החיסון לשפעת מקסיקו: תרופה או מחלה?

לפני שתרופה משתחררת לשוק היא חייבת לעבור סדרת בדיקות מקיפה כדי לוודא את בטיחותה, נכון? לכאורה, בודאי נכון, אבל למעשה, לא מדויק.

בארצות הברית למשל, ישנם חוקים המכונים "חוקי הפטריוטיות". הם נוסדו בקונגרס אחרי פיגועי התאומים והמטרה שלהם היא לתת כוח כמעט בלתי מוגבל לרשויות החוק. לפי החוקים הללו, בכל מצב של סכנה ממשית לביטחון המדינה, מוקנות לנשיא סמכויות חירום יוצאות דופן שמאפשרות לו לעשות כל מיני דברים: למשל לתת אישור מיוחד לחברות התרופות לייצר במהירות חיסון מבלי שיעבור את סוללת בדיקות הבטיחות הנדרשות בזמן רגיל. כזכור, המגיפה מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כעומדת בשלב שש שהוא מקביל לסכנה ממשית לאזרחים.

בכך לא תם העניין. חברות התרופות נדרשו לייצר את החיסון במהירות שיא וקיבלו על כך שני בונוסים: האחד, מענק נדיב מאד של מיליארד דולר שניתן על ידי הממשל האמריקני, והשני, אפילו נחמד יותר: הגנה משפטית שבמסגרתה לא ניתן לתבוע את החברה גם אם יתברר חלילה שהחיסון יתברר כמסוכן, גורם למומים או אפילו מוות ר"ל.

מה מכיל החיסון?

מבלי להיכנס להגדרות מקצועיות סבוכות, ישנו מרכיב בעייתי מאד הנמצא בתרכובת החיסון - תימרוסל.

זהו חומר המכיל כספית וחשוד כגורם לאוטיזם ולנזקים נוירולוגים חמורים. ישנו גם חשד שהשימוש בחומר זה מהווה את אחד הגורמים שהביאו לעלייה במקרי האוטיזם בילדים בשנים האחרונות. חשדות אלו אינם בלתי מבוססים, יש כבר ניסיון מהעבר: זוהי הפעם השלישית של התפרצות השפעת. הראשונה הייתה בשנת 1918, אז הוחל במתן חיסון המוני ותוך מספר ימים הגיעו דיווחים של מאות מקרים אשר לקו בתסמונות נוירולוגיות. החיסון הופסק מיידית וממשלת ארצות הברית שילמה פיצויים לנפגעים.

ההתפרצות הבאה של המחלה הייתה לפני כשלושים שנה, בשנת 1976 אז היה זה זן פשוט יותר לעומת השפעת הנוכחית המכילה שילוב נדיר של שפעת אנושית, שפעת עופות ושפעת מקסיקו. גם לפני שלושים שנה מיהרו חברות התרופות להכין חיסון שלא נבדק כראוי ובעקבות נטילתו עלה מספר הנפגעים מתסמונת נוירולוגית פי שמונה עד למצבי שיתוק.

הרופאים יודעים להצביע על הקשר בין מרכיבי החיסון לתופעות הקשות הללו אך אינם יודעים איזה מרכיב בחיסון גרם לאותן תופעות. הם אינם יכולים אפילו להבטיח שהחיסונים של היום נקיים מאותה השפעה הרסנית. ולמי שאינו זוכר, חברות התרופות קיבלו חסינות משפטית נגד תביעות לנזקים.

דרך אגב, שליש מהאחיות בבריטניה שאמורות להיות מהראשונים שיקבלו את החיסון הודיעו שתסרבנה לקבל אותו בגלל חשש מתופעות הלוואי ומיעילותו של החיסון.

בעיה נוספת שעלולה להיווצר עם קבלת החיסון היא השפעה הפוכה. החיסון, כמו כל חיסון, אמור לדכא את המערכת החיסונית של הגוף וכך, במקרה של זנים חמורים יותר של השפעת (מה שצופים שעלול להתרחש בחורף) דווקא אלו שיתחסנו יישארו עם הגנה פגומה.

לסיכום:

• כתוצאה ממהירות התפשטות המגיפה הוחש קצב ייצור החיסון ולמעשה, לא עבר בקרת בטיחות מספקת

• החיסון מכיל תימרוסל, חומר המכיל כספית שיש קשר בינו ובין בעיות נוירולוגיות עד כדי אוטיזם ושיתוק ר"ל.

האם החיסון הוא בגדר השתדלות הנצרכת? כדאי לחשוב פעמיים.