העיניים ליום החדש. ויש לה השפעה רבה על אופן התפקוד ומצב הרוח שלנו במשך היום, בעיקר בשעות הבוקר.
כשקמים באופן לא טבעי, המח עסוק עדיין בעיבוד החלום שבעיצומו התעוררנו, במיוחד עם מדובר בחלום רגשי, וזה מה שגורם לנו לעיתים להסתובב סהרוריים וזעופים, ולתת לציבור תחושה כי כדאי לתפוס מרחק בטחון מאיתנו.
אז כמו תמיד, ממליצים לנו על הטבעי והטוב. אבל כדי לממש את ההמלצה, עלינו להיות שייכים לזן נוסף של מתעוררים, זן נדיר והרבה פחות מוכר. אנשי הזן הזה הם דוקא בעלי שעון, יקר ומשוכלל מאד, אבל שעון שצריך לעבוד קשה כדי לרכוש אותו. השעון שלהם – השעון הביולוגי עובד בצורה אופטימאלית, ומכוון באופן טבעי לפי מחזורי השינה שלהם. כך הם מתעוררים באופן טבעי בזמן קבוע, עוד לפני שהשעון המעורר מספיק להשמיע את קולו המעצבן.
איך רוכשים שעון כזה? מנסים לקנות הרגלי שינה נכונים ובריאים. מתחילים להתרגל לישון ולקום בשעה קבועה, ומשתדלים שלא לחרוג ו"לתפוס" פה ושם שינה שהיא מחוץ למסגרת.
לא בנויים לזה? יש כנראה מי שחשב עליכם, והמציא בשבילכם את "השעון החכם". שעון חכם הוא שעון שעליכם להצמיד לפרק היד כמו כל שעון רגיל, ולכוון לטווח הזמן שבו אתם רוצים להשכים. כאן יתחיל תפקידו של השעון, והוא בחכמתו יסרוק את גופכם בחיפוש אחר תנועתיות־יתר הקשורה בהתעוררות ספונטנית, וברגע שיזהה יקיצה טבעית, יצלצל(בצלצול עדין וסימפטי) ויזכיר לכם, בטוב טעם וברוגע, שהגיע הזמן להתחיל את היום. לא התעוררתם ספונטנית? אל דאגה, כבודו יצלצל אוטומטית בשעה שקבעתם, ולא יתן לכם להישאר במיטה.
אז לסיכום, עדיף להתעורר לבד, בלי שעון, ואם כבר שעון, לפחות שיהיה חכם. ואם הוא גם שעון וגם לא חכם, אולי בכלל עדיף להמשיך ולישון?