דעת מרן הרב שטיינמן על הגרמי"ל לנדא

מינויו של הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא זצ"ל, לרבה של בני ברק על-ידי החסידים, עורר מחלוקת עזה מול מרן הגראמ"מ שך זצ",ל שהתנגד למינוי. אך כעת, בתיעוד וידאו הנחשף לראשונה ב"כיכר השבת", נראה מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, דווקא מצדד בשבחו של הרב לנדא וכשרותו.

הגרמי"ל לנדא שימש אז כר"מ בישיבת 'תומכי תמימים' בכפר חב"ד. הליטאים התנגדו נמרצות למינוי ודרשו לקיים בחירות לרבנות העיר, אך ראש העיר דאז, הרב משה אירנשטיין ז"ל, שהיה חסיד גור, התעלם מכך, בהוראת גדולי החסידות, ובראשם פוסק הדור הגר"ש וואזנר זצ"ל, שנתן הוראה שקטה להתעלם מעמדת גדולי הליטאים וכך הוכרז על מינויו של הגרמי"ל לנדא הבן, לרב העיר, עוד במהלך הלוייתו של האב הגר"י לנדא זצ"ל.

ראש העיר משה אירנשטיין הכריז בהלוויה כי "על פי צוואתו ובקשתו של הרב זצ"ל, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה לייב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק".

הגר"ש וואזנר זצ"ל ששהה בעת ההלוויה בלונדון, השתתף בעצרת מספד עם שובו לישראל ואמר כי הוא מקבל עליו את מרותו של הבן הגרמי"ל זצ"ל כממשיך דרכו של אביו ברבנות העיר.

בתגובה, הגרא"מ שך זצ"ל תקף את המינוי, במהלך עצרת הבחירות בכיכר הישיבה, ערב הבחירות לראשות עיריית בני ברק, שבהן הציגה 'דגל התורה' לראשונה מועמד משלה לתפקיד ראש העיר, והודיע כי אינו מכיר בסמכותו של הרב החדש. שורש המחלוקת היה בין היתר על רקע מחלוקת הלכתית בשאילת כשרות מקוואות בעיר, בה הכריע הגרמי"ל לפי שיטת חב"ד.

בעקבות ההתנגדות של הגרא"מ שך, הגרמי"ל לנדא לא מונה רשמית לרב העיר בסופו של דבר אך העירייה שילמה את משכורתו כרב שכונה.

היות ורוב החנויות בעיר בני ברק היו בכשרות הרב לנדא, הקים הגרא"מ שך את כשרות 'שארית ישראל' בראשה העמיד את הגאון רבי חיים שאול קרליץ זצ"ל. המהלך היה גם הכרזה על התנתקות של הליטאים מהחסידים וכלל הקמת בית דין, מינוי רבני שכונות מטעם 'שארית ישראל', רישום נישואין ועוד. בד"צ 'שארית ישראל' אמנם קיים עד היום אך חברי הבד"צ הוחלפו מאז אחרי הפילוג בציבור הליטאי.

למהלך החרמת כשרות הרב לנדא היו מתנגדים רבים בתוך הציבור הליטאי, אך בחייו של הגרא"מ שך זצ"ל המהלך זכה לקונצנזוס רחב והסכמה שבשתיקה מצד כמעט כל רבני הליטאים, מי שהעניק גיבוי חד משמעי למהלך היה מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שחיזק את האיסור לא לאכול מהכשרות של הרב לנדא הבן, ובמקביל העניק גיבוי לכשרות 'שארית ישראל'.

מנגד, הגראי"ל שטינמן, הגר"נ קרליץ, הגר"ד לנדו, הגר"ד והגרב"ד פוברסקי, לא הביעו דעתם פומבית אך שנים לאחר מכן התברר כי דעתם לא היתה נוחה מהמחלוקת.

הדבר בא לידי ביטוי ביום ב' בסיוון תשס"א, אז הוכתר הרב יוסף יצחק בלינוב על ידי חותנו הגרמי"ל לנדא לרב מרכז העיר בני ברק, במעמד הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, ובעוד תלמידי הרב שך התנגדו בתוקף למינוי, הגר"נ קרליץ וגדולי תורה נוספים הנמנים על הציבור הליטאי תמכו במינוי.

בעיתון 'יתד נאמן' הנהיג הגרא"מ שך זצ"ל כי אין להעניק לרב לנדא זצ"ל את התואר 'רבה של בני ברק' או 'רב העיר בני ברק' ובאופן חריג גם במודעות של חברות שונות העיתון נוהג להסיר מן החותמת את התואר 'רב אב"ד בני ברק', הדבר בולט עד היום הזה במודעות של חברת קוקה-קולה ועוד.

גם גדולי תלמידי הגרא"מ שך מודים כי המאבק בכשרות הרב לנדא אינו עניין של איסור והיתר. תושב בני ברק הנמנה על הציבור הליטאי אומר ל'כיכר השבת' כי "ברור שכשרות הרב לנדא היא כשרות טובה, הרב שך לא חלק על זה, המאבק נגד כשרות הרב לנדא היה חלק מהמאבק בחב"ד ועל עצמאות הליטאים, הרב שך סבר שלא שייך לאפשר למי שמאמין ברבי מליובאוויטש כ'משיח' - לשמש כרב עיר. ואף שהיה ברור שהכשרות של הרב לנדא טובה באיכותה".

גם הבוקר (ראשון) בעיתון 'יתד נאמן' לא מוזכרת העובדה שהגרמי"ל לנדא זצ"ל שימש כרב העיר בני ברק, אלא נכתב כי "עמד בראש מערכת הכשרות שהקים אביו זצוק"ל".

כאמור, בעוד הרב שך לחם מלחמת חורמה נגדו, דווקא ממשיכו בהנהגת הציבור הליטאי, מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, התבטא - כפי שנחשף לראשונה ב"כיכר השבת" - בעד הכשרות.

בווידאו הנחשף כאן לראשונה, נראה הגאון רבי בן ציון הכהן קוק, ראש בית ההוראה הכללי ירושלים ותלמידו של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, כשהוא מעלה בפני מרן הרב שטינימן שורה של שאלות בנושאי כשרות.

במהלך השיחה מספר הגרב"צ קוק לראש הישיבה על כמה מתלמידיו שמקפידים לא להכניס לביתם מוצרים בכשרות של הרב לנדא. תגובתו של הרב שטיינמן מפתיעה ונחרצת: "ההכשרים שלו הכי טובים! הוא בן אדם מוכשר מאד. ההשגחה שלו טובה".

הרב קוק, שבא מירושלים לבית ראש הישיבה עם שורה של שאלות בהלכה, מנסה לשאול שאלה אחרת, אך ניכר כי הנושא מטריד את הרב שטינמן והוא מבקש להוסיף עוד משהו. בדבריו, הוא חושף כי מורו ורבו מרן ה'חזון איש' זיע"א, הכיר את הבן הצעיר 'משה לנדא' וסמך עליו לא פחות משסמך על אביו.

ראש בית ההוראה מופתע מהידיעה, והרב שטינמן מסביר: "כשהחזון איש נפטר – ר' משה לנדא (תלמיד ישיבת פוניבז' באותם ימים) היה כבר בן יותר מעשרים".

השיחה במעונו של ראש הישיבה, שעמד אומנם מאחורי כשרות 'שארית ישראל' אך מרעיף תשבחות על הרב לנדא, שופכת אור על אחת הפרשיות הפוליטיות המרכזיות בחיי הגרמי"ל לנדא שנסתלק אמש לבית עולמו.

התבטאויות נחרצות אלה מפי מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל הנחשפות בתיעוד וידאו נדיר המתפרסם לראשונה, מלמדות על דעיכתו של המאבק ההיסטורי שניהל הציבור הליטאי, בהנהגת מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל, בגאב"ד בני ברק הגרמי"ל לנדא זצ"ל.