שלל מפלגות מתחרות על הקול שלכם בבחירות הקרובות. אם אתם חרדים שמרנים אז ההתלבטות היא על מפלגת ג' או ש"ס, הציבור החרדי, איתמר בן גביר ואולי יש מצב עופר וינטר וצפונה. אבל לעולם לא תצביעו למפלגה שכל האידיאולוגיה שלה היא על טהרת הגזע האשכנזי(!).
אתם מאמינים שבמדינת ישראל בחנויות הספרים יד שניה נמכר ספר שהודפס לפני 62 שנים בסך הכל, ונמכר בכ-1000 ש"ח?!
ספר שכולו גזענות אלימה על עדות המזרח, שעורר רעש גדול במדינה, ובכתבה הקרובה נעסוק בו.
"הספרדים נחותים, יידיש תהיה השפה הרשמית"
בשנת תשכ"ד (1964) בהוצאה עצמית בשם "אנך", הודפס ספר המכונה "המהפכה האשכנזית" מאת קלמן כצנלסון, ומאז ועד היום הוא אחד הטקסטים השערורייתיים ביותר שראו אור בישראל, ומי שמעולם לא שמע עליו לא יאמין שדבר כזה יצא לאור בדפוס ישראלי.
כצנלסון שהלך לעולמו לפני 26 שנים היה עיתונאי ותיק שכתב בעיתוני הימין הרוויזיוניסטי – "דואר היום", "הירדן", "המשקיף" – ונעצר לא פעם בידי שלטונות המנדט הבריטי בשל פעילותו. אבל הספר שפרסם ב-1964 היה משהו אחר לגמרי.
התזה המרכזית שלו: עם ישראל אינו עם אחד, אלא שני עמים נפרדים – "האשכנזים" ו"הספרדים" – כאשר האשכנזים הם, לדבריו, העם הנבחר האמיתי, והספרדים נחותים מהם תרבותית ואף גזעית. הוא קרא לספרדים "להתעלות" בכך שילמדו יידיש, ותבע שהיא תהפוך לשפה הרשמית של המדינה במקום העברית.
הספר יצא בהוצאתו הפרטית של כצנלסון, שמימנה רק את ספריו שלו, ופתח, בין השאר, במשפט "עניינו של ספר זה הוא העם האשכנזי". התגובות לא איחרו לבוא.
דוד בן־גוריון כתב לשר משה שפירא שהספר הוא "ספר מטמא במגעו", בכתבה שפורסמה בעיתון "דבר" ב-6 באפריל תשכ"ד (1964). ארבעה ימים קודם לכן, ב-2 באפריל, פרסם העיתונאי דב גולדשטיין ב"מעריב" ריאיון תחקירי עם כצנלסון עצמו, תחת הכותרת "מה מריץ את קלמן?" – שבו הוא מנסה להסביר את הגותו.
הסערה הגיעה לכנסת: "יחס של בוז גלוי"
הסערה הגיע לכנסת, לממשלה ואף למערכת המשפט. היועץ המשפטי לממשלה דאז, משה בן־זאב, בחן אם להעמיד את כצנלסון לדין פלילי, ומצא שיש בסיס משפטי לכך – אך בסופו של דבר החליט שלא לעשות זאת.
כפי שדווח ב"דבר" ב-22 בדצמבר תשכ"ה (1964), הנימוק היה שהליך משפטי "עלול לגרום לליבוי יצרים" ולעורר מחדש דיון בעניין שכבר זכה לגינוי גורף. שר המשפטים דב יוסף מסר לכנסת שהספר התקבל על ידי כלל הציבור בישראל "תוך יחס של בוז גלוי ודחייה מוחלטת" – עמדה שהובעה, לדבריו, גם מפי ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת.
כצנלסון לא חזר בו, והמשיך להדפיס ספרים בתחום זה, אולם העם היהודי כולו על שלל זרמיו ועדותיו דחה אותם.
"אין אשכנזים ואין ספרדים - כולנו יהודים"
נסיים עם דברי הזקן דוד בן גוריון שכתב על ספר זה שהוא "מטמא במגעו" והמשיך וכתב "אינני מבין כיצד יהודי בישראל הוא תימני או ספרדי כשם שלא אבין אם יאמרו עלי שאני פולני או רוסי". המסר: אין אשכנזים ואין ספרדים - כולנו יהודים.
את המחבר הגדיר בן גוריון "ברנש זה איננו אפילו אנטישמי הוא פשוט פטפטן".
לקריאה נוספת:
בלוג הספרנים (אתר הספרייה הלאומית) - "אפליית מזרחים בישראל: קלמן כצנלסון בספר נגד המזרחים"
הארץ - "האשכנזי הרע: מעזבונו של מחבר 'המהפכה האשכנזית'" (17 ביולי 2015)
זה קרה - בלוג ישראלי היסטורי, רשומה מיוני 2016 על הספר וכצנלסון
היגיון בשיגעון - רשומה על הספר ועל ספר-התגובה של יוסף מאיר
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
1 תגובות