בעיר קרמאנמרש שבטורקיה, ההרס עצום. הכל שבור ומנותץ. המוות, כמו שורר כאן מכל פינה - אחרי רעידת האדמה הקטלנית בתחילת השבוע.
>> למגזין המלא - הקליקו <<
אנחנו נעים בין אתרי ההרס השונים, תרים אחר ניצולים. והתקווה, התקווה עדיין חיה וקיימת - למרות שחולף הזמן. הראש אומר - אין סיכוי למצוא חיים, אבל הלב ממאן להאמין.
וליד כל בית שנהרס, קרס ונחרב - יושבים בני המשפחה שניצלו. מצפים לישועה. מקווים ומייחלים שבני המשפחה שתחת ההריסות, מצליחים לשרוד.
הם מחזקים את ידי המחלצים, ממתינים בקוצר רוח לבשורה טובה. עד שמחולצת הגופה, ובני המשפחה מתפרקים בבכי, נושאים את יקירם, מכוסה, היישר מההריסות - ובוכים ללא הרף.
