הקורונה עדיין כאן, קופת המדינה ניזוקה במיליארדים רבים ולא ברור איך ממשלות העולם ישרדו את ההוצאות הכספיות העצומות. מסתבר, שכמו תמיד, הנזק יוטל על מעמד הביניים, המיסים יעלו, וכך המדינות ישרדו את ההוצאה העצומה.
אנו נתהה האם נגיף הקורונה עשה משהו חיובי לאזרחי ישראל?!
כדרכינו, נפליג להיסטוריה של עמינו לחפש מגיפות שיצאו מהם דברים טובים... אתם בטח מרימים גבה... נתאר לעצמינו עד לפני 160 שנים את חומות העיר העתיקה ירושלים לבדה, ללא כל שכונה מקיפה אותה?
לא היה את שכונת רמות ובית וגן, ואפילו בוכרים, נחלאות ומאה שערים לא היו קיימות, פשוט כלום! רק שדות כרמים ובעיקר, פלאחים...
נתאר לעצמינו שכך הייתה נראית ירושלים עד שנת תר"כ (1860) שנבנתה שכונת 'משכנות שאננים', ומה שגרם לירושלים הקדושה להמשיך ולהתפחת הוא לא אחר מאשר 'מגיפת החֳלִירַע' שהתפרצה בשנת תרכ"ו (1866) שהרגה את מיטב בניה של הישוב הישן.
כבר הרחבנו בדעות גדולי ישראל, מדוע מגיפה זו התרחשה, שהיו שסברו שהיה זה מחמת שגדולי ירושלים מהישוב הישן לא חפצו לבנות את בית המקדש, וציפו לו שירד בסערה של אש ממרומים.
היום ניזכר בדברים הטובים שהמגיפה עשתה, לחדש את נעוריה של שכונת 'משכנות שאננים' שהוקמה שש שנים קודם לכן, ולא זכתה לעדנה. כעת, היא התאכלסה במהירות בתושבי העיר העתיקה שהבינו שהם חייבים לעבור לדירה מאווררת ונקיה. נקיה כתבנו? בעיר העתיקה דירה נקיה הייתה לוקסוס בלתי ניתן להשגה.
מצמרר לקרוא את תיאורו של הרופא הבריטי ד"ר תומס צָ'פְּלין שביקר בירושלים שנתיים לפני פרוץ המגיפה, בשנת תרכ"ד (1864): "ירושלים היא אחת מהערים היותר קשים לבריאות בכל אפסי ארץ, וחולי הקדחת היא המחלה הראשית אשר תשלוט בה... החוצות והרחובות מתועבים ומטונפים באורח מוזר ונורא למאֹד, איזה מהתעלות הישנות עוד על עֹמְדם יעמודו, אך לא בשלימות רק שבורים ורעועים... כל מיני חיות ובהמות מתות, ומיני ירקות שונות מונחים באמצע הרחוב, אם בהמה או חיה תמות תשכב ברחוב עד אשר תאוכל מאחת מרעותיה או תרקב...".
תיאור הרופא בירושלים, זהה לתיאור התייר גריגורי מ. וורטאבט על צפת וטבריה עשר שנים קודם לכן, ביומנו הוא כותב את הדברים הבאים:
"מצבם של שני מקומות אלה הוא דומה בהחלט: הבתים רוחשים לכלוך, והרחובות אין להתקרב אליהם ממש מחמת הריח הנודף מהמאורות המשמשות תחליף לבתים".
מבדר לדעת שהגוי הטיפש הנ"ל חשב ש'ארבעת ערי הקודש' הינם קדושים בשל דגלי היופי שמתנוססות עליהן... את תאיורו הוא מסיים: "צפת וטבריה גם יחד שייכים לארבעה מקומות הקודש של התלמוד. אם אלה הן ערי הקודש שלהם, מתאר אני לעצמי עד כמה מגיע לכלוכן של הערים החילוניות שלהם…?".
מצבם של רחובות ירושלים היה ירוד ביותר: תלוליות אשפה ושפכים מזוהמים ברחובות הזמינו חרקים, מכרסמים, או כל גורם המסוגל לשאת נגיפים ולהפיצם. במקווי מים קיננו חרקים נושאי מחלות זיהומיות, וצפיפות האוכלוסין בעיר הקטנה והמסוגרת תרמה את חלקה להאצת החיידקים. ואכן, התפרצו מגפות קטלניות לעתים קרובות. ושיעורי התמותה הגיעו לממדים גבוהים.
מה שהציל את תושבי ירושלים, הוא שש שנים קודם לכן, עת הגיע גביר גדול בשם משה מונטיפיורי, והציע להם רעיון הזוי שלא היה כמותו - לבנות שכונה חדשה מעבר לחומות, ולהתגורר בה, מונטיפיורי הגביר הסכים לשלם לתושבי המקום תשלום מכובד על מנת שיגורו בשכונה אותה הקים.
בפרק הבא: הצ'אלמרים שנטלו את התשלום של מונטיפיורי ונשארו בעיר העתיקה...
- ישראל שפירא, הינו חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com
0 תגובות