מלחמת היצר

זהירות מלכודת: מה תעשו אם מישהו יציע לכם 'כסף מזומן'?

כשיעקב אבינו מנסה לשכנע את רחל ולאה לעזוב את הבית, הוא משתמש בשלל טיעונים | גם כשיוסף מנסה להיפטר מאשת פוטיפר, הוא מדבר איתה 'בשפה שלה' |למה הם לא אומרים את האמת מיד בהתחלה|ומה אנחנו לומדים מכך על מלחמת היצר

היצר הרע משלם במזומן (צילום: אילוסטרציה)

בפרשה הקודמת יעקב מקבל ציווי ברור מהקב"ה: לחזור לארץ ישראל. ציווי אלוקי. אבל בכל זאת, כשהוא מדבר עם רחל ולאה, הוא לא פותח בזה. קודם כל הוא מזכיר את עשרים שנות העוול של לבן. כמה שהוא עבד ביושר, אבל לבן לא הפסיק לרמות אותו...נאום שלם. הוא נותן את כל הטיעונים השכליים והארציים, למה כדאי כבר לעזוב את המקום הזה ולהמשיך הלאה. אחרי הכל, הוא מוסיף פרט 'קטן' אבל חשוב מאוד: "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם....קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ". קודם כל היגיון אנושי. אחר כך 'רוחניות'.

גם אצל יוסף, בפרשה שלנו, רואים את אותו הדפוס. אשת פוטיפר מפצירה בו פעם אחר פעם, ויוסף עומד מול ניסיון שקשה אפילו לדמיין. כשהוא מנסה לשכנע אותה שזה לא יילך, הוא אומר לה בשפה פשוטה: בעלך סומך עליי, הוא נתן לי את המפתחות של הבית, אני אחראי על הכל, איך אפשר לבגוד באמון כזה? ובסוף הוא מוסיף פרט 'קטן': "וחטאתי לאלוקים". קודם טיעונים שכליים. אחר כך המימד הרוחני.

מה משותף לשני הסיפורים הללו?

התורה מלמדת אותנו יסוד עמוק. היצר הרע לא מתרשם ממשפטים גבוהים. הוא חי על הקרקע. הוא לוחץ איפה שקשה. הוא מדבר בשפה פשוטה של רצונות, של פחדים, של תאוות. אם אדם עונה לו ישר עם טיעונים של קדושה - היצר לא יקשיב. יש כאן פער - הרצון והתאווה הם ארציים, הם כאן ועכשיו, היצר הרע 'משלם במזומן', ולכן עובדים איתו אחרת. מתחילים מההיגיון הבריא: זה הורס. זה לא משתלם. זה פוגע במישהו שסומך עליי. זה מוציא אותי מהדרך שלי. זה מסבך אותי. זה יוצר בושה. אני אפסיד מזה. כל אחד מכיר את השפה שהלב שלו מבין.

רק אחר כך, כשהלב כבר נרגע קצת, כשהאמת נהיית יותר ברורה, נכנסים יותר עמוק ומוציאים את האמת: זה נגד רצון השם. אני רוצה להיות נאמן לו. אני רוצה להישאר מי שאני. הלוואי והיינו חיים תמיד בתודעה הזו, זו תודעה של צדיקים ואנחנו לא שם, אבל בסופו של דבר זו האמת שלנו - אנחנו רוצים לעשות את רצונו כרצונו, ואם צריך - 'בתחבולות תעשה לך מלחמה'.

הרבה פעמים אנחנו מצפים מעצמנו "רוחניות על מלא". אבל בפועל, אנחנו אנשים רגילים, עם עייפות, עם יום עמוס, עם דאגות. היצר יודע את זה, ולכן הוא מדבר איתנו בשפה יומיומית. אם נענה לו בשפה שלא מתאימה לאותו הרגע – אנחנו ניפול. אבל אם נאמר לעצמנו משהו פשוט וברור, משהו מעשי, נוכל לנצח את הקרב הריגעי. משם יהיה קל יותר להתחבר לאמת שלנו.

להערות: yehiratson@gmail.com

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

1
מוסר השכל מצוין, גם כך חייבים להתנהל בקשר למידות, אם אתה שונא או כועס דע שרק אתה סובל, לשני לא מעניין כלום ומתי שכבר התחיל לשלוט על מידותיו עובר לוהלכת בדרכיו מה הוא חנון וכו.
חיים אליעזר

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחיים באיז"י: